שובו של האור

שובו של האור – קובץ להורדה

אם כך, שלום.

אם כך, אנו נפגשים שוב. גם הפעם משום שדברים משתנים באופן שיש לתת עליו את הדעת, באופן שכדאי להתייחס אליו יותר ברצינות.

בשבועות הללו אשר עברו, האירועים אשר קרו, נעשתה בהם מחדש בחירה, בחירה להמשיך הלאה. בחירה להתקדם, ולקחת את החיים על פני האדמה לכיוון חדש. הוא איננו חדש בהשוואה לכיוון אליו אתם הולכים בשנים האחרונות, אך הוא עדיין חדש ביחס לכיוון שבו הייתם במשך שנים רבות מאוד.

להגביר את שיתוף הפעולה, להגביר את התמיכה, באופן שחוצה גבולות, שחוצה עמים ועדות, שחוצה תרבויות, שחוצה שבטים. ובסופו של דבר גם יחצה ממדים באופן שלא ניתן יהיה לחמוק ממנו.

ולפיכך, אלו הם תחילתם של זמנים משמעותיים, חודשים שימשיכו להיות אינטנסיביים, עם תכונה רבה מסביב ללב האנושי. תכונה רבה מסביב להיבטים השונים של הלב. מסביב לנתינה שלכם ולקבלה שלכם. מסביב ליכולת שלכם לאהוב, ליכולת שלכם לחמול, מסביב לעדינות שלכם, לרכות שלכם. מסביב לכבוד.

הלב האנושי הוא יהיה במרכז העניינים אם תרצו, במרכז הבמה, ולעיתים אף במרכזו של שולחן הניתוחים בחודשים הקרובים. האופן שבו אתם אוהבים, מידת החמלה, העדינות שלכם. מידת הכבוד. כל אלו ייבחנו היטב.

ניקוי שהוא עמוק מאוד ייעשה מסביב לאותם היבטים של הלב, רגשות קשים עשויים לעלות.

להתאהב

אנו מבקשים גם הערב וגם באלו אשר צפויים לבוא בחודשים הקרובים, להיכנס יותר ויותר אל תוך הממד הזה אשר קרוי ממד הלב, אל האופן שבו הרגשות שלכם מאפילים עליו, ועל האופן שבו אתם משתמשים בצד האינטלקטואלי שלכם, בצד המנטלי שלכם, בשביל להסתיר הן את הרגשות והן את הלב, ולחיות בתדמית, בדעה, שאותן אתם הופכים לדבר עצמו.

משום שאתם חושבים שאתם אוהבים, ועל הרגש הזה שאתם מרגישים בזמן שאתם אוהבים יש לכם תפיסה מסוימת. אתם מתרגמים אותו לאהבה, וזה נוח לכם. זה נוח לכם להישאר בתוך הדעה המוגבלת הזו, בתוך התפיסה המצומצמת הזו של האהבה, ולהאמין  להאמין שזהו למעשה הלב אשר מדבר.

אך הסיבה האמיתית שבגינה הלב שלכם כואב כאשר אתם מתאהבים היא איננה משום שהלב שלכם נפתח – אלא משום שאתם משתדלים לסגור אותו. היא משום שאתם חווים את הפער בין מה שאתם מרגישים והאופן שבו אתם מתרגמים את הרגש הזה לבין מה שיכול להיות.

מה שאתם מרגישים הוא ביטוי חלקי, מצומצם ומוגבל של אהבה. הוא נובע מתוך לב אשר סגור על ידי שכבות של פחדים, אשר נעלמו מהעין בזכות מחשבות רבות הבנויות זו על גבי זו בהצלחה כה גדולה, עד שנדמה שאין רגשות כלל – ואז, כאשר אתם מתאהבים, וחלקים קטנים מתוך אהבה סגורה, החבויים בפנים, משתחררים החוצה, הסבל שאתם חווים מתוך הפתיחה הזו הוא כה גדול; הפחדים שאותה התאהבות משחררת הם כה עצומים, עד שיש לכם נטייה כמעט אוטומטית לעשות הרבה מאוד דברים גורמת להתאהבות הזו להיגמר ולאהבה למות. משום שאתם לא סובלים את מה שאתם מרגישים כאשר אתם מאוהבים.

אתם אינכם סובלים באופן מהותי את הרעיון שההתאהבות הזו, אם היא תתרחב יתר על המידה, עשויה לנפץ באופן ממשי מגדל קלפים עשוי בטון, אשר אתם בניתם לאורך זמן רב. מגדל אשר סוגר סגירה משמעותית מאוד את הלב שלכם.

