שחר בן-פורת“האם באמת אתם מוכנים לבקוע מתוך ביצה, מתוך ביצה של פחד וכאב, ולגלות שכל מה שעברתם עד היום היה בסך הכל השלב אשר הכין אתכם לחיים עצמם, לדבר עצמו”
אם כך, שלום.
אולי כאן באמת טמון האתגר. כאן, בנקודה הזו של הזמן והמרחב, טמונה השאלה החשובה מכל – האם אתם מוכנים באמת להתחיל לצחוק. האם אתם מוכנים להתעורר מעבר לכאב, מעבר לכעס, מעבר לצודק. האם אתם מוכנים לחזות באשליה הגדולה, ולצפות באופן שבו המשחק פועל באמת.
האם אתם מוכנים לראות את הגיחוך שבדרמה האנושית, ואת הרצינות הרבה שבה אתם תופסים אותה, ולהתחיל לצחוק. האם אתם מוכנים לאפשר לים לשאת אתכם, באופן שהפנים שלכם יחזו בכוכבים ואתם תרגישו בנוכחות של מלאכים, והאושר אשר יתפשט בתוך הלב, והצחוק אשר יתגלגל במעמקים, יהיו כה עוצמתיים, עד שכבר לא יישאר שום דבר ממי שאתם, עד שלא תהיו.
האם אתם מוכנים ללכת אל מעבר לגבולות של המוכר, אל מעבר לגבולות של מה שאתם חושבים שאתם יודעים. האם אתם מוכנים להכנס לעוצמה האמיתית של החיים, ולגלות את האמת מאחורי הסיפור של החיים שלכם, זו אשר מסתתרת מאחורי הקיום של מי שאתם מגדירים את עצמכם, של אותו אני שעליו אתם נאבקים, ובו זמנית נלחמים בו שוב ושוב לאורך עידנים רבים.
האם באמת אתם מוכנים לבקוע מתוך ביצה, מתוך ביצה של פחד וכאב, ולגלות שכל מה שעברתם עד היום היה בסך הכל השלב אשר הכין אתכם לחיים עצמם, לדבר עצמו. האם אתם מוכנים לבקוע את אשליית החיים, ולגלות שהחיים האמיתיים עוד לא החלו; שהאמת איננה מה שאתם מזהים בתור האמת, שהשמחה אינה טמונה במה אתם משיגים או במה אתם מקבלים או במה יש לכם או במה שהבאתם לעצמכם, אלא נובעת מתוך העדר האני, מתוך חוסר ההזדהות האנושי עם אותו קיום אנושי שאותו אתם מטפחים, והולכים לכל כך הרבה מקומות כדי לרפא או להיפטר או לשנות או להדחיק.
האם אתם מוכנים באמת לעמוד על קצה הצוק, להתבונן אל תוך תהום אינסופית, ולקחת עוד צעד אחד קדימה ולעוף? האם אתם מוכנים לגלות שחוקי הפיזיקה שלכם אינם אמיתיים, שהביולוגיה היא איננה הדבר עצמו, ושהשכל שלכם הוא לכל היותר הצגת תאטרון שנמשכת שוב ושוב?
האם אתם מוכנים ללב לדבר, לתת לשמחה שהיא מעבר למילים, מעבר לרגשות, מעבר למחשבות, מעבר לאירועים ולאנשים, להתעורר בעוצמה כה גדולה, עד שלא יוותר עוד דבר?
החיים הקודמים
כל אלו תמיד זמינים לאלו ההולכים על פני האדמה, אך נדמה שבזמן הקרוב יהיו אפשריים יותר מאי פעם. אך ככל שהדרך לחופש המוחלט הופכת להיות זמינה יותר, כך גם הכלא שאתם חיים בו הולך וגדל.
הכלא אשר מתבטא בכסף, שמתבטא בעבודה, שמתבטא בעבודה, שמתבטא באבטלה, שמתבטא במלחמה, שמתבטא בפוליטיקה, שמתבטא בביטחון, שמתבטא במשפחה, בחברים, שמתבטא בזוגיות – הכלא הזה הולך וגדל.
הוא לא באמת נמצא בכל אחד מהתחומים הללו, למרות שבקלות רבה אפשר לזהות אותו בתור אחד מהם – פעמים רבות מאוד ולרגעים ארוכים מאוד, העדר כסף או אהבה או תמיכה או שקט, שקט שנובע מחיים שלווים ושקט בטחוני, עשוי באמת להחוות ככלא. ובכל זאת, בעוד שחוסר כזה עשוי להעיק, הרי שהוא איננו באמת הבעיה. הוא איננו באמת הכלא, ולכן הניסיון לשנות את החיים שלכם הוא גם איננו הדרך להיות חופשיים.
