נפרדים מהעבר, הולכים אל העתיד

זה איננו אומר שהגעתם לסוף דרך, למצב שבו תודעה של חופש או של אהבה היא זו השולטת בעולם זה. אבל העולם בו אתם נמצאים עבר נקודה מסוימת בתהליך האבולוציה שלו, ואי אפשר להישאר אותו דבר. לכן מערכות מזדעזעות בימים אלו, הן מערכות אישיות והן מערכות קולקטיביות.

משחק של יושר

ישנם רבים אשר מרגישים וירגישו בזמנים אלו שהם אינם יודעים כיצד לשחק את המשחק. כאילו מישהו שינה את הכללים, או החליף להם את הקלפים, והם פתאום אינם יודעים מה לעשות. אם אתם מרגישים הרגשה כזו, אז תדעו שאתם אינכם ממציאים אותה; מישהו אכן שינה לכם את הקלפים, החליף אותם, בהחלט, וכמה כללים אכן השתנו. צריך לשחק ביושר ואי אפשר להעמיד פנים כפי שבני אדם רגילים לעשות. אתם הופכים להיות יותר חשופים, יותר שקופים, זה לזה ולעצמכם. לכן היכולת לשחק את המשחק באופן המוכר, איננה כפי שהיא הייתה.

משחקים של שליטה, של הטעיה, של מניפולציה, בין זה עם עצמכם ובין אם זה עם אחרים, כל אלו הופכים להיות פחות אפשריים. אתם עשויים לראות כיצד מה שהיה ונתפש כמבנה יציב, מתפרק כהרף עין. זאת משום שאינכם יכולים להמשיך באותה הצורה, באותה הדינמיקה, באותו האופן.

להיות חלק ממשפחת האור

בין אם בני אדם מבינים זאת או לא, בין אם ישנה המודעות לכך או לא, המגמה היא אותה מגמה. עולם זה של בני אדם חוזר הלכה למעשה, להיות חלק ממשפחת האור.

במובן מסוים אתם הופכים להיות חלק ממשפחת האור בפעם הראשונה. עבור מעטים מאלו הקיימים בעולם זה כבני אדם, השינוי הזה משמעותו היא לחזור להיות חלק מהמשפחה. ישנה קבוצה של נשמות אשר נוכחת בגוף גם בזמן זה, אשר הייתה כאן לפני עידנים רבים, בזמן שבו כדור הארץ היה חלק מהמשפחה, לפני שהמעטה הפך להיות קבוע ומוצק, וההפרדה הפכה להיות ממשית.

אבל עבור רוב הנשמות, רוב בני האדם, זוהי הצטרפות ראשונה של התרבות, של הפלנטה, להיות חלק ממשפחת האור. וזה מחייב, זה מחייב אתכם להיות יותר בהירים, יותר שקופים, יותר גלויים ואמיתיים, עם עצמכם ואחד עם השני. מערכות של שליטה שיכלו היו להיות בעבר יציבות, הרסניות ובעלות תוחלת חיים משמעותית, מתפרקות במהירות.

אז זה מה שקורה בזמן הזה, וזה יכול לעודד או לשמח.

השחקנים מתגלים במערומיהם

עבור מי שמסתכל על המציאות ורואה בה הידרדרות – מה שאתם רואים הוא איננו הידרדרות. אתם צופים באופן שבו לא ניתן עוד להסתיר ולהעמיד פנים כפי שהייתם מורגלים בכך. השחקנים מתגלים במערומיהם, וזה יכול לאפשר בחירה אחרת, עבור עצמכם, עבור המשך חייכם.

בשביל להסתכל קדימה, בשביל לנוע קדימה, אל עבר מציאות חדשה, עליכם להסכים להשאיר את מה שאתם מכירים מאחוריכם, וזה אכן מה שקורה.

עכשיו, כפי שאמרנו, כל זה הוא איננו סוף דרך, אלא כמו שלב. בין אם הוא משמעותי יותר או פחות, זהו עדיין רק שלב. יהיו עוד שינויים שיהיה צורך ליצור, עוד ריפוי לעשות, אתם עוד עשויים לחוות הלם לאור גילויים שתגלו על האנשים שאתם מכירים, על האופן שבו העולם הזה פועל. לא כל הסודות יצאו לאור, אבל הם פחות מוסתרים מכפי שאתם רגילים או מבינים.

