עוברים להילוך החמישי

זה איננו בהכרח נכון לכולם, וזה עשוי בהחלט להיות שונה בין אדם לאדם, בהתאם כאמור, למידת הביטחון והיציבות שקיימים בתוככם. ככל שאלה ברורים יותר, כך ההסכמה לנוע עם התנועה, עם הכאוטיות שלה, תהיה יותר ברורה, ובהתאם יהיה פחות מאמץ ופחות מאבק, ולהיפך.

כך שאם אתם מוצאים את עצמכם בזמנים אלו בתוך תחושה של אובדן שליטה, של כעס, של תסכול, של מלחמה, אם אתם מזהים אותה מתקיימת בתוככם, דעו כי מה שחסר זו אותה תחושה של יציבות וביטחון. הדרך להשיג את אותה התחושה של יציבות וביטחון לא תבוא מתוך ניסיון לשלוט במציאות ולהילחם במה שקורה שאיננו מוצא חן בעיניכם, או לחילופין מאיים עליכם. במקום זה, זה הזמן לתרגל את ההתמסרות, את ההסכמה לנוע עם הדברים, גם עם הפחד, גם עם תחושת חוסר היציבות. להכיר ברגשות הללו ולהסכים לנוע יחד איתם.

זה הזמן, אם אפשר לומר זאת כך, להביא לידי ביטוי את החוכמה אשר צברתם עד כה, ולתת לעצמכם יד בתוך תנועה זו שהיא לא יציבה, שהיא לא ברורה, שהיא רב-מימדית, ההופכת את המוכר ובו זמנית מעמיקה את מה שקיים.

אל תצפו בזמן זה להיגיון, אל תצפו לחוויה מוכרת, למרות שאתם עשויים לעיתים להרגיש כפי שהרגשתם תמיד, אבל גם זה עשוי להפתיע אתכם. אל תצפו למוכר, לידוע, אל תצפו לחוויה הגיונית. ניסיון למצוא היגיון במה שקורה יגביר את התסכול. בעיקר משום שאתם מנסים לשפוט את מה שקורה מנקודת המבט האנושית שלכם, מבלי לראות את התמונה הרחבה של מה שקורה בכם ולכם, אתכם ומסביבכם.

זמן של חילופי אנרגיה

זה מה שקורה – זו תחילתה של תנועה חדשה, זמן שהוא בבחינת חילופי אנרגיה. המוכר עוד קיים, אבל אנרגיה חדשה שעוד לא התקיימה בעולם זה, מתחילה לבוא לידי ביטוי. הדבר מחייב גמישות, הוא מחייב את ההסכמה לנוע בין רגשות ומצבים, גם במהירות גבוהה מתמיד. זה מחייב בעיקר חמלה לעצמכם על הרגשות השונים והמחשבות השונות שקיימים בכם, שיחשפו בתוככם בהמשך הדרך.

במילים אחרות, שינוי זה מחייב אתכם, אם אתם רוצים ליהנות ממה שקורה ומהפירות של מה שקורה, לתת לעצמכם יד. לתת לעצמכם יד בתוך הדרך הזו, בתוך התהליך הזה, מוזר ומשונה ככל שאתם עשויים לחוות את עצמכם בתוכו.

ככל שתדרשו מעצמכם להתיישר לפי תפישה מסוימת, לפי דינמיקה מסוימת, לפי ציפיות עבר, כך התסכול עשוי להעמיק ואיתו גם הסבל. אתם אמנם חוויתם מידה כזו או אחרת של סבל, אתם מכירים סבל מהו, אבל בשינוי זה אשר החל לקרות, חוויית הסבל עשויה להתעצם בהיקפים שבני אדם אינם מכירים.

באותה מידה שחוויה של אושר עשויה להיות בולטת יותר מאי פעם, חוויה של רגיעה ונינוחות פנימיים.

חלוקה לשתי תודעות

הגיהינום האנושי וגן העדן האנושי, הן שתי תודעות אשר המימוש שלהן בגוף פיזי יהפוך להיות ברור מאי פעם. כאשר מדברים על חלוקה של כדור הארץ לעולמות שונים, אנו רואים את החלוקה הזו כתודעתית בלבד. הפלנטה באופן פיזי לא עומדת להתפצל, אין מימוש פיזי של אחת נוספת בממד הזה. אבל בתוך העולם עצמו, אתם עשויים לראות אנשים שונים אשר חיים לעיתים זה לצד זה, באותה המשפחה, או באותו בניין, באותו מקום עבודה, וכל אחד בתודעה אחרת. יש את אלו החיים בתודעה של גן עדן, יש את אלו החיים בתודעה של גיהינום.

אלו אשר חסרה להם תחושה של ביטחון ושל יציבות, וינסו להחזיר אותה דרך שליטה והתנגדות, יחוו עוצמה רבה מבעבר של אותה התנגדות חוזרת אליהם. אלו אשר למדו שיתוף פעולה מהו, ומוכנים להמשיך ללמוד אותו – שכן אין כאן עניין של מספיק או לא; מי שמוכן ללמוד שיתוף פעולה, ומוכן לתת לעצמו יד בתוך השינויים, יחווה תמיכה עוצמתית יותר מאיי פעם.

