בשבועיים האחרונים התחלתי לעסוק מחדש בסוגיה של אחריות. בעיקר, בנטיה שלי ושל אחרים לקחת אחריות על חייהם של אחרים, אחריות שהיא אינה שלנו. נטיה המתעצמת באופן משמעותי בתקופת הקורונה. בעקבות תובנות שהגעתי אליהן, וההצעה של טוהר לעסוק בנושא זה בתקשור של חודש זה, הקלטתי את השיחה הזו.
בניגוד לכותרת, הדברים שאני אומר לא יעזרו לכם לעשות סדר. אם בכלל, אחרי ההאזנה אתם תבינו טוב יותר את מורכבת הנושא, את עומק הבלגן. את הסדר תוכלו לעשות בהמשך, כל אחד בדרכו. לעת עתה, חשוב שנבין כמה הנושא הזה מורכב, וכמה מהדפוסים שאנו מתמודדים איתם בדרכנו לקחת את האחריות שעלינו לקחת על חיינו, ולא יותר מכך.
שתפו אותי בתגובות בכל התהיות, השאלות, התחושות והמחשבות שיש לכם לאחר שהקשבתם.
***
מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ ייעודית, בה תקבלו עדכונים בכל פעם שפוסט חדש עולה לערוץ (הקבוצה סגורה לדיונים). אפשר להצטרף כאן.
1 מחשבה על “אחריות: עושים סדר בבלגן”
שבוע טוב שחר יקר♥️
שמעתי אתמול פעמיים ברוב קשב ומאז המילים שלך מהדהדות לי בראש.
אני חושבת שאני מאלו שלוקחות אחריות על אחרים, בבית ובעבודה, וזהו בהחלט זמן טוב להתבונן ולהסתכל על זה שוב,
בעיקר מול הילדים.
מהצד השני – אני חושבת שיש תחומים (החשובים לי ביותר אגב),
שאני מפקידה את האחריות בידי בעלי,
ולא פלא שאני כועסת כשאני מרשה ונותנת לו להשפיע לי על ההחלטות והרצונות,
לדוגמא: כמו לקנות קריסטלים יקרים או ללכת לסדנאות.
אני יודעת, גם בעזרת טוהר, שהנוכחות שלו באה ללמד אותי לעמוד על שלי.
להיות הפה שלי
עם או בלי פחד – לומר את עצמי.
וזה מסע לא פשוט לי
לפעמים מצליחה יותר, לפעמים פחות. אבל אני מבינה היום שכשאני מוסרת את המפתחות בידיו, ומסירה מעצמי אחריות,
הכעס הוא סמן משמעותי וכדאי לי להתייחס אליו ככזה כדי לבחון איפה ויתרתי על עצמי.
*
במישור הארצי, אני חושבת שאולי בלי להתכוון, הבלבול וחוסר ההנחיות הנוכחי, הביאו למצב כפי שתארת: שכל אחד צריך לדאוג לעצמו.
מי שפוחד שייתחסן, וכדומה.
זה מצב טוב
כי יש פחות כפייה
ופתאום אתה רואה שאנשים דווקא מחפשים את הגבולות….ויותר נוח להם שמישהו יגיד מה ואיך לנהוג….
נושא חשוב
תודה רבה
ושבוע נפלא??