אנו חוזרים אל היסוד של הלימוד של טוהר – לראות את עצמנו מנקודת מבט אחרת, כזו האומרת "הכל בסדר". הם שואלים שאלות שמזכירות לנו שאפשר לחיות אחרת.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, כדי לומר מספר מילים. אנו רוצים להזכיר לכם שישנה נקודת מבט אחרת – כזו שיכולה לאפשר חמלה, כזו הנובעת מחמלה.
ישנה נקודת המבט שאתם רגילים אליה, זו שאתם חווים ביום-יום. יש בה מידה כזו או אחרת של חוסר סיפוק, של חוסר קבלה, של חוסר נוכחות, הנובע מהרצון להיות אחרת – במקום אחר, אדם אחר, וכן הלאה. אך ישנה, כאמור, נקודת מבט אחרת – כזו היודעת שהכל בסדר. אין זה אומר שאין בעיות, אבל זה אומר שזה בסדר שיש בעיות. אין זה אומר שהכל מושלם, אבל זה אומר שזה בסדר שלא הכל מושלם.
אנו חוזרים ומזכירים לכם נקודת מבט זו בפעם זו. אנו חוזרים ועוסקים בכך לעיתים, ואנו מציעים לחזור ולעסוק בכך גם בעת הזו. שימו לב לנקודת המבט שאתם רגילים אליה, לחוויה היומיומית. שימו לב מתי החוסר תופס בעלות. שימו לב, ולאט-לאט תגלו האם אתם יכולים להביא לתוך החוויה היומיומית המוכרת נקודת מבט מעט שונה.
האם יכול להיות שזה בסדר שאלו הם פני הדברים, שזה מי שאתם, שאלו ההתמודדויות ואלו היכולות? האם יכול להיות שהכל בסדר? האם אתם מסכימים לראות דברים מנקודת המבט הזו, לאפשר לה להשפיע עליכם, לרכך ולפתוח את מה שסגור כעת?
זו השאלה שלנו, זו ההצעה שלנו לעת הזו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
