בחודש מאי 2022 נסעתי לראשונה לדרום אנגליה, להכיר את הקסם של האזור. נסעתי לגלסטנברי, עיירה קטנה ומיוחדת במינה, שבתחומה שוכנים כמה מהאתרים המיסטיים הידועים ביותר באנגליה בפרט ובעולם בכלל. משם נסעתי לבקר באתרים שונים השוכנים באזור הנמתח בין גלסטנברי לבין קורנוול שבמערב.
במשך 13 ימים טיילתי בין גבעות מסתוריות, מעגלי אבנים קדומים, כנסיות מיוחדות ועוד אתרים. תקשרתי עם פיות, עם חוצנים, עם גבעות ומעיינות. בין לבין תקשרתי עם טוהר, כמובן, שנתנו חמישה תקשורים שונים במהלך הטיול – חמישה מתוך סך של 23 תקשורים שונים.
כך, אט-אט, גיליתי מעט מהקסם של אנגליה.
אני רוצה לשתף אתכם בארבעה מאותם המקומות והמסרים שקיבלתי במהלך המסע שלי. ארבעה מקומות שאני ממליץ מאוד לבקר בהם, אם המיסטיקה של אנגליה מושכת אתכם.
Glastunbry Tor, Glastunbry
האתר המסתורי והידוע ביותר שקיים בגלסטנברי הוא הגלסטנברי תור. זו גבעה, ועד כמה שהשם של המקום פשוט, כך הוא מסתורי.
לא באמת יודעים כיצד הגבעה הזו נוצרה, ויש סביבה שלל סיפורים ואגדות. מה שכן ידוע הוא שהגבעה יושבת על קו הליי (Ley Line) של המלאך מיכאל (המגיע עד לחיפה), ושהמגדל שיש בקצה שלה St. Michael Tower, הוא שריד למנזר שפעל שם בעבר. העיירה גלסטנברי שוכנת למרגלות הגבעה.
אחרי טיפוס מאומץ, כשהתיישבתי על הגבעה, תקשרתי עם הגבעה עצמה. היא סיפרה לי מה היא מייצגת עבור אנשים שונים, ועל כך שההפרדה כאן בין הממדים דקה יותר, ולכן מרגישים את החיבור חזק יותר.
הדבר שהיא הדגישה בפניי הייתה שאלה – "מה אתה רוצה שאני אהיה בשבילך?". זו, הסבירה לי האנרגיה המייצגת את התור, כל מהותה – מרחב המתגלם עבורנו, יוצר את עצמו בשבילנו, בהתאם לבחירות המודעות והלא-מודעות שלנו. "מה אני רוצה שגבעה זו תהיה עבורי?" היא דרך אחרת לשאול – מה אני רוצה שהחיים יהיו עבורי?
Burrow Mump
גבעה זו נמצאת כ-20 דקות נסיעה מגלסטנברי. הגבעה, שגם עליה יש שרידי כנסייה על שם המלאך מיכאל, נחשבת לאחות הקטנה של התור. בהתאם, היא הרבה יותר נמוכה. כמו התור, גם היא יושבת על קו הליי של המלאך מיכאל.
האנרגיה כאן נעימה וגם שונה. כאשר תקשרתי כאן, למדתי שבדומה לתור, גם בורו מומפ מייצגת אפשרויות. כלומר, מזכירה לנו שיש אפשרויות שונות ביחס לשאלה מי אנו רוצים להיות.
מקום זה הפך לאתר לזכר חללי מלחמת העולם השנייה, והוא מאופיין באנרגיה יותר ארצית. התור, שמייצג עולמות נסתרים וממדים אחרים, מאופיין בהתאם באנרגיה יותר קלילה ופתוחה. בו בעת, שתי הגבעות מזכירות לנו אפשרויות ומזמינות אותנו לבחור.
האנרגיה כאן נעימה וגם שונה. כאשר תקשרתי כאן, למדתי שבדומה לתור, גם בורו מומפ מייצגת אפשרויות. כלומר, מזכירה לנו שיש אפשרויות שונות ביחס לשאלה למי אנו רוצים להיות.
מקום זה הפך לאתר לזכר חללי מלחמת העולם השנייה, והוא מאופיין באנרגיה יותר ארצית. התור, שמייצג עולמות נסתרים וממדים אחרים, מאופיין בהתאם באנרגיה יותר קלילה ופתוחה. בו בעת, שתי הגבעות מזכירות לנו אפשרויות ומזמינות אותנו לבחור.
