להיות בעלי הבית – שאלות ותשובות

להיות בעלי הבית – שאלות ותשובות – להורדה

אנו נשמח לענות על שאלות, אפשר לגשת ולשאול.

• איך זה שנקרים בדרכי, לחיי, גברים, שרק צריכים לקבל אהבה מבלי לתת אותה?

הסיבה היא פשוטה יחסית, משום שכך את יוצרת מציאות שיש בה קרבה ואת גם שומרת על עצמך מוגנת. אם תסכימי לקבל אז יהיה מי שייתן, אבל בשביל להסכים לקבל את צריכה להסכים להיות פגיעה.

ההסכמה הזו עוד חסרה בתוכך. להיות בפגיעות הזו, להסכים לחזור אל הלב השבור. כאשר הלב שבור, אחד הדפוסים אשר נוצרים מתוכו הוא להיות חזקה ולהסתדר לבד, מבלי להיות צריכה טובות מאף אחד. אבל אם את רוצה לקבל אהבה את צריכה להסכים לפגיעות הזו, לרפא עוד מהלב השבור. זה יאפשר למציאות להשתנות והיא יכולה להשתנות יותר מהר מכפי שאת חושבת.

לכן אנו מציעים לא לעסוק בסיכוי של המציאות להשתנות אלא לחזק את השינוי בפנים.

• איך?

מצאי את הדרך. אנו לא יכולים ללמד איך, אבל אנו יכולים לכוון אותך. מצאי את הדרך לטפל בלב השבור, בהסכמה לקבל אשר יש לחזק אותה. יש אפשרויות בפניך.

• אני יכולה לשאול עוד שאלה?

בהחלט.

• למה אני לא מצליחה לייצר חזון?

משתי סיבות, שני דברים שכדאי לקחת בחשבון בתוך תהליך זה. האחד והעיקרי הוא שאת צריכה לנוח. זו אופציה שלא נכללת בחזון שלך וזה הדבר שנדרש בתקופה הזו. לא בהכרח להפסיק לעשות את מה שיש לעשות, אבל  לנוח בתוך זה, ובזמן שאת יכולה, להרשות לעצמך לנוח.

גם אם נדמה לך שאת לא עושה כלום עם עצמך, גם אם נדמה לך שדברים קורים בחוץ שאת לא חלק מהם, תסכימי לנוח. זה הדבר המשמעותי שהפנימיות שלך מבקשת.

מתוך המנוחה הזו, בזמן הזה של המנוחה, בקשי מהחלומות הגדולים יותר של מי שאת, לבוא לידי ביטוי.

את לא בהכרח חייבת לדעת מה הם, את לא בהכרח חייבת לראות מהו התוכן של החלומות הללו, אבל בקשי מהחלומות הללו להתחיל להתגלות. ואת, בזמן הזה, ככל שאת יכולה, תנוחי.

• מעולה, תודה.

***

• דיברתם על הלב הכואב. אני רוצה ללמוד על עצמי ואני יודעת שיש לי לפעמים נטיה להתעלם ממנו. איך אפשר לזהות את הרגעים שבהם אני בוחרת לברוח מהלב השבור. איך אזהה אותם?

אנו לא מציעים לך להתחיל לשחק עם עצמך חתול ועכבר, בכל פעם שאת בורחת לנסות לתפוס את עצמך. זה יהיה מאוד מתיש, גם את תצטרכי לנוח הרבה אחר כך (צחוק).

במקום לחפש את הבריחה, אנו מציעים שיהיה יותר פשוט לזהות מקומות בהם ישנה ביקורת. כאשר את מזהה ביקורת, כאשר את מזהה כעס על עצמך, אפילו שנאה, אפשר לבקש לגלות מתחת את הלב השבור.

השתמשי ברגשות הללו בתור שער. יהיה יותר יעיל לעשות זאת כך מאשר לתפוס את הבריחה.

• תודה רבה.

***

• לאחרונה אני מקבלת מילה 'התמקדות', היקום כאילו שולח לי אותה הלוך וחזור. רציתי לשאול, בניגוד לנשמה שלי שכן מרגישה שטוב לה במקום של התפזרות, אני מדברת מבחינה מקצועית, האם נכון לי להמשיך בתחומים שלי, כתיבה, ציור, צילום, או שאני צריכה להתמקד?