זאת תהיה חלוקה ברורה יותר מתמיד, והיא עשויה להיות ניכרת לעין, ולעיתים גם כזו שהיא לא פשוטה, נגדיר זאת כך. אתם עשויים לחוות לעיתים חוסר אונים של ממש אל מול אנשים אשר חיים ומעמיקים את הגיהינום שלהם. לעיתים אלו עשויים להיות אנשים שלא תוכלו לומר להם דבר שיעזור להם, משום שהסרבנות לאבד שליטה תהיה כה מוצקה, עד שדבר לא יוכל להבקיע חומה זו של סרבנות. ואתם עשויים כאמור לחוות חוסר אונים ועצב, וכאב רב לעיתים, ככל שאלו יהיו אולי אנשים שהם קרובים אליכם.

להתעורר עם רעב לחדש

אנו אומרים זאת לא בשביל להפחיד, אלא בשביל להכין. איננו מתארים דבר מה שהוא חדש לגמרי, הוא במידה רבה כבר קורה. אבל כל זה הולך להתעצם. זה לא שהעולם הזה עובר לממד החמישי, כמו שהשינוי יגיע להילוך החמישי והכל הופך להיות עוד יותר מואץ, ועוד יותר יציב וכאוטי, רב-גוני, ועם זאת לא פעם קשה לעיכול. אתם עשויים שלא להכיר את עצמכם בתוך זה, לפגוש רגשות ומחשבות ותשוקות, בעיקר תשוקות, שאתם אינכם מכירים. אתם עשויים להתעורר הלכה למעשה מרעב לחדש. לעיתים לאוכל חדש, לעיתים לחוויות חדשות, לעיתים לעשייה חדשה, לעיתים להווייה חדשה.

האם אתם מוכנים להיות מופתעים מעצמכם? האם אתם מוכנים להשתנות בעקבות עצמכם? האם אתם מוכנים לתת לעצמכם יד גם אם המשמעות היא שאתם תצאו מעברו השני של התהליך הזה מבלי שתכירו את עצמכם כמעט בכלל?

אין מדובר פה בחילופי נשמות בתוך גוף פיזי, אבל בחילוף תודעה שעשוי להיות במקרים מסוימים כה עמוק, שאתם עשויים לא להכיר את עצמכם, או להידרש להכיר את עצמכם מחדש. האם אתם מוכנים לכך?

אם יש בכם פחד מהשינוי, אז תנו יד לפחד. אין כאן עניין של איך אתם צריכים להיות, כמו להכיר במי שאתם, ולבחור את הבחירה שלכם.

חשיבותה של נאמנות עצמית

אנו מדברים רבות בזמנים אלו על הבחירה, על חשיבותה ונחיצותה של בחירה אישית אינדיווידואלית בכיוון שבו האדם הולך. כל זה הופך להיות יותר רלוונטי ויותר נחוץ בזמנים אלו אשר בהם אתם נמצאים כעת. לבחור האם פניכם לשיתוף פעולה או למלחמה.

אנו מדברים על שיתוף פעולה עם עצמכם, עם החיים שלכם, ומתוך זה לכוון את המשך הדרך שלכם. ככל שהבחירה היא בשיתוף פעולה, עליכם לוותר יותר על התפישות לגבי איך אתם צריכים להיות, להסכים להיות כפי שאתם. כך שאם יש פחד מלא להכיר את עצמכם ומהשינוי, תנו לפחד מקום. אינכם אמורים להיות ללא פחד מהשינוי. לפחד, או לכל רגש אחר, ישנה לגיטימציה בעצם קיומו.

העניין הוא לא מה אתם מרגישים או מה אתם רוצים או מה אתם חושבים. יותר מכל, העניין הוא – מהי הגישה שלכם לכל זה? עד כמה אתם מוכנים ללכת עם עצמכם, גם אם עצמכם לוקח אתכם למקום שאליו לא הגעתם מעולם?

יותר מכל, זה מה שמתחיל לקרות בזמן זה – התעוררותה של נוכחות חדשה שמעולם לא באה לידי ביטוי בעולם זה של בני אדם. אנו עוד נדבר בזמנים שיבואו על משמעותה של נוכחות זו, אבל היא נוכחות אשר מביאה באופן משולב את האנרגיה של הזהב והכסף באופן מאוזן. כך שהכל הופך להיות שווה ערך.

ובמציאות שבה אין יותר או פחות, המידה של החברות שלכם עם עצמכם היא זו אשר תימדד, היא זו אשר כדאי לחזק, בהחלט.

לפני שנסיים, אנו עוד נאמר דבר מה אחד. מציאות זו שבה אתם נמצאים כוללת בתוכה אירוע של בחירות, מהסוג הפוליטי, המנהיגותי. אנו בעיקר מבקשים מבני אדם לזכור שיותר מכל דבר אחר, בכל רגע נתון, תבחרו בעצמכם. כאשר אתם עומדים מול מציאות שבה יש כאלה המבקשים מכם לוותר על עצמכם, כאשר ישנם קולות בתוככם האומרים לכם לוותר על עצמכם, על מה שאתם מאמינים בו ורוצים בו; כאשר אתם עומדים בפני מבחנים מסוג זה, בחרו בעצמכם.

הפחד יאמר פעמים רבות כי נאמנות עצמית תביא להפסד, אבל נטישה עצמית היא הדבר אשר כדאי באמת להימנע ממנו. אז בחרו בעצמכם, היו נאמנים לעצמכם, זו מנקודת מבטנו ברכת הדרך הממשית.

וכאן אנו נסיים,

שמחנו, אם כך שלום.

טוהר.