במה נבחר, אם אנו יודעים שאנו ראויים לטוב ביותר? מה האמת שלנו, כאשר אנו מחוברים לידיעה הפנימית הזו, הנמצאת מעבר לכאבי הלא מספיק ולא ראוי, מעבר לכעס ולאשמה ולביקורת?
בתקשור החודש טוֹהר הציעו לבחון את ההתלבטויות שלנו, ולגלות מה מנחה אותנו בבחירות שאנו עושים - האמונה שאנו חייבים לוותר על משהו או האמונה שאנו ראויים לטוב ביותר.
המדיטציה הזו נוצרה כהמשך לשיעור של טוֹהר. אני מנחה להתחבר לידיעה הפנימית האומרת "אני ראוי/ה לטוב ביותר", ולבחון, מתוך מקום פנימי זה, את ההתלבטות בה אתם נמצאים, וכך לגלות מהי האמת שלכם.
איך היה לכם? ספרו לי בתגובות מה הרגשתם, מה גיליתם ומה נשאר איתכם.