Stanton Drew
אתר זה, המכיל בתוכו שלושה מעגלי אבנים, הוא האתר המיוחד ביותר שביקרתי בו באנגליה.
רבים מכירים את מעגלי האבנים Stonehengeו-Avebury, אך האתר הזה הרבה פחות ידוע. אני אישית מתקשה להבין מדוע – הגישה אליו נוחה מאוד, הכניסה חופשית (מבקשים לשים פאונד אחד בקופה שיש על שער הכניסה), המעגלים גדולים ונמצאים בתוך שדות, ויש כאן נוכחות אנרגטית חזקה במיוחד.
מהרגע שנכנסתי למעגל, הרגשתי את הקשר שיש כאן לתרבות מכוכב אחר שקיים כאן. כשהתחברתי לאנרגיה התחלתי להרגיש ישויות מצחקקות, שדיברו ביחד ובנפרד, נביעה רציפה של חוכמה ושעשוע. הם הזכירו לי קצת מהקשר הגלגולי שלי איתם ועם המקום, ואז אמרו לי שהרבה השתנה מאז.
"כן", עניתי להם, "המעגל לא נראה אותו דבר."
"לא", הם צחקקו, "אנחנו מתכוונים לעולם שלך."
שאלתי אותם מה הם אומרים על המצב של העולם, והם אמרו שהם מכירים את המצב הזה, שהם עברו אותו. "יום אחד כולם יבינו שהם לא יודעים כלום", הם אמרו, וצחקקו.
מה אז יקרה, שאלתי.
"אז אפשר לטוס בחלל, אפשר להפוך חומר לנטול משקל, אפשר לעשות סלטות בזמן שמרחפים באוויר", הם ענו והמשיכו לצחקק.
"אתם צריכים סבלנות, וגם אמונה. אמונה שדברים יכולים להסתדר. תגיד את זה לאנשים, שדברים יכולים להסתדר".
אחר כך שאלתי אותם אם הם מכירים את הלמורים, קבוצת חוצנים שתקשרתי לפני שנים רבות ("אנחנו שכנים, לא זהים", הייתה התשובה). שאלתי אותם גם מה הסיבה לכך שאני רואה צבע ורוד כשאני מדבר איתם. "הצבע הזה מייצג אותנו", הם אמרו, "ולכן אתה אוהב אותו".
דברים יכולים להסתדר.
The Chalice Well, Glastonbury
מקום זה, הנקרא באר הגביע, הוא גן שנבנה סביב מעיין העובר דרך מרבצי נחושת. הם אלו שנותנים למים גוון מעט אדמדם.
האגדות מספרות שיוסף הרמתי, דודו של ישו, הגיע לכאן לאחר הצליבה, וכאן הוא קבר את הגביע הקדוש. צבע המים, לפי סיפור זה, משויך לדם של ישו.
זה גן קטן ומקסים, שעוצב בהתאם לעקרונות בהאיים. ליד הבאר שבגן עשיתי מדיטציה והתחברתי אל תוך האדמה. במדיטציה ראיתי את הנביעה, את מקורותיה השונים, את היובלים התת-קרקעיים המתמזגים לאחד. ראיתי את הצורה האנרגטית של האזור, שאכן מזכירה גביע. כך אמרה לי האדמה:
"כאשר בני אדם הופכים להיות מיכל לעצמם, לכל ישותם, אז מתחילה לנבוע מהם קדושה.
"קדושה זו אנרגיה הנובעת מבני אדם, המתמירה את מה שמסביבם. ישו היה כזה, ועוד אנשים שהיו בעולם שלכם.
"אני כאן כדי להזכיר לכם להיות מיכל לעצמכם. לא כדי להתמיר את העולם אלא כדי לאהוב את עצמכם. מיכל הוא הבסיס לאהבה והתוצר של אהבה.
"אל תדאגו לעולם. תאהבו את עצמכם, והאהבה תדאג לכל השאר".
לדברי האדמה, הגביע לא קבור כאן. הוא נקבר עם ישו, "והוא לא קבור איפה שאתם חושבים", היא אמרה וצחקה.
יומן המסע המלא שלי לאנגליה, הכולל 23 תקשורים מהמקומות השונים בהם ביקרתי, זמין לרכישה כאן.
