הקלטתי את השיחה הזו מבלי לדעת בדיוק על מה אני רוצה לדבר.
התחלתי את ההקלטה עם רצון לדבר על מה שקורה לרבות ורבים מאיתנו לאור הגילוי של המורה/מתקשר שפגע ואנס, ולהגיד על זה כמה דברים.
במהלך ההקלטה מצאתי את עצמי מתייחס להאשמות ולביקורת עצמית שחלק מתמודדים איתה כעת, ומזכיר משהו חשוב שיש לזכור ביחס לזה. דיברתי על מאפיינים חשובים שכדאי לקחת בחשבון בתהליך ריפוי רגשי (שיכולים להסביר מדוע לפעמים נראה ששום דבר לא השתנה, למרות כל מה שעשינו). קצת בכיתי בשלב מסוים, קצת צחקתי. יש כאן הכול מהכול, מקווה שזה עוזר לכן ולכם.
איך היה לכם? ספרו לי בתגובות מה הרגשתם, מה גיליתם ומה נשאר איתכם.