פעולות רבות, מילים רבות ומעשים רבים נוצרים ונעשים כאשר אתם אוהבים, מבלי שאתם שמים לב, בשמטרתם לסגור את אותה מערכת יחסים אשר החלה; כדי שהלב לא יפתח. מאוהבות, או אהבה – אהבה איננה מביאה כאב. אך כאשר הלב היה סגור, הפתיחה שלו היא דבר כמעט אכזרי, משום שהכאב שאתם חווים הוא גדול מאוד, והאכזריות שנולדת במטרה לסגור אותו היא גדולה אף יותר.

אתם נהיים הגיוניים, אתם מחשבים סיכויים של הפסד מול רווח. אתם בונים תחזיות ומבקשים בטחונות. אתם מוכנים לעשות הכל בשביל להפוך רגש שהוא פרח טבעי ורענן למערכת מסודרת של זרים, שאמורים לקשט בבוא העת אולם של חתונות, ולאחר מכן חדר יולדות, והכל רק בשביל לא לחוות חוויה אשר מתרחשת בזמן הזה של מאוהבות, בזמן הזה של אהבה, והיא חוויה עוצמתית מאוד, חוויה לא פשוטה.

אתם חווים אותה כאשר הלב נפתח, וכאשר פיסות פיסות משכבות הפחד אשר סוגרות אותו באופן אוטומטי מתחילות לצאת ולהשתחרר ממקומן, עולות אל סף המודע ואתם חווים רגשות קשים של אובדן. אתם הופכים להיות אבודים, וככל שאתם אבודים יותר כך אתם מבקשים יותר בטחונות; וככל שאתם מבקשים יותר בטחונות, כך האהבה מקבלת פחות סיכוי לצמוח. מהר מאוד, לעיתים תוך שבועות ספורים, לעיתים תוך מספר שנים, אתם מחליפים אהבה במערכת יחסים; מערכת יחסים בנישואין; ובבוא היום, נישואין בגירושים, אשר פעמים רבות בעולם שלכם הם הביטוי של האכזריות אשר הייתה שם מלכתחילה, אשר סגרה את הלב בעודו נפתח.

אובדן הזהות

הלב שלכם כאמור יהיה המוקד. ההסכמה לפתוח אותו, הדברים שאתם רגילים לעשות בשביל לסגור אותו – כל אלו יהיו במרכז העניינים בחודשים הקרובים. העדינות שלכם היא זו אשר תימדד ותיבדק בתקופה הקרובה. החמלה שלכם, המידה שבה אתם מאפשרים לעצמכם ללכת ללא תנאים, ללא גבולות, אחרי הרגשות שלכם, אחרי האהבות שלכם, אחרי הרצונות שלכם, בין אם הם הגיוניים, בין אם קצרים, בין אם הם עמוקים.

מולם תעלה ותיחשף מידת האכזריות שלכם. עד כמה אתם סוגרים, עד כמה אתם מבודדים את עצמכם. עד כמה אתם משתמשים בהגיון בשביל להסביר לעצמכם מדוע אינכם מוכנים להרגיש דבר מה. מדוע עצם האפשור לרגש להיות ייקח מכם. יגרום לכם לשלם מחיר. סיבות שבגללן עדיף וכדאי לסגור אותו.

הפחד הזה, שאתם תאבדו ותשלמו מחיר על כך שאתם מאפשרים לעצמכם להרגיש את הרגשות והן את הלב, הוא אולי הדבר המהותי ביותר שנמצא ומייצר את המאבק שלכם ברגשות שלכם.

הפחד הזה, להבדיל מפחדים רבים אחרים, הוא אחד הפחדים, אם אפשר לומר, הבעייתיים ביותר – משום שהוא אחד מהפחדים הבודדים, שהם נכונים.

ההסכמה לאבד שליטה אל תוך רגש – ויותר מכך אל תוך הלב – גורמת לכם לאבד את הזהות שלכם. היא גורמת לאבד את האישיות, אך זוהי איננה מילה ברורה, ואנו מבקשים להחליף אותה הערב במילה פשוטה יותר מנקודת מבטינו.