הכלא שלכם טמון במחשבות שלכם, הוא טמון בראש שלכם. הוא טמון בתפיסה שלכם את המציאות, את החיים ואת עצמכם. אותה תפיסה אשר אומרת מה מגיע לי ומה לא מגיע לי, מה יכול לקרות ומה לא יכול לקרות, מה הגיוני ומה לא הגיוני, מה אפשרי ומה לא אפשרי, היא אשר מונעת מכם לעוף, היא זו אשר מונעת מכם להיות מאושרים, היא זו אשר מונעת מכם להיות עשירים, היא זו אשר מונעת מכם להיות מוקפים בחברים ולנהל מערכות יחסים אינטימיות ורומנטיות כפי שאתם רוצים.
ההסתכלות שלכם על עצמכם, אותו אני יודע אשר כה צודק, הוא הבעיה – והריפוי שלו הוא במידה רבה מאוד הפתרון. ההתמקדות באותו מערך שליטה כה מתוחכם היא גם הדרך לצאת לחופשי.
אנו מציעים בכל תוקף בזמן הזה, אם תיקחו פיסת נייר וכלי כתיבה, ותשבו ברגעים של כנות ותכתבו על הדף מה אתם חושבים על עצמכם, ומה אתם מאמינים שיכול לקרות ולא יכול לקרות, ומה אתם מאמינים שיכול לקרות לכם ולא יכול לקרות לכם. מה אתם מאמינים שהוא נכון ומה אתם מאמינים שהוא לא נכון, מה אתם מאמינים שהוא בסדר ומה אתם מאמינים שהוא לא בסדר.
ואז, כשאתם מסיימים להכין את הרשימה המפוארת הזו, נסו לצמצם למספר תחומים עיקריים ולמספר אמונות אשר הן המרכז – ואנו משערים שתשימו לב ברובכם שהן חוזרות על עצמן במילים אלו או אחרות בכל התחומים. נסו לצמצם אותן למספר אמונות מפתח.
כאשר הצלחתם לעשות זאת, שבו אחורה בכנות, והיזכרו בחיים שלכם, מה קרה ומתי קרו הדברים, אשר חיזקו את האמונות הללו, אשר כביכול הוכיחו אותן, אשר הפכו כביכול את הפילוסופיה הזו לאמת, שלפיה אתם מתנהלים.
אם המנגנון הזה יושב עמוק בתוככם, כאשר תגיעו לאותם זיכרונות אשר חיזקו את התפיסה הזו, ייצא אותו קול נסתר בתוככם ויאמר – אבל הנה, זה נכון, התפיסות נכונות, האמונות נכונות. הנה, זה קרה כאן וזה קרה כאן וזה קרה כאן.
כלומר, יאמר אותו אני יודע, אותו אני צודק, שהוא באמת צודק, שהוא יודע איך הדברים עובדים, והנה רשימה ארוכה של הוכחות. ואז אתם עשויים לשבת חסרי אונים, משום שדבר באמת מוליד דבר, ומציאות אכן מחזקת אמונה – וכיצד ניתן להתווכח איתה?
אז הנה נקודת המבט שלנו. כל אמונות המפתח הללו, אותן תזהו בתוך עצמכם, הן כולן ללא יוצא מן הכלל זכרונות מחיים קודמים. זוהי תמציתה של הקארמה שלכם, אותו מטען רגשי ומנטלי אשר לא עובד, אשר לא עבר ריפוי מלא, שלא השתחרר ממי שאתם מגדירים את עצמכם בתור אני. אלו הן אותן הטבעות – חלקן גנטיות וחלקן רגשיות – אשר אתם מביאים אתכם מחיים קודמים, ומרגע שנולדתם לחיים הללו האמונות הללו ממשיכות להצדיק את עצמן.
זו לא המציאות אשר אתם חווים מרגע לידתכם אשר הוכיחה את האמונות, כי אם אמונות אשר איתן באתם לעולם, אשר מביאות את האירועים ומאפשרות את האירועים אשר מצדיקים את עצם קיומן.
כך שהבשורה העצובה והמשמחת בו זמנית שיש לנו להציע לכם הערב, היא שהריפוי הממשי של בני האדם מעצם הגדרתם בתור אני, השינוי האולטימטיבי יקרה אך ורק אם תחזרו אחורה, אל שרשרת ארוכה – כמעט אינסופית – של תקופות חיים וזיכרונות, חלקם אישיים וחלקם קולקטיביים, חלקם אפילו כאלה שאינם באמת שלכם אך טמונים בכם, והריפוי שלהם והחשיפה של מי מהם תאפשר פירוק לגורמים של אותן אמונות מפתח.