אם את חושבת שעלייך להתמקד בדבר מה אחד, אז התשובה היא לא. ההתמקדות כדאי שהיא תהיה במה שאת אוהבת ובמה שמרחיב אותך ובמה שקל עבורך. לכי בעקבות זה – כדאי שזה יהיה המיקוד שלך. בתוך זה את יכולה לפעול בצורות שונות, בתחומים שונים, בכישורים שונים.

• שורה תחתונה? תמקדו את התשובה אם אפשר. להמשיך במה שאני עושה מבלי לקרוא לזה התפזרות?

כל עוד את עושה את מה שאת אוהבת, אז המשיכי כך.

• בתקופה האחרונה יש לי תחושה של מועקה שקשורה ב"תפסת מרובה לא תפסת", יש בי משהו שמקשיב לקריאה הזו מהיקום להתמקד, ואני לא מבינה מה בדיוק הכוונה.

מה שאנו יכולים להציע מנקודת מבטנו הוא לבדוק את מה שאת עושה מחדש, לראות שאת עושה דברים שאת אוהבת ולנסות לזהות בתוך המכלול, בתוך היום-יום, בתוך העשייה, מתי והיכן את עושה דברים, שגם אם את אוהבת את הכישרון אבל אולי אינך אוהבת את האופן שבו את מבטאת אותו. לברר את זה מחדש, לנפות ביטויים שמהם אינך נהנית, שאינם מרחיבים אותך, ולהתמקד במה שכן. זה יכול לפוגג את המועקה.

• תודה.

***

• אני רציתי לשאול על פרנסה, איך אני יכולה למשוך אלי יותר לקוחות ממה שמגיעים היום.

אנו מציעים להסתכל על הדברים מנקודת מבט מעט שונה, משום שאינך אמורה באופן שאנו רואים את הדברים, למשוך אליך. אם את עסוקה בלמשוך אליך לקוחות, כלומר שאת מרגישה שאינך מושכת. אם את מרגישה שאינך מושכת, אין זה משנה מהן הפעולות שתעשי, הן לא יביאו את התוצאה שאת זקוקה לה. לכן, אם אפשר, פחות לפעול לזמן מה. לא בהכרח לא לעשות דברים שאת עושה, אבל לזמן מה, אם אפשר, להוריד הילוך, ומתוך זה לחזור אל התחושה הזו, שאת אינך מושכת ולבחון אותה מחדש.

מה בך, במה שאת נותנת, נתפס בעבר על ידי אנשים כאלו ואחרים כבלתי מושך? מה בך ובמה שאת נותנת נתפס בעיני עצמך שהוא איננו מושך? לחזור אל זה ולהסתכל על זה מחדש. מה טוב באותו הדבר שנתפס כבלתי מושך? מה טוב בגמגום? מה טוב בבלבול? מה טוב בדעה המוצקה? מה טוב בנחישות? מה טוב בדברים שנתפסים כבלתי מושכים? ראיה פנימית חדשה תוכל לעזור למציאות חיצונית להתחדש גם כן.

• תודה רבה.

***

• הי. רציתי לדעת מה יכול לעזור לי להרגיש בעלת העסק החדש שלי שעומד להיפתח, מה יעזור לו לשגשג, גם כלכלית.

אם את תתמקדי בשגשוג הכלכלי של העסק, זה יהיה צרה צרורה. משום שאת שואלת אותנו מה יעזור לעסק לשגשג כלכלית ואנו שואלים מה איתך, מה יקרה לך אם העסק ישגשג כלכלית?

העסק לא אמור לשגשג כלכלית – את אמורה לשגשג. מה שיעזור לך להיות בעלת הבית של העסק שלך הוא להבין שאת לא פותחת את העסק, את פותחת אותך. את מרחיבה אותך. את נותנת אותך ואת רוצה לקבל בתמורה. איננו מוצאים סיבה שלא תקבלי בתמורה, אבל בכל פעם שאת עסוקה בעסק, חזרי אליך. זו את שעומדת להיפתח.

• תודה.

***

• שלום. אני רוצה לדעת איך אנחנו יכולים – אני אומרת אנחנו כי אני חושבת שעוד אנשים חושבים כמוני – להגביר את האור ולהשפיע?

אפשר לומר בפשטות שככל שיותר בני אדם אוהבים את עצמם, אז האור בעולם גדל. הסיבה היא שבשביל לאהוב את עצמך עליך לדעת מי את, וההסכמה לדעת מי את מגדילה את האור בתוכך ומסביב אליך. ככל שיותר אנשים מוכנים לאהוב את עצמם, האור יגדל, וככל שיותר אנשים אוהבים את עצמם, העולם משתנה.

