שחר בן-פורתהתקשור נערך לאחר רעידת האדמה בהאיטי, והתמלול שלו נעשה לאחר רעידת אדמה בצ'ילה. סמיכות האירועים הופכים את הדברים של טוהר למשמעותיים יותר
אם כך, שלום.
אם כך אנו מתחילים, מפגש נוסף, הזדמנות לדבר מעט על מה שמתחולל בזמן הזה, על מה שקורה.
אפשר לומר שהדבר משמעותי מכל ידוע לכולכם, ובכל זאת, במידת מה נסתר מהעין. לפני זמן מה במושגים שלכם, באזור שהוא רחוק במושגים שלכם, האדמה רעדה. היא רעדה באופן שהוא קטלני, והיא רעדה באופן כזה שבני אדם רבים בכל העולם התגייסו לעזרה.
זמן עבר מאז אותה רעידה, וכעת מתחולל ביטוי עמוק יותר של אותה רעידת אדמה. אפשר לומר שהגלים וההדים של אותה רעידה מגיעים עד אליכם. התהודה שיצרה הרעידה הזו בתוך אימא אדמה, מגיעה עכשיו לכל נקודה בעולם שלכם. אתם יכולים לראות את הביטוי של זה במציאות שלכם. היא הפכה להיות יותר מעורערת, פחות יציבה. מה שנדמה היה לעיתים כמבנים יציבים התגלו במעורערים מאוד. חלקם קרסו זמן הזה, חלקם נפגעו.
עוד פחות אפשר לקחת בזמן הזה את המציאות כמובנת מאליה. נדמה שכדאי לזכור זאת ולהבין זאת, משום שזה יעזור, נדמה לנו, לעשות את הזמן הזה למעט יותר קל.
אינכם יכולים לעשות הרבה כאשר האדמה רועדת. היא חושפת בדרך את מה שאינו יציב מלכתחילה. זוהי הזדמנות, אם תרצו, לבחון מה באמת נכון ומה באמת יציב, היכן אתם באמת נוכחים, היכן אתם באמת נמצאים והיכן אתם בעצם אינכם ברורים. למרות שנדמה בזמן הזה שחלקים ממציאות נהרסו סופית, גם אם הייאוש גדול יותר, גם אם האמונה קטנה יותר, אנו מציעים לא להרפות. לא להרפות מעצמכם.
משום שכאשר האדמה נרגעת והמציאות מתבהרת, קל יותר להמשיך קדימה. כשם שהיער צריך להישרף בשביל להתחדש כך האדמה צריכה לרעוד בשביל להתפתח. גם אם דברים נראים כעת אבודים, עוד מוקדם נדמה לנו להסיק מסקנות, בטח ובטח כאשר מדובר במסקנות שליליות.
העדרה של אהבה
כדאי, נדמה לנו, בזמן הזה לגלות יותר אורח רוח, להסכים לנוע יחד עם האדמה. לתת למה שצריך לעלות על פני השטח, ולהסכים לראות את הדברים כפי שהם. לא תמיד זה קל, כפי שבוודאי ידוע. בכל זאת, כדאי לראות את האמת כפי שהיא. זו עשויה להיות לעיתים מטרידה מאוד, היא עשויה להיות מביכה, היא עשויה להיות מתסכלת, היא עשויה להיות קשה אפילו. צדדים בכם שאינכם אוהבים, יוצרים מציאות שאינכם אוהבים. זהו הדבר שיש לפגוש כעת, וכאשר אתם פוגשים במה שאינכם אוהבים זו בהחלט אינה חוויה קלה.
אנו מציעים לזכור שאתם אינכם אוהבים את החלק שאין בו אהבה. זוהי העדרה של אהבה אשר יוצר מורכבויות ותסבוכות שעל פניו אינן צריכות להיות. הדבר היחיד שיעזור לכם בשינוי פנימי, ביצירה של שינוי פנימי וביצירה של שינוי חיצוני בהמשך, הוא סבלנות, חמלה כלפי מי שאתם, כלפי המציאות שאתם יוצרים.
התסכול כשהוא עולה, אם הוא עולה, מצאו את הדרכים לפרק אותו, למוסס אותו. התסכול נובע ממפגש קרוב יותר, עמוק יותר, עם מקום שאין בו אהבה. החוויה הזו של חוסר באהבה היא חוויה קשה, ולעיתים עשויה להיות בלתי נסבלת. כשהיא בלתי נסבלת אתם חשים תסכול, קשה להיות במקום שאין. אבל זהו האתגר, האתגר הוא לעבור דרך זה. אנו מציעים לזכור שזו החשיפה, המפגש הקרוב יותר עם מי שאתם, אשר יוצר שינוי. הוא אשר יוצר ריפוי ושינוי אט אט של מי שאתם, אט אט של המציאות שלכם.
בזמן הזה, כשאר האדמה רועדת והדברים אינם יציבים, וחלקם קורסים, קשה לזכור יותר מבדרך כלל שמה שקורה כעת יכול להשתנות, שמה שקורה כעת עתיד להשתנות. אז אנו מציעים לא לוותר. לא לוותר על עצמכם.
