שחר בן-פורת"אנו מבקשים לתת את הדגש במפגש זה על חוסר האונים אותו אתם חווים בזמן הזה ועל מידת ההסכמה שיש בכם להיות חסרי אונים"
מתנה של חוסר אונים – קובץ להורדה
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן נוסף להתפתח, יותר להבין, יותר ללמוד, מה יש לא להבין, מה באמת צריך ללמוד.
אנו מקדישים את הזמן הזה שבתוכו אנו נפגשים, את הדברים הללו שאנו אומרים בזמן הזה, למה שקורה יותר ויותר בתוככם בעקבות שינויי האנרגיה.
העולם אינו נחרב, ההתפתחות נמשכת, ובמפגש קודם דיברנו רבות על הבלבול שאתם נמצאים בו ועל הצורך להסתכל על המציאות מחדש, על האופן שבו אתם רגילים לקבל החלטות ולבחור מה מתאים לכם ומה לא מתאים.
בזמן הזה, בנקודת זמן זו שבתוכה אנו נפגשים, אנו רוצים להתמקד במה שאתם מרגישים כעת. ישנה מידה רבה מאוד של דריכות בקרב אנשים רבים, חוויה עמוקה מאוד של שינוי, של אובדן שליטה על האופן שבו דברים קורים. אם במפגש קודם דיברנו רבות על בלבול, אנו מבקשים לתת את הדגש במפגש זה על חוסר האונים אותו אתם חווים בזמן הזה ועל מידת ההסכמה שיש בכם להיות חסרי אונים.
המציאות הופכת פחות הגיונית
אותה דריכות שרבים מרגישים בזמן הזה נובעת ונוצרת משום שאינכם מוכנים להיות חסרי אונים. השינוי המתרחש, מתרחש גם כאשר אתם מרגישים עיוורים, גם כאשר אתם מרגישים חרשים. גם אם אינכם יכולים לראות או לשמוע מה קורה, ישנו דבר מה אשר מתרחש.
אתם עשויים לעיתים להרגיש זאת, לראות סימנים של שינוי המתרחש במציאות, ובפעמים אחרות המציאות עשויה להראות כאילו היא עומדת במקום, כאילו דבר לא משתנה.
כך או כך, ישנה דריכות רבה בשלב הזה, מה שבני אדם מגדירים כמתח; ישנה תחושה של איום, משום שאתם מרגישים קושי הולך וגובר סביב הניסיון להשתמש בהיגיון שלכם כאשר אתם בוחנים את עצמכם ואת המציאות שלכם. גם אם השינוי במהותו אינו ברור לכם, העובדה היא שדברים שפעם עבדו יותר בקלות אינם עובדים כה בקלות בזמן הזה, ברורה לכם הרבה יותר.
ההיגיון אשר עושה סדר, אינו מצליח לעשות את הסדר אליו אתם רגילים. המציאות פעמים רבות נראית כאילו הופכת להיות מוזרה יותר ויותר, כאוטית יותר ויותר; מפתיעה לעיתים לטובה אבל בכל מקרה היא לא ברורה ובהחלט לא הגיונית.
האם להתמסר למה שקורה?
אתם בדריכות בזמן הזה משום שאתם עיוורים, עיוורים באופן תודעתי, אם תרצו. אתם אינכם יכולים לראות אל מעבר למקום בו אתם נמצאים. אתם יודעים זאת כמובן, והשילוב של העובדה הזו עם העובדה ששינוי מתרחש לעיתים ברמות תחושתיות בלבד, מגבירה את הדריכות שלכם. האם לסמוך על מה שקורה? האם להסכים להיות במה שקורה? האם באמת להתמסר? האם מה שכדאי בזמן הזה הוא להזהר? האם כדאי לתפוס מרחק, להתגונן, להסתתר אם צריך? מה כדאי לעשות? איך כדאי להתמודד עם מה שקורה?
אנו מציעים להסכים להיות במה שקורה, גם כאשר הדברים נראים כבלתי הגיוניים, גם כאשר הם מאיימים עליכם, גם כאשר אתם חיים במתח בגללם. להסכים להיות בתוך תחושה זו של שינוי, שינוי אשר מתקיים ופעמים רבות איננו מורגש; להסכים להיות חסרי אונים הוא האתגר שלכם זמן הזה.
מרדף אחר כוח ועוצמה
זהו אתגר משום שכבני אדם אתם רגילים או מורגלים להמנע מחוסר אונים. בעולם נהוג לדבר על כוח, בעולם הרוח נהוג לדבר על עוצמה, אבל אף אחד לא מדבר על חוסר אונים. בני האדם לא אוהבים את התחושה הזו, אינם אוהבים להיות בחוויה בה אתם מרגישים נטולי כוח, נטולי יכולת, נטולי עוצמה אם תרצו. כל צד של העולם מקדש את תחושת הבטחון שלו – אלה מחפשים אחר כוח ואלה מתחברים לעוצמה פנימית, וגם זה אינו נכון וגם זה איננו נכון. גם זה וגם זה הן שתי חוויות חמקמקות, מתעתעות, שתמיד תדרשו לרדוף אחריהן במידה וזה שתרצו להשיג.