כל זה בא לידי ביטוי ויש לו משמעות גם בתוך החוויה האישית שלכם, בתוך היומיום שלכם. היכולת לטשטש ולהסתיר את המניעים שלכם, את הרגשות שלכם, את האמונות שיש לכם והפרשנויות, היא הרבה יותר מצומצמת מבעבר. אתם רואים את עצמכם יותר בבהירות – את הקשיים, את הכאבים, את היכולות, את החלומות, אתם יכולים לראות יותר בקלות את הפוטנציאל. לנוע בכיוון של פריחה, וגם לעיתים לנוע בכיוון שיש בו התמוטטות. אתם יכולים לראות את עצמכם יותר בקלות, ומכאן שהבחירה הופכת להיות יותר ממשית, פחות ערטילאית.

זו איננה בחירה שקשורה במה לעשות עם עצמכם, כמו שהבחירה קשורה לאיזה אופן אתם רוצים לחיות את חייכם, ומהי מערכת היחסים שאתם רוצים שתהיה לכם עם עצמכם. זו הבחירה בזמן זה, זה הכיוון שבו אתם הולכים, האם לכאן או לכאן? מה אתם מבקשים לעצמכם? איזה יחסים אתם רוצים אתכם?

ראויים לטוב ביותר

הבעיה, כמו תמיד, היא איננה מי אתם, אלא איך אתם מתייחסים לעצמכם. לכן זה לא עניין של לשנות את עצמכם, כמו לשנות את מערכת היחסים שלכם עם עצמכם.

האם אתם מוכנים להקשיב יותר מבעבר למי שאתם? האם אתם מוכנים להרגיש יותר מבעבר את מי שאתם? האם אתם מוכנים לנוע יותר במסירות אחרי מי שאתם, מבלי לעצור? האם אתם מוכנים להגדיל את האמון שלכם במי שאתם, וללכת בעקבות זה בנתיב שבו אתם יכולים ללכת?

המשחק עכשיו מחייב אמון גבוה יותר מבעבר – אמון בדבר האפשרות, שעדיין נתפשת כלא הגיונית אצל חלק מכם, שאתם ראויים לטוב ביותר. האמון באפשרות הזו נדרש בשביל המשך הדרך.

אל מול זה הקורבנות עשויה להיות מפתה יותר מבעבר. להישאר בתוך צמצום, בתוך רחמים עצמיים, בתוך חוסר אחריות. אתם עשויים לראות אנשים פועלים באופן הזה, הודפים כל אחריות ומטילים אותה, באופן אובססיבי לעיתים, על אנשים אחרים.

אתם יכולים גם להיות עם אמון יותר חזק מבעבר, אמון באפשרות שאתם ראויים לטוב ביותר. האמון הזה הוא הסירה שעליה כדאי לשוט בזמנים שיבואו. זה כלי התחבורה שיניע אתכם מהמקום בו אתם נמצאים, אל המקום אליו אתם יכולים להגיע.

האפשרות שאתם ראויים לטוב ביותר, שאינכם צריכים להתפשר, שאינכם צריכים לוותר, שאינכם צריכים לשתוק או להסתתר, שאינכם צריכים להדוף הצעות המגיעות אליכם, שאינכם צריכים להפסיק לבקש. זו האמת, וזה שלכם להבין זאת, לחזק זאת, וללכת בעקבות זה. אתם ראויים לטוב ביותר, וזו ידיעה אשר קיימת בבסיס של מי שאתם, בליבה של מי שאתם. אם תרצו, זה חלק מה-DNA שלכם. לא רק שאתם ראויים לטוב ביותר, יש בכם גם את היכולת לממש אותו ולהכיל אותו.

לרפא את הכאב והספק

מה שעוצר אתכם זה ספק. מה שעוצר אתכם זה כאב אשר אומר שאתם לא ראויים, שאתם לא מספיק טובים. ולכן זמנים אלו, אם אתם מבקשים לחזק אמון זה, הם זמנים בהם כדאי להתמקד בריפוי של אותו כאב, להתמקד בריפוי של אותו ספק. לתת דגש יותר מהרגיל על האפשרות שאתם ראויים לטוב ביותר, ולתת יותר דגש על הריפוי של הכאב שאומר בדיוק להפך.

אתם אינכם צריכים לעשות משהו בשביל לקבל את מה שאתם רוצים. בני אדם לעיתים עושים זאת, פעולות שונות כדי לקבל את הטוב ביותר. הם מדמיינים את זה, הם מתפללים לזה, הם שרים לזה שירים, הם עושים לזה מנטרות, הם מנסים ליצור את זה באופן אסטרלי ומשתמשים ברעיונות של קוואנטים בשביל לקפוץ מהמקום בו הם נמצאים אל המקום שבו אליו הם יכולים להגיע. הרבה רוח בני אדם עושים בשביל ליצור שינוי בחייהם.