אתם מאבדים למעשה את הזהות שלכם. את אותן דרכים ואמצעים שבאמצעותם יכולתם להגדיר לעצמכם – זה אני, זאת אני. כך אני פועל, כך אני מרגישה, זה מה שאני רוצה, זה מה שאני חושבת. כשאתם מאבדים שליטה מלאה אל תוך הרגשות שלכם, אתם עוברים בשער שמביא אתכם אל תוך זהות חדשה. אתם משנים את המאזן הפנימי, מחזירים למעשה את האיזון להיות טבעי יותר, כך שהצד המנטלי-אינטלקטואלי יהיה דומיננטי פחות, והצד הרגשי יקבל מקום יותר גדול מהמקום המצומצם שיש לו.

כאשר המאזן הזה משתנה וחוזר לצורה הטבעית שלו, אתם מאבדים את הזהות שלכם. משום שאתם מתחילים לפעול אחרת. הרצונות שלכם משתנים. פתאום יש דברים שאינם נכונים לכם יותר, וישנם דברים אחרים שמתחילים להיות מועדפים עליכם. אלו יכולים להיות דברים שמעולם לא עסקתם בהם, אך הם באופן קשה עשויים להיות דברים שתמיד תיעבתם ושנאתם. אתם עשויים – וחווים זאת לדעתנו כבר כעת – למצוא את עצמכם במצבים שבהם אתם מתחילים לאהוב את מה שתמיד דחיתם, וכתוצאה מכך שואלים את עצמכם שאלות קשות מאוד, עד אכזריות, לגבי עד כמה אתם ראויים לכך שיאמינו לכם, עד כמה אתם ראויים לכך שיאהבו אתכם, אם בסופו של דבר אתם מגלים שאתם יותר כמו מה שמעולם לא רציתם להיות מאשר כל דבר אחר.

איבוד הזהות הזה מעלה רגשות כאמור קשים מאוד של בושה ופחד לאבד. אתם בטוחים שעל ידי כך שאתם מאבדים את הזהות המוכרת לטובת זהות אחרת, אתם תאבדו בסופו של דבר את תמיכתם ואהבתם של אלו הסובבים אתכם, עד שאתם מנסים בכוח לסגור את התהליך, ולשמור על הזהות שלכם כפי שאתם מכירים אותה.

גם כאן אנו חוזרים ואומרים שהפחד הזה הוא נכון, משום שלא פעם ולא פעמיים אתם עשויים לגלות שאנשים שהיו חלק דומיננטי בצורה זו או אחרת בחיים שלכם מאבדים את המקום הזה, בעוד שאנשים אחרים, לעיתים כאלה שמעולם לא דמיינתם את עצמכם נפגשים איתם, מקבלים מקום אחר.

הפרידות הללו, כפי שאולי כבר ידוע ואולי לא, הן לעיתים פרידות קשות מאוד, כואבות מאוד. בהתאם למידת הפחד והכעס על השינוי הזה, כך עשויה להיות בפרידות מסוג זה מידת האכזריות, והן לעיתים יוצרות פצעים שלוקח שנים רבות לרפא.

וכך, בעודכם נמצאים במאבק לשמור על מה שאתם מכירים, על מה שאתם יודעים, על אותה זהות שהייתה לכם – אותו אוסף של הגדרות שלפיהן ידעתם לומר "זה אני, זאת אני"; אוסף של העדפות, משיכות – אתם תמצאו את עצמכם בזמן הקרוב מאבדים יותר ויותר את היכולת להיאבק, ואת העובדה שהשינוי הזה מתחיל להיות חזק מכם, גדול מכם, באופן שגם אם אהבתם להיאבק בו וניסיתם לעצור אותו, אתם תראו שזה כבר בלתי אפשרי. אנו באים הערב לומר שלא רק שהוא בלתי אפשרי, גם אין סיבה להילחם בו.

הפחד שלכם מהעובדה שאתם הולכים למשהו שאינכם מכירים – או לפחות כך אתם מתרגמים את השינוי הזה – הוא פחד גדול מאוד. אתם רואים מול העיניים את העובדה שאתם מפסידים. אנו אומרים לכם שאתם משתנים. משום שבעוד שדברים רבים ילכו לאיבוד, דברים רבים ישתנו, ודברים חדשים אט אט יוכלו להיכנס במקום זאת. אהבות חדשות, העדפות חדשות; זהות חדשה, אם תרצו.

