טוהר מדברים בהרחבה על המצב בעולמנו ומסבירים מדוע כל זה הוא חלק מההתקדמות שלנו. לדבריהם, אנו עוברים מ־אנחנו שמחק את ה־אני, דרך חידוד האינדיבידואל, לעבר אנחנו חדש, המבוסס על שיתוף פעולה בין אינדיבידואלים.
שלב המעבר הזה מלווה בטלטלה, כאב וסבל, אך הוא חיוני להתפתחות האנושות – ממש כמו גיל ההתבגרות. מתוך זה טוהר מחזירים אותנו פעם נוספת לעצמנו, ומסבירים מדוע הם עושים זאת שוב ושוב.
ספרו לי בתגובות מה עורר בכם בתקשור ושתפו אותי במחשבות, רגשות ושאלות.
***
מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ ייעודית, בה תקבלו עדכונים בכל פעם שפוסט חדש עולה לערוץ (הקבוצה סגורה לדיונים). אפשר להצטרף כאן.