זה הזמן של תהליכי ריפוי אנרגטיים אלו ואחרים לתפוס פיקוד, ולקחת תהליכים ארוכי טווח, שחלקם נעשים כבר זמן רב, אל תוך עומק חדש של זיכרונות, אל תוך עומק חדש של תקופות – להגיע אל הגורם עצמו, שאינו באמת טמון בתקופת החיים הזו, להגיע לדברים היכן שהם באמת החלו, ומשם להביא את האנרגיה אשר תשנה את הכל.
רק אם תרפאו את העבר שלכם תשחררו את ההווה שלכם לעתיד חדש. רק אם תחזרו אחורה בזמן באופן ממשי, גם אם איננו פיזי, ותרפאו ותעזרו למציאות קדומה להשתנות כך שמהלך ההיסטוריה הרגשית שלכם תלך בכיוון חדש, רק אז, היום, תוכלו לעמוד באמת מול הפוטנציאל שלכם, ולממש את מה שבאמת אתם יכולים לממש. רק אז, אותן אמונות מפתח שבאמצעותן אתם מצדיקים את עצמכם ומתנהלים בעולם יוכלו להתחלף בתפיסה פשוטה וטבעית של האופן שבו החיים עובדים.
כך יוכל מנגנון שליטה מורכב מאוד, אשר שירת אתם לאורך זמן רב מאוד, להתפרק באופן שיביא מנה גדושה למדי של חופש. כמובן, לאלו שרוצים.
השקט של הים
בתוך כל הסחרחורת הזו, בתוך כל השער הזה שבפתחו אתם עומדים, אם אפשר לומר, טמון דבר מה מלהיב במיוחד. והוא תמיד היה, ועם זאת עכשיו אפשר אולי יותר לדבר איתו, וזה הים שלכם.
במעין מה שאנו מגדירים כמתנה לאינדבידואלים האמיצים, הים בתקופה הזו הולך לשחרר מתוך המעמקים שלו אנרגיה חדשה של ריפוי, אשר תעזור ליצור יותר ויותר שקט בתוך הלב.
היכולת לאפשר לים לשאת אתכם כך שתוכלו לראות את הכוכבים ולהרגיש את המלאכים, אכן תהפוך לממשית, ולאלו אשר קרובים לים באופן טבעי אנו נאמר, שאתם תתפלאו לשמוע את מה שיש לו לומר בתקופה הזו. ישנו ידע וישנו צחוק אשר הולכים להתעורר מהמעמקים, לעקוף את כל פיסות התחמושת והלכלוך שהצלחתם לטמון בקרקעית שלו, ולשטוף אתכם בתוך נהר של שמחה שלעיתים לא תוכלו לעמוד בו.
אלו כוחות הפחד שמנסים להפוך את המים ללא טהורים.
הרבה מהצחוק שהים הולך לחשוף יעזור לכם לראות כיצד הסביבה ממשיכה לשמור על התפקוד האנרגטי התקין שלה גם כשבאופן פיזי יש כאלה שמנסים לפגוע באיכות שלה.
יש הרבה מאוד שקרים שמנהלים רבים מכם, ישנן הרבה אמיתות אשר קשורות בכל הנוגע לטבע וליחסים שלכם איתו, אשר יכולים להתגלות בזמן הזה, והקלה יכולה לבוא לאלו אשר מודאגים ביחס למה שקורה לאדמה – משום שהיא אכן מתעוררת, אכן כועסת ואכן זועמת, או רועמת כפי שאנו אומרים. היא למדה יותר לדבר, ויותר נכון לומר, החליטה להתחיל לעשות זאת באמת, אבל היא איננה באמת כועסת. הכעס הוא בעיקר בכם. האשמה היא בעיקר בכם. ולכם יש את היכולת לרפא את הרגשות הללו, כך ששמחה של ממש שוכל לקרות.
לכן מה שיש לנו עוד להציע בזמן הזה הוא ללכת לבקר את הים, לחוש אותו, להרגיש אותו, לשמוע אותו, לשבת לידו ובתוכו. לצלול אל תוך הלב שלכם. ייתכן שיהיה כאב בלב שלכם, אבל לצלול אל מעבר אליו – אל אותה נקודה של שקט, שבה שום דבר כבר לא נראה אותו דבר.