גם כאן עליכם לזכור להיות גמישים. גם זהות חדשה, אסור שתבנה בעוצמה חזקה מדי, משום שגם היא בשלב זה או אחר תצטרך להיבחן מחדש, וייתכן ומרכיבים אלו או אחרים שלה ייפרדו מכם, בעודכם נעים לעבר זהות אחרת, רחבה יותר, כזו שאיננה פועלת על בסיס מצומצם מאוד של האינטלקט, אלא פועלת מתוך שיתוף פעולה רחב בין ההיגיון לבין הרגש, שיתוף פעולה אשר נובע מהשראתו של הלב; אותה חוכמה עתיקה, אותו חיבור אל כל מה שיש, אשר מתווה את הדרך בסבלנות אין קץ, אשר מביא איתו כבוד, אשר מביא איתו עדינות, אשר מביא איתו חמלה, אשר מאפשר שיתוף פעולה.

עדינות וגבריות

אין סיבה להיאבק, אך בזמן הזה אתם עשויים למצוא את עצמכם נאבקים יותר בחוזקה, ומאבדים שליטה בעוצמה גדולה יותר. הלב שלכם, הוא ייפתח; עדינות חדשה עשויה לזרום בכם, ולאלו אשר נהנים לשמור על תדמית גברית חזקה צפויות הפתעות לא פשוטות, בעודם מגלים שגבריות היא דבר מורכב יותר ממה שהם גילו.

גברים וקשיחות הם אינם אותו הדבר; ואין צורך בקשיחות על מנת לבטא גבריות. נהפוך הוא. זוהי קשיחות אשר סוגרת גבריות, וזוהי עדינות אשר מאפשרת לביטוי הגברי ביטוי מלא.

אינכם מבינים עד כמה גבריות טהורה היא דבר עדין. היא עדינה במידה מסוימת אף יותר מהביטוי הנשי. אנרגיה גברית דורשת עדינות רבה בשביל להתפתח, בשביל להיפתח; והיכן שקיימת קשיחות היא הדבר המוסתר ביותר. אין גבריות באמת במקום שבו קיימת קשיחות, ולפיכך התרבות שלכם במידה רבה איננה מכירה מהי גבריות אמיתית, אלא רק עיוותים ולעיתים רק תחליפים של אחת משתי האנרגיות שמהוות את כל מה שאתם מכירים.

זה זמן שבו העדינות הזו הולכת להיפתח, ולגברים ולנשים אשר בוחרות בקשיחות יהיה אתגר מעניין מאוד, לעיתים מצחיק מאוד, בניסיון לבנות זהות חדשה אשר מבוססת על תפיסה אחרת לגמרי. גם כאן צפויה להיות אכזריות לא מעטה, ואנו ממליצים בחום, אם אתם נתקלים בהתמודדות מסוג זה, לזכור שהדברים לעולם לא היו כמו שהם נראים, ושהמקום אליו אתם הולכים איננו באמת מקום רע יותר.

הבעיה של גברים, הבעיה של נשים אשר בוחרות בקשיחות, היא שבמקום שבו קיימת עדינות קיים פצע. וזהו פצע אשר מוסתר בקשיחות רבה, באכזריות גדולה.

זהו פצע אשר נחשף כאשר אתם מתאהבים. זהו פצע אשר נחשף כאשר הלב נפתח, כאשר העדינות נחשפת, ובפצע הזה דרושה הסכמה, ולעיתים אף אומץ, בשביל להיכנס אליו, בשביל לגעת בו.

הוא איננו באמת מאיים, הפצע הזה. הוא איננו באמת דבר שאינכם מכירים. הוא למעשה ביטוי נוסף של רגשות שחוויתם בעבר. לעיתים הוא יכיל בתוכו זיכרונות והבנות שמעולם לא השתחררו, כאלו שעשויים לזעזע אתכם במידה מסוימת. אך מעל הכל זהו איננו דבר חדש. עם זאת, החשיפה שלו וההסכמה לרפא אותו, ההסכמה לעבור דרכו, היא זו אשר תיקח אתכם בתקופה הזו אל תוך ממד חדש. היא תאפשר לכם להשתחרר מהכבלים המעיקים של האינטלקט; היא תאפשר ביטוי רחב יותר של הרגשות שלכם; היא תאפשר ללב להיפתח; היא תרכך אתכם; ובסופו של דבר היא תאפשר זהות אחרת, פשוטה יותר, אוהבת יותר, קלה יותר, רחבה יותר, כזו המכילה ביטויים רחבים יותר, נוספים, של מי שאתם באמת. זהות שאינה מצומצמת, הנובעת מתוך פחד.

המלווים

המאוהבות הזו, אשר אתם עשויים לחוות בתקופה הקרובה, עשויה להיות מפתיעה מאוד. היא עשויה להיות כלפי בני זוג חדשים או בני זוג ישנים; היא עשויה להיות במידה מפתיעה גם כלפי עצמכם. אתם עשויים באופן ממשי לפקוח יום אחד את העיניים, להתבונן במראה, ואפילו לבהות בקיר, ולחוש חוויה של התאהבות במי שאתם.

