למה אנחנו ממשיכים להסתכל לאחור ולהלקות את עצמנו על מה שהיה? טוהר מציעים לנו להניח להרגל הזה, ולבחור לתת לעצמנו יד במקום מכה על היד.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון).

אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, כדי לומר מספר מילים. אנו מציעים לכם, בני אדם, לא להסתכל לאחור. שימו לב להרגל הזה שמניע חלק מכם להסתכל אחורה על מה שהיה, על מי שהייתם, למצוא מה היה לא בסדר ואז להלקות את עצמכם על כך.
יכולים אתם להסתכל לאחור על מה שהיה, ועל מה שהייתם או על מי שהייתם, כדי ללמוד מתוך זה, כדי להתפתח. אבל חשוב לזכור שהלקאה עצמית אינה מביאה להתפתחות. בניגוד למה שרבים חושבים או מבינים, ביקורת היא איננה כוח אשר מניע אתכם להתפתחות. היא כוח אשר מניע לעוד התכווצות. בעוד שהתפתחות היא תולדה של התרחבות, התכווצות אינה מביאה לא להתרחבות ולא להתפתחות. שימו לב להרגל הזה להסתכל לאחור ולהלקות את עצמכם. האם מסכימים אתם להניח לכך?
כאשר אנו שואלים שאלה זו, אנו גם מודעים לכך שבהנחה ותסכימו, אין זה אומר שזה ייפסק מיד. אבל הבעת הכוונה היא חשובה. החיבור למה שאתם רוצים הוא חשוב. כאשר אדם בוחר בשינוי, נפתחת דרך שבה הוא יכול לצעוד כדי לממש את הבחירה, את הרצון בשינוי. לכן אנו שואלים מה אתם רוצים, מהי הבחירה שלכם.
האם אתם מסכימים לתת לעצמכם יד, במקום לתת לעצמכם מכה על היד? זו הבחירה שבפניה אתם ניצבים בעת הזו: האם לתת לעצמכם יד, או לתת לעצמכם מכה על היד. מי אתם רוצים להיות? מהו הכיוון שבו אתם רוצים לנוע? זו השאלה, זו ההצעה שלנו לזמן זה.
שמחנו.
אם כך, שלום.
טוהר