להקשיב לגוף
דבר נוסף שכדאי מעט להתייחס אליו בזמן הזה, קשור בגוף שלכם. אנו רוצים לדבר מעט, לעסוק מעט, במערכת היחסים הזו. היא אינה פשוטה, כפי שאתם יודעים, משום שאינכם מבינים כיצד הגוף שלכם פועל. יש בכך מעט מהפרדוקס, האינטימיות שיש לכם עם הגוף שלכם היא כה גדולה משום שאתם מהווים למעשה יחידה אחת. זה אינו יכול בלי זה וזה אינו יכול בלי זה. אך עם כל כמה שהאינטימיות היא עמוקה, כך גם גדול העיוורון. מה באמת קורה?
אנו מבקשים להזכיר לכם לסמוך על עצמכם במערכת היחסים הזו עם הגוף שלכם. משום שבד בבד עם העיוורון המסויים אשר קיים, גם הולך ומתחזק החיבור שיש אל הגוף שלכם.
הגוף שלכם מדבר. הוא מדבר בצורות שונות. יש לו שפה, שלאט לאט אפשר להמשיך וללמוד אותה. את חלקה אתם כבר מבינים, חלקכם באמת מסוגלים להסביר זאת לעצמכם. אנו ממליצים לזכור זאת, לחזק זאת ולכבד את התחושות שאתם מרגישים.
להקשיב לגוף שלכם. כשהוא חלש תנו לו להיות חלש, כשהוא זקוק למנוחה אפשרו זאת, כשהוא זקוק למאכל מסויים אפשרו זאת. כדאי לחזק את האמון שיש בכם, כדאי יותר לסמוך על מה שאתם מרגישים. אמנם יש עיוורון, אמנם יש אי וודאות, אבל אנו מעודדים אתכם לחזק את מערכת היחסים הזו. לסמוך גם אם אינכם סומכים על עצמכם, לפעול גם אם אינכם בטוחים בעצמכם.
חשוב להמשיך ולחזק את מערכת היחסים הזו משום שהגוף שלכם הוא האדמה שלכם. הוא האדמה עליה אתם צומחים, הוא מהווה את האדמה ממנה אתם ניזונים. מאחר והוא מזין אתכם חשוב עד מאוד במה אתם מזינים אותו. כדאי לבחון הרגלים, לא רק פיזיולוגיים יומיומיים אלא הרבה מההרגלים הרגשיים, המנטליים, ביחסים שלכם עם הגוף. כיצד אתם מדברים אליו, כיצד אתם מכנים אותו, כיצד אתם מתייחסים אליו. כדאי לבדוק, כדאי להכיר יותר לעומק.
הגוף הוא הבסיס
הגוף הוא הבסיס, וחשוב יותר ויותר שבתוך הגוף שלכם תרגישו בבית, משום שכפי שאתם שמים לב, בעולם בו אתם חיים הולכים ומתמעטים המקומות בהם אתם יכולים להרגיש בבית, אלא אם כן דו פרצופיות היא הבית ממנו אתם באים. זו האנרגיה ההולכת ונחשפת בעולם הזה. הדואליות הופכת כה חזקה, כה חשופה, עד שאינכם יכולים לצפות באופן ממשי למצוא את הבית בחוץ.
לכן חשוב יותר מאי פעם לחזק את הבית בפנים. הבית מתחיל ביחסים עם הגוף ומשם הוא מתפתח. משם התחושה של בית יכולה להתרחב לאנשים שמסביבכם, היא יכולה לעיתים להגיע למקומות עבודה, יכולה להגיע ליחסים עם האני העליון, עם המקום ממנו אתם באים. אבל בשביל להגיע כה רחוק צריך להתחיל במקום בו אתם נמצאים, וזהו הגוף.
חשוב לזכור בזמן הזה, שכשהאדמה רועדת, גם הגוף שלכם רועד. מערכת היחסים עם הגוף… כדאי לבדוק אותה מחדש, להכיר אותה מחדש. פחות לפחד ממנו ויותר להקשיב לו. יש לחלק מכם לעיתים את המנהג לפחד מהגוף מאוד, לדאוג לגוף מאוד, ולנטוש אותו בדיוק באותה המידה. אנו מציעים להפסיק לפחד מהגוף ולהתחיל לטפל בגוף. להקשיב לגוף ולהזין אותו נכון. בתמורה הוא יזין אתכם. כך התחושה הזו של בטחון פנימי תהיה יותר חזקה, והיא בסיס משמעותי שממנו אפשר להתפתח, אפשר לפרוח, גם בתקופה שבה העולם הופך פחות יציב מאי פעם.
לא להתייאש
נדמה לנו שאלה הדברים שכדאי להתייחס אליהם בזמן הזה. אנו מזכירים רק לסיום חלק זה של הערב, לא להיבהל יתר על המידה. לא להתייאש יתר על המידה.
תנו לרעידה לחלוף ולבהירות לחזור, ומשם תוכלו להמשיך ולבנות את עצמכם. מה שמתפרק, מה שכדאי שיתפרק…
אינכם מפסידים בסופו של דבר את מה שאתם צריכים. גם בתוך מציאות מהסוג הזה התהליך מתנהל באופן שהוא לטובתכם.
אלו הדברים, אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