אתם עשויים לחוות את החוויה הזו גם כלפי בעלי חיים. היא עשויה לבוא כלפי אנשים שאתם מכירים באופן שהוא איננו רומנטי. היא עשויה אפילו להופיע במקרים מסוימים כלפי אנשים שפעמים רבות חוויתם אותם בתור אויבים או שונאים שלכם. היא עשויה להפתיע אתכם מאוד, והיא תעמיד במבחן גדול, כאמור, את ההסכמה שלכם ללכת אל מעבר למה שאתם מכירים. לאבד שליטה אל תוך מציאות אחרת, חדשה, אל תוך זהות חדשה, שבה, מלבד פצע ישן שייתכן ותצטרכו לעבור דרכו שוב, ישנן הפתעות לא מעטות. ישנה מעל הכל אפשרות לבטא מחדש, באופן שאינכם זוכרים כמעט, את מי שאתם באמת. את אותן מתנות וכישרונות איתם באתם לעולם, אשר היו סוגרים, אשר היו מודחקים, שהנחתם בצד; אשר באופן ממשי לעיתים ויתרתם עליהם רק מתוך ההכרח להשקיע את מרב האנרגיה שלכם במקום ביצירתיות – בהדחקה, באחזקה עיקשת של הלב בצורה סגורה, באופן שישמור אתכם מוגנים, או לפחות כך אתם מתרגמים זאת.

בתוך התקופה הזו, אליה אתם נכנסים, שבתוכה אתם בעצם כבר נמצאים, יופיעו בעוצמה מחודשת אלו אשר מלווים אתכם. הם יהיו קרובים יותר מבעבר, הם יהיו נגישים יותר מבעבר. לעיתים לא בהכרח בצורה שאתם מחפשים. אנשים רבים בתקופה הזו, נדמה לנו, מחפשים יותר בנואשות לדבר באופן ישיר ובלתי אמצעי עם אלו שמלווים אותם. פעמים רבות ההתעקשות הזו גורמת לאנשים לפספס את העובדה שהם כבר מדברים איתם. אתם לעיתים אינכם שומעים את התקשורת הזו, משום שאתם מצפים לתקשורת מסוג מסוים, שנעשית לרוב בין בני אדם באופן מילולי, אתם מצפים ליצור אותה עם אלו המלווים אתכם, ומאבדים את היכולת להכיר צורות אחרות של תקשורת, שהן אינן מילוליות, אשר עשויות להיות משמעותיות ומרפאות יותר מאלו אשר אתם מכירים.

בתקופה הזו, בזכות העבודה שעשיתם, בזכות השינויים אשר התרחשו, המעטה אשר מפריד בין הממד שלכם לבין הממד שלנו, בזכות שהמעטה הזה נהיה דק יותר, הם יכולים לגעת יותר בישירות בלב שלכם. הם יכולים להביא נחמה וריפוי ממשיים מבעבר אל תוך הפצע עצמו.

הם תמיד היו שם, הם תמיד יהיו שם, הם תמיד עכשיו, איתכם, ואפשרי יותר מבעבר להקשיב להם, לחוש אותם, להכיר אותם בדרכים חדשות, ולאפשר להם לרפא אתכם ולעזור לכם במסע הזה.

חוסר אמונה

הזהות שלכם, אם תרצו, אותו מגדל קלפים מבוטן אשר בניתם, הולכת להשקיע אנרגיה רבה בשביל לשמור על השליטה. הלב, מצד שני, ייפתח. כך או כך, מכיוון זה או אחר, הוא איננו מתכוון להרפות.

הרגשות שהשינוי הזה יציף היו סוערים בחלקם, יהיו עוצמתיים בחלקם. הם יהיו ברורים מאוד. זכרו שאינכם לבד. בקשו ברגעים קשים אם יהיו מאלו הנמצאים אתכם לגעת באותו כאב, לגעת באותו ייאוש, לגעת באותו פחד, ולעזור להם להשתחרר. בקשו מהם, יותר מכל דבר אחר, לטפל בחוסר האמונה שלכם. משום שמעל הכל מתנוססת השאלה אשר אתם שואלים שוב ושוב, האם אני לבד? האם יש לכל זה סוף? האם יש באמת נצח, ומהו אלוהים?