• נפלא, תודה.

***

• הי טוהר. רציתי לשאול על חוסר אמון. עולה לי בזמן האחרון הרבה חוסר אמון באנשים הקרובים אלי. כשאני אומרת חוסר אמון אני מרגישה כאב ואני אשמח לעזרה.

אפשר לומר שמה שיעזור לחוויה זו של חוסר אמון היא לעשות סדר מחדש במה שאפשר לקבל ואי אפשר לקבל במערכות יחסים אלו. ככל שיהיה לך יותר ברור מה את יכולה לקבל ומה לא, לא תהיי עסוקה אם אני סומכת או לא סומכת.

כשאת מנסה לסמוך על בן אדם שייתן לך משהו, שהוא לא יכול לתת לך אותו, את תמצאי את עצמך חסרת אמון. בני אדם קוראים לזה תיאום ציפיות ונדמה שזה מה שיכול לעזור.

• תודה.

***

• הי. רציתי לשאול לגבי בלבול וחרדה שבתקופה האחרונה מציפה אותי. האם אני יכולה לקבל דרך או כיוון מה לעשות עם זה?

אנו לא יכולים לומר לך מה לעשות עם זה אבל אנו כן יכולים להסביר מעט מדוע זה כך.

החוויה הזו, שהאדמה המוכרת נשמטת מתחת לרגליים שלך, נועדה לחבר אותך יותר אליך. כדאי לדעת להבין שכבני אדם אתם באופן כמעט אוטומטי הופכים דברים שיש לכם לאדמה שעליה אתם צועדים. הכוח, הביטחון, עובר אוטומטית למקום עבודה, לבריאות של הגוף, לאנשים מסויימים הנמצאים בחיים שלכם, לאהבה שאתם מקבלים מאנשים כאלו ואחרים. אז מה קורה כאשר משהו מהדברים הללו מתערער ומשתנה? וזה יכול לקרות כפי שאת יודעת ביותר מתחום אחד. אז נוצרת ההרגשה שהאדמה מתערערת והחרדה עולה; אז יכול להיווצר בלבול ביחס למה יקרה ומה לא יקרה, מה יכול לקרות ומה לא יכול לקרות, ואם אני בסדר או לא בסדר.

מה שאנו מזכירים הוא שכל זה קורה כדי להחזיר אותך אליך; בשביל לגלות בתהליך הזה יכולות בתוכך שאת אינך מכירה וביטחון שאת אינך מכירה. השלב של המעבר, של החרדה, הוא השלב המאתגר והוא השלב החשוב. אנו מציעים להסכים להיות בזה. מצאי את העזרה שיכולה לעזור לך לחצות את התקופה הזו, אבל בעיקר כדאי להבין שלמרות שהחרדה מכניסה אותך לחרדה, והבלבול מבלבל, כל זה קורה בשביל שתוכלי להיות חזקה יותר בתוכך.

• תודה רבה.

***

• שלום ותודה. מה בעיקר אני צריכה לשפר בדרך בה אני יוצרת את המציאות שלי.

מה את רוצה לשפר? זו השאלה.

• את הרוחב והגודל והעוצמה של הדברים שאני חווה, דברים חיוביים שאני חווה.

מדוע את מרגישה צורך להרחיב את זה?

• אני מרגישה שזה היה מאוד מצומצם ועכשיו זה הולך ונפתח ואני רוצה להאיץ את התהליך.

אפשר לתמוך בתהליך, איננו מציעים להאיץ בו. אנו מבינים את תחושת הרעב לחוויות מהסוג הזה שאת רוצה למלא במהירות, אבל אנו מציעים לא למהר, אלא לאפשר לעצמך להתרחב בקצב שלך. להתרגל, מעבר למודע, מעבר להיגיון, לחוויה שהיא יותר מלאה.

• תודה רבה.

***

• שלום. אם תוכלו להרחיב קצת על שליטה ואיבוד שליטה.

על אשליה ועל אובדן אשליה, זה הדבר שאת רוצה לדעת עליו. שליטה זו אשליה ואובדן שליטה זה אובדן אשליה. אבל זו אשליה מאוד מוצקה; בני אדם מאוד מאמינים לאפשרות שלהם לשלוט ברגשות, במחשבות, בהתנהגות, בדחפים, בתשוקות, זה בזה.