להציע ולתת אמון
חוסר אונים זו חוויה אחרת, חוויה שאתם רגילים להמנע ממנה. אתם מרגישים נטולי השפעה, אתם מרגישים חשופים, נטולי שליטה, מועדים לפגיעה, לפורענות; בחוסר אונים אתם מתפרקים ממאמץ, מהגנה, מהתקפה, מהתמודדות. אתם נכנעים אל תוך מצב, אל תוך חוויה.
אתם מוכנים להציע אמון לעצמכם ולתת אמון בעצמכם, אמון במה שאם יכולים להיות, אמון במי שאתם, אמון במה שעובר עליכם. אמון בכך שכל שינוי יכול להביא אתכם למקום טוב יותר אם תסכימו להיות בו, אם תסכימו להתמסר אליו.
גם אם הוא מפחיד, גם אם הוא איננו ברור, גם אם הוא מאיים, בזמן הזה שבתוכו אתם נמצאים בני אדם רבים עוברים שינויים רבים. המציאות כבר איננה מוצקה כפי שהיתה, במובנים מסוימים אפשר לומר שאתם מתחילים להתרגל לחוויה אחרת של המציאות.
חוויה של מציאות נוזלית
המציאות פחות מוצקה, הגבולות שלה פחות ברורים, היא הופכת להיות נוזלית יותר, ככל שאתם מתחילים לחוש מחדש את האנרגיה שממנה הכל נוצר. האנרגיה איננה מוצקה כפי שאתם מדמיינים וככל שאתם מתחילים לחוות את המציאות באופן שהיא באמת, המציאות הופכת להיות נוזלית עבורכם.
החוויה הזו מגבירה את חוסר האונים שלכם. קל הרבה יותר לשלוט במוצקות והרבה פחות במשהו נוזלי. לא רק המציאות עשויה להרגיש נוזלית – גם המכל בתוכו אתם שמים את המציאות הופך לנוזלי מאחר והוא חלק מהמציאות שאתם מנסים ללכוד.
ככל שהחוויה של הטבע האמיתי של המציאות מתגברת, כך החוויה של אובדן שליטה גדל. לכן הפחד עתיד לדבר יותר ויותר חזק, יגיד לכם להתגבר ולהתמודד, לעשות משהו. אנו באים כאן הערב לומר, אל תעשו דבר.
להסכים להיות חסרי אונים
פעמים רבות אין צורך לעשות, אין צורך להשתנות, אין צורך להתמודד, יש רק צורך להיות. בזמן הזה, בתוך חוויה ההולכת ומשתנה, מה שאתם יכולים להיות הוא חסרי אונים. אתם יכולים לפחד אם עולים פחדים – ופחדים יעלו, במידה כזו או אחרת, בצורה כזו או אחרת, הפחדים יעלו. הם ידברו וההיגיון ינסה לעשות סדר. אבל ההגיון לא יצליח משום שאי אפשר למצוא היגיון במציאות המתחילה להיות נוזלית.
ההיגיון יעבוד יותר באינטנסיביות גם אם לא הוא יגיע לתוצאות; הפחד ידבר בקול רם יותר גם אם הוא לא יציע פתרונות. התפקיד שלכם בתוך זה הוא להסכים להיות בכל זה, להסכים להיות בחוסר אונים, להיות חלשים, להיות פגיעים.
לחזור לנוכחות האלוהית
הנוכחות האלוהית, זו אשר ממנה באתם, המהווה את הגרעין של מי שאתם, את הבסיס שממנו הכל מתפתח, היא איננה בעלת כוח, היא איננה עוצמתית. הנוכחות האלוהית נוכחת, היא נוכחת בדברים כפי שהם. מבלי לשחק בהם, מבלי להתערב בהם, מבלי לכוון אותם או לשלוט בהם. היא נוכחת ומאפשרת, וזה מה שאתם צריכים לחזור אליו.
להיות יותר ויותר להיות נוכחים, לאפשר מבלי להתערב, מבלי לנסות לקבוע מה נכון ומה לא נכון, להיות חסרי אונים כאשר זה דורש מכם. אין צורך לפעול, אין צורך לחפש כוח או להתחבר לעוצמה; הנוכחות שאתם מחפשים אחריה, זו שכל בני האדם מתגעגעים אליה, יש המחפשים אותה בחוץ ויש המחפשים אותה בפנים; הנוכחות הזו נוכחת ובשביל לעבור אל מעבר לאשליה של האישיות, בשביל להתחבר אל אותה נוכחות פנימית, זה דורש מכם להיות.
להיות נוכחים, להיות חסרי אונים, להיות בכל הרגשות שהמציאות מביאה איתה – ולהמשיך להיות. מתוך זה אתם יכולים לחזור יותר ויותר להיות מי שאתם באמת.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