וכאשר אתם נדרשים דרישה שאיננה נשמעת אך מורגשת היטב, לאבד שליטה מתוך מה שאתם מכירים לטובת מה שאינכם מכירים, שאינכם רואים, שאינכם מבינים, השאלות הללו מטרידות אתכם מאוד. הן גורמות לכם להטיל ספק, הן גורמות לכם לסגור, הן מעוררות בהלה. הן מייצרות את אותה אכזריות שבאמצעותה אתם מנסים לסגור את מה שמעורר את השינוי.

חוסר האמונה הזה עשוי ברגעים להיות בהיר יותר מבעבר. הקשר והאופן שבו הוא משפיע עליכם יהיה בהיר יותר. אתם תדרשו במקרים מסוימים, באירועים קטנים או גדולים לבחור בחירות שיעידו על מה אתם מאמינים. האם אתם מאמינים לספק שלכם, או שאתם מוכנים ללכת אל תוך מה שאינכם רואים בעיניים פיזיות, אל תוך מה שנדמה שלוקח מכם ואינו נותן לכם?

גם אם אינכם בטוחים באמת שהשינוי הזה ייקח אתכם למקום טוב יותר, בקשו מהם לעזור לשחרר בזמן הזה את אותם ספקות. להביא נוכחות אשר תענה באופן בלתי מילולי על השאלות הללו. יש להם יכולת אם תרצו, להעניק לכם יותר אמונה, אם תסכימו לחוות אותם. יש במפגש הישיר הזה עם אלו המלווים אתכם יכולת לעשות יותר שקט בכם. להגדיל את האמונה, ולעזור לשינוי לקרות יותר בפשטות. לתת ללב שלכם להיפתח.

הם יהיו כאן, בתקופה הזו, עם נוכחות מוגברת של אור, עם אהבה שהיא מעבר לזמן ומרחב, עם חמלה, עם עדינות שאין לה קץ. הם ילכו איתכם יד ביד, בעודכם משתחררים מאשליית השכחה, בעודכם מתעוררים ונזכרים בעוצמה האמיתי שלכם. בעודכם משילים מעל עצמכם את הזהות הישנה שלכם, ותוך כדי כך מבינים וחווים שישנה כבר זהות אחרת. שאינכם באמת הולכים לדבר מה לא ידוע, כי אם לדבר חדש, שגם אם הביטוי שלו ביום יום שלכם יהיה שונה ממה שאתם מכירים, הרי שזו אותה אהבה אשר ממנה אתם באים, אשר מלווה את הכל. זהו הלב אשר אליו אתם חוזרים, וגם אם הזהות שלכם תהיה חדשה לגמרי, הרי שהלב שלכם, אותו בית אליו אתם חוזרים, אותה חוכמה סבלנית אשר מיוצגת ומשתקפת באלו המלווים אתכם, הלב שלכם תמיד היה; ועכשיו, כאשר הוא נפתח יותר, כאשר הוא קיים יותר, כאשר אתם קשורים אליו יותר, פחות מזוהים, פחות מגדירים את עצמכם באמצעות אשליות של פחד ומחשבות זמניות, הלב ייתכן לכם את תרצו יותר נחמה. הוא יזכיר לכם שאתם מכירים אותו, שאתם בעצם חוזרים הביתה. אתם חוזרים אל עצמכם, אתם מתעוררים מחדש אל תוך זיכרון רחב של מי שאתם באמת.

שם, כאשר מאבקים מסתיימים, ישנו מקור רחב של שמחה, של רוגע. אתם יכולים, אם תסכימו, להתפנות מהניסיון הנואש לשמור על מגדל קלפים שכבר קורס, לטובת ביטוי יצירתי, חדש, של מי שאתם, של מי שאתם באמת.

אז לכו, אנו מציעים. לכו עם אומץ בזמן הזה, לכו עם שמחה. לכו עם הסכמה להסתכל עין בעין עם מה שאתם חווים בתור הלא נודע. לכו עם הסכמה להשיל את מה שהגדרתם בתור "אני" בעבר. הסכימו לפגוש "אני" חדש, להיות "אני" חדש. מה שנדמה כבלתי אפשרי ייראה בתור זמן קצר בתור דבר שלא תבינו כיצד יכולתם לחיות בלעדיו. מה שעשוי יהיה להיות קשה ביום זה או אחר, ייראה בעוד זמן קצר בתור דבר כה פשוט, כה טבעי. אם רק תבחרו.

שמחנו,

אם כך, שלום.

טוהר.