שליטה היא דבר מאוד פופולארי בעולם של בני האדם, אבל זו אשליה. יש לכם יכולת להגיב למציאות, ליצור מציאות, לשתף איתה פעולה ולא להילחם בה. אבל לשלוט? אי אפשר לשלוט, וכאשר את מאבדת שליטה את למעשה מתפכחת ביחס לאופן שבו הדברים עובדים באמת.

את מעולם לא בשליטה אבל הצורך להרגיש שליטה נובע מהשכחה של העובדה שאת יוצרת מציאות. אם היית זוכרת שאת יוצרת את המציאות לא היית צריכה לשלוט בה. כך שאלו המבקשים לשלוט הם אלו הזוכרים במעומעם שהם יוצרי המציאות, אבל לא זוכרים כיצד מממשים את זה ומה עושים את זה ואיך מביאים את זה לידי ביטוי, אז הם מפעילים אנרגיה בשביל שליטה.

שליטה נתפסת כתחליף ליצירת מציאות. מאחר וזה איננו באמת מספק, יש צורך בעוד שליטה ועוד שליטה, וכך זה גדל וגדל. אבל כאשר את זוכרת ויודעת שאת יוצרת את המציאות, אינך שולטת ואינך זקוקה לזה. כאשר את יודעת שאת יוצרת את המציאות, זה הכל. זה מכיל את הכל.

• תודה.

***

• שלום שוב. לאחרונה אני חווה שפע של אהבה מהסביבה ואני שואלת את עצמי למה זה מגיע לי. איך אני אדע להכיר את עצמי אם אני לא מכירה את עצמי?

אנו לא בטוחים שאנו מבינים את השאלה. האם אפשר לשאול שוב?

• איך אדע מי אני אם אני לא יודעת מי אני?

את מתחילה במה שאת מכירה, במה שאת מזהה. ברגשות שאת מרגישה, בהתנהגות שאת רואה, בתגובות שיוצאות מתוכך באינטרקציות שונות. את מתחילה בזה ומעמיקה, אם את בוחרת בכך. מה מניע את זה? מה מניע את הרגש הזה? את התגובה הזו? את ההתנהגות הזו? מתוך מה זה נובע? וכאשר את מזהה מתוך מה זה נובע, את ממשיכה לשאול – מתוך מה זה נובע? וכך הלאה וכך הלאה.

בכל פעם את מכירה את עצמך יותר, עד שאת מגיעה אל המקום שבו אין כבר מה להכיר.

• אני מדברת יותר על ערך עצמי. לא להכיר אותי, אלא להכיר בערך שלי.

אם את יכולה, אז הקשיבי לאלו שאוהבים אותך במפתיע, והקשיבי לסיבות שבגללן הם אוהבים אותך, ואז בדקי את עצמך, את הפער בין מה שאת שומעת לבין התפיסה העצמית שלך.

• הם אומרים לי ואני לא מאמינה להם.

ואז, כאשר את מזהה שאת לא מאמינה, כדאי לבדוק למה את כן מאמינה. אנו נאמר לך מה יהיה בסוף הדרך. אנו עדיין מציעים לך לעשות אותה, אבל בסוף הדרך את תגלי שאת מאמינה שעליך להתפשר. זה מה שקורה בסוף הדרך, זו האמונה שיש מתחת למה שאת מגדירה בתור חוסר אמונה.

איך לשנות את זה? להסכים להכיר בזה, להרגיש את זה, להיות בזה. אם את מרגישה שזה מוצק בתוכך, אז בקשי עזרה בדרך זו אחרת, בטיפול זה או אחר, בשביל לרכך את המקום הזה. ככל שהכאב שיש במקום האומר 'עליי להתפשר', ככל שהכאב הזה יתרפא, חוויה של הערכה עצמית תהיה ברורה יותר.

• תודה.

***

• הי. לאחרונה אני מרגישה צורך בשיתוף פעולה ויחד עם זה אני מרגישה את הפחד והקושי. איך אני יכולה להרחיב את המקום הזה?

מה שיכול לעזור הוא לזכור שזה אינו סותר זה את זה. אפשר לשתף פעולה גם עם הפחד. לקחת אותו יד ביד ולעשות צעדים איטיים, בקצב שלך, לא לרוץ. זה בסדר לפחד ובו זמנית זה בסדר להרחיב את המעגל.

אם תקחי את הפחד איתך יהיה לך יותר קל לצעוד. אם תצפי מעצמך להפסיק לפחד כדי לאפשר שיתוף פעולה, את עשויה להרגיש שאת נתקעת במקום.

• תודה.

