טוהר מזכירים לנו את הגישה שכדאי לנו ליישם בימים קשים אלה – במקום להילחם במציאות, להתקרבן ולהתבאס, הם מציעים לנו להתמסר. הם מתארים מהי התמסרות פעילה, ויחד עם המילים של שחר לאחר התקשור מתבהר ההבדל בין כניעה לבין התמסרות.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. אנו נפגשים פעם נוספת בדרך זו, באמצעי זה, כדי לומר מספר מילים ביחס לעולמכם, ביחס למציאות זו המתהפכת שוב ושוב, מציאות שבה אין לכם מנוחה של ממש.
ישנה מנוחה שאתם יכולים להשיג כאשר אתם מתמסרים למה שקורה. ישנה מנוחה שיכולה להתרחש כאשר מציאות חיצונית חוזרת להיות יציבה וברורה. אתם אינכם יכולים באופן מלא לשלוט במציאות ולגרום לה להיות באופן מסוים. אתם כן יכולים להשפיע על הגישה שלכם. אתם יכולים ללמוד פעם נוספת להתמסר למצב קיים.
בתוך ההתמסרות כדאי שתהיה הקשבה עצמית, הקשבה פעילה. להקשיב למה שאתם מרגישים ולמה שאתם צריכים כדי לזהות באילו אופנים אתם יכולים לעזור לעצמכם ולהיות למען עצמכם, בהחלט. אבל בו זמנית כדאי להתמסר, בו זמנית כדאי להיות. זה יכול להקל כאשר אתם אינכם מתנגדים. זה יכול להקל כאשר אתם מסכימים שמציאות היא המציאות, ואתם זה אתם, ושאלה הם פני הדברים כעת.
כמו שאמרנו, זו הקשבה פעילה. כלומר, יש איזון שאתם יכולים ללמוד בין התמסרות לבין פעולה. להתמסר זה לקחת אחריות. לפעול למען עצמכם כדי להקל ולעשות טוב לעצמכם זה לקחת אחריות. שימו לב שאין זו התמסרות שיש בה אי-לקיחת אחריות, כלומר הסכמה עם מה שיש כפי שהוא, אלא התמסרות בה אתם נותנים לעצמכם את הדברים שיכולים להיות טובים לכם, בתוך מציאות שכעת אינכם יכולים לשנות.
זה מה שאנו מציעים לכם בפעם זו, להתמסר. להיות בתשומת לב, להיות למען עצמכם.
אלה הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו.
אם כך, שלום.
טוהר.