שאלות ותשובות
– אתם יכולים לדבר יותר על האשמה והכעס?
כל עוד יש לך את התפיסה המסויימת כיצד הדברים צריכים להיות, כיצד אתה אמור להיות, וכל עוד אתה אינך עומד באותם קריטריונים, אותם סטנדרטים, כך יהיו קיימים בתוכך רגשות של אשמה ושל כעס.
הבחינה של אותו מצב תודעה היא מעט מורכבת. ישנה התפיסה האנושית, תפיסה שהיא איננה אישית, חוקים שבני האדם שמו אחד לשני לגבי איך צריך להיות ואיך לא צריך להיות. החוקים הללו, רובם ככולם, הם בעיה חריפה מאוד, ושם ישנו הרבה כעס והרבה תחושות של אשמה אשר יש חשיבות גדולה בלשחרר ולרפא, עד כדי שהתפיסה עצמה תתגלה, כך שהאבסורד יוכל להיות ברור.
הבעיה היא לא בכך שאתם עוברים על החוק – הבעיה היא בכך שהוא קיים.
בו זמנית ישנו דבר מה אחר, והן ההנחיות האינטואיטיביות של הלב. אלו הן הנחיות שקטות אשר מכוונות אדם באופן תמידי לגבי האופן שבו נכון לחיות לאותו אדם בכל רגע ורגע. אי ההקשבה לאותן תחושות עשויה אף היא לעורר תחושות של אשמה וכעס, ועל פניו הדברים עשויים להראות ולהרגיש דומים, למרות שזה לא אותו דבר.
לכן חשוב לבטא רגשות אלו ואולי אחרים לגבי אי העמידה בחוקים ובכללים, אבל אז להסכים לגלות באמת, האם מדובר בחוק של אדם זה או אחר אשר אין בו דבר טבעי, אשר אין בו דבר הגיוני מבחינה רגשית, מבחינה אנושית, מבחינה רוחנית אם אפשר לומר, או אולי מדובר בהנחיה אינטואיטיבית של הלב, אולי באמת מדובר באי הקשבה פנימה ללב, אשר מייצרת פער שאיננו קל למחייה, אשר איננו קל להלכה.
אם בזה מדובר, אז כדאי באמת ללמוד יותר הקשבה, למה שבאמת הלב אומר, לאן שהוא לוקח – משום שבתקופה הזו, הקרובה, והדבר יהיה נכון לעוד תקופות עתידיות רבות, הדבר היחיד שאפשר לחיות לפיו הוא קולו של הלב.
להגיע אל הקול הזה ולחוש אותו זה מסע חיים מורכב מאוד, גם משום שהפחד מנסה לעיתים להעמיד פנים שהוא הלב, וישנו קושי שהוא לעתים רבות אוטומטי, בלהקשיב לו, בלהכנע לו.
כאשר מקשיבים להנחיה האינטואיטיבית של הלב לא ניתן להתנגד, לכעוס, למרוד. זו הנחיה שלא ניתן שלא לבחור בה – חייבים ללכת אחריה ללא עוררין, כדי לתת למסתוריות להוביל אתכם לאמת עצמה, למקום הנכון ביותר להיות בו.
היכולת להקשיב ללב טמונה בקריסה ובפרידה מאותו אני יודע, אני צודק, אשר תופס את החיים בצורה מסויימת, ומנחה כיצד לחיות, מבלי להתחשב ומבלי לראות את האדם עצמו, את מה שקורה, את מה שיכול לקרות.
הלב תמיד לוקח להיכן שהדברים יכולים להגיע אליהם. הראש, ההגיון, תמיד ייקח לאן שהכי פשוט להגיע אליו, מבלי לעורר שינויים גדולים.
אפשר להבין מהאופן שבו אנו מנסחים את הדברים, ששני הקולות הללו יכולים פעמים רבות, לעיתים קרובות, לקחת לשני ערוצים שונים לגמרי. הלב יכול לקחת למקום נכון שהשינוי יהיה גדול בכל קנה מידה וקשה להכלה, אך יהיה ממשי ובעל ערך, עם הנאה לכשיושג. הראש, לעומת זאת, יכול לקחת בדרך פשוטה, מהירה וקלה יחסית, מבלי לגרום לזעזועים ומבלי להתמודד עם דברים קשים מדי, ובו זמנית להשאיר את האדם עם תחושה תמידית של סבל, התפשרות ותסכול שקט, שלא ניתן לאתר ולא ניתן לשחרר. החיים בדרך הזו