***

• נשמח אם תוכלו להרחיב על העניין של חוסר אהבה עצמית ובריחה ופיצוי על הבור של חוסר אהבה.

אנו נשמח ליותר מיקוד.

• פיצוי באוכל, באלכוהול, בסמים, בכל אחת מהדרכים הללו.

מה את רוצה לדעת ביחס לזה?

• איך אפשר לשחרר? מה יכול לעזור?

לפני שאת משחררת, פיצוי עצמי, כדאי לזכור או להבין על מה את מפצה את עצמך. הבסיס של הצורך בפיצוי הוא הנוקשות המאפיינת מערכת יחסים פנימית. כאשר האדם קשה עם רגשותיו, עם המחשבות שלו, עם העשייה שלו, עם ההתנהגות שלו; כאשר ישנה ביקורת, כאשר ישנו כעס, אז יש צורך בפיצוי. משום שאם אין אהבה בפנים, אז אותו חומר חיצוני אשר מטשטש את חווית העדר האהבה יהפוך להיות מאוד מבוקש, ואין זה משנה מהו החומר.

אם את רוצה לשנות התנהגות זו של פיצוי, כדאי לשנות יותר ויותר את הגישה בפנים. להסכים להיות יותר ויותר כפי שאת, להבין יותר ויותר שהכל בסדר, שמותר לך. מותר לך להיות פגועה, מותר לך להיות פגומה, מותר להיות לעיתים גם חסרת יכולת, כל מה שנתפס כ'לא' הוא אפשרי. ככל שיהיה לך מותר להיות את, פחות תצטרכי לצרוך את מה שנתפס כאסור.

• תודה רבה.

***

• האם יש אפשרות לבקש מסר בלי שאלה?

זו שאלה בפני עצמה (צחוק). יהיה יותר אפשרי, יותר קל, אם תמקדי את הבקשה בתחום מסויים, בכיוון מסויים.

• בתחום של השליחות שלי והבשורה שלי.

לאט לאט. זה מה שאנו מציעים. לפסוע בדרכך ולאט לאט. לא הקצב של איטיות או מהירות שהוא משמעותי, כמו עדינות ביחס לקצב שלך. עשי זאת לאט, בעדינות, לכי בדרכך. יש עוד זמן, יש עוד אפשרויות שאינך רואה. לכי לאט לאט.

• תודה רבה.

***

• איך פותרים את הדיסוננס, בין להיות בעלי הבית ולדעת מה הבית שלנו ומי אנחנו לבין מי שאנחנו בעולם. יש את החיים עם כל הסביבה וזה לא תמיד הולך ביחד. איך מוצאים דרך מאוזנת יותר, בלי להתגמש אלא להיות מי שאני?

תתגמשי, אל תתפשרי.

הדבר הראשון שתעשי הוא תחליפי סביבה. איפה שאפשר, תחליפי את הסביבה. אם הסביבה לא מתאימה לך אז תחליפי אותה. אין שום סיבה להתפשר בגלל הסביבה, אלא אם כן את רוצה לרחם על עצמך עוד ועוד. אבל אם לא, אז תחליפי את הסביבה.

הדבר השני הוא לזכור שהסביבה החיצונית היא תמיד השתקפות של הסביבה בתוכך. כלומר, הקולות שאת שומעת מחוצה לך הם הקולות שאת שומעת בתוכך, ואם תמהרי להחליף את הסביבה בחוץ את עשויה למצוא את עצמך שומעת אך ורק את הסביבה בתוכך ואז לגלות שזה אותו דבר.

כך שלפני שאת ממהרת להקשיב לעצה הראשונה שלנו, תקשיבי לעצה השניה שלנו (צחוק). גלי את הסביבה בתוכך, את הקול בתוכך שאומר לך שאין לך סיכוי וזה לא אפשרי ועם כל הכבוד לרצונות הנעלים שלך, זה לא יסתדר כך בעולם. הקול הזה, שמדבר בתוכך, הוא יותר חזק מהסביבה שלך. הוא ממגנט חלק מהקולות שאת שומעת מחוצה לך, והוא יותר קל לריפוי ולשינוי מהסביבה שלך. אז אל תנסי לשנות את הסביבה, שני את סביבה בתוכך.

ובכל זאת אנו אומרים שאם יש צורך ואין דרך אחרת, אז כן, אפשר להחליף גם את הסביבה.

• תודה רבה.

אם כך, אנו מסיימים את החלק שלנו.

שמחנו,

אם כך שלום.

טוהר.