אנו מציעים דרך נוספת, שכן אינכם צריכים לעשות משהו בשביל להכין את הגוף שלכם לטוב ביותר; הגוף שלכם מוכן. הבעיה היא לא בגוף, הבעיה היא בכם. הלב שלכם איננו זקוק לתזכורת לדעת שאתם ראויים לטוב ביותר, הוא יודע את זה. הבעיה היא לא בלב, הבעיה היא בכם. הבעיה היא בכאב שאתם מרגישים ובספק שמנקר בכם, אשר אומרים לכם שאי אפשר וזה לא הגיוני וזה לא כדאי, וגם אם זה אפשרי, אתם לא ראויים לכך; ולכן כדאי לוותר, להתפשר, לצמצם, להימנע.

זו הבעיה, אם אתם מחפשים אותה; זה המקום בו כדאי להתמקד, זה המקום שאותו כדאי לרפא. במובן מסוים זה הדבר היחיד שאנו מציעים לכם לעשות – למצוא את הדרכים לרפא את אותו כאב, לרפא את הספק. להכיר אותם, לנקות את הזיכרונות שכרוכים בהם.

יהיה עוד גל של זיכרונות שאתם תחוו, אשר ישטוף אתכם ככל שתעמיקו פנימה. זיכרונות מילדות מוקדמת, זיכרונות מחיים קודמים, זיכרונות יעלו ויציפו אתכם. אל תיבהלו מהם, וזכרו שאלו הם רק זיכרונות. הם מתנקים החוצה ולא באמת נשארים אתכם. הם היו אתכם, בתוככם, ואתם נזכרים בהם כחלק ממסע של ריפוי. זה חלק חשוב בתהליך.

אינכם צריכים ללמד את עצמכם שאתם ראויים לטוב ביותר, אלא לרפא את עצמכם מהכאב אשר אומר שאתם לא ראויים, זה הכל. כשכאב רגשי מתרפא, אז הנוכחות האוהבת, שהיא מי שאתם, נחשפת ויוצרת מציאות בהתאם.

אז אנו מציעים לכם להיעזר בכלים שונים ובשיטות שונות אשר עוזרות לכם כדי לרפא את אותו מקום כואב וספקן. להכיר אותו, לרפא אותו, בהחלט. אבל איננו חושבים שעליכם לעשות משהו בשביל להזכיר לעצמם שאתם ראויים לאהבה. כל הפנימיות שלכם יודעת זאת, וזה רק שלכם להיזכר בכך. להבין שחוויות ילדות או חוויות מגלגולים קודמים, שתפישה אשר נובעת מכאב, כל אלו אמנם יכולים להיות קיימים בתוככם, אבל הם אינם באמת מעידים על מי שאתם או על מידת השפע והאהבה שאתם ראויים להם, בהחלט לא.

במובן הזה, זמן זה בו אתם נמצאים מבקש ומאפשר פרידה נוספת מרגשות של כאב וספק, מתפישות של וויתור ופשרה וצמצום. זו פרידה לעיתים מההורים שלכם, מהבית שבו גדלתם. לעיתים זו פרידה מגלגולים קודמים. לעיתים זו פרידה מדעות שיש לכם על מי שאתם. זו פרידה – רגשית, מנטלית, לעיתים פיזית, זו פרידה, בהחלט.

לפרידה הרגשית והמנטלית יכולה להיות השפעה פיזית, לעיתים. הגוף עשוי להשתנות בעקבות זה, בהחלט. תחושות ותופעות פיזיות שונות יכולות לקרות בדרך לריפוי ושינוי בהיבט הזה, אז קחו זאת בחשבון.

זהו זמן של פרידה, של תנועה אל עבר תודעה שאתם מבקשים אותה לעצמכם ופועלים או מתכווננים כדי ליצור אותה. היא הופכת להיות יותר ויותר אפשרית ברוחב, בגובה, בהיקף, בעומק שאינכם מורגלים בו. וזה תלוי בכם, וזה אפשרי עבור בני האדם.

האם אתם ראויים לטוב ביותר? זו השאלה שכדאי לכם לחזור ולשאול את עצמכם פעם אחר פעם. אתם תדעו מתי התשובה תהיה כן בתוככם, אתם תדעו שהתשובה היא כן, כשכבר לא יהיה צורך לשאול עוד את השאלה.

אלו הם הדברים שלנו לפעם זו.

שמחנו, אם כך שלום.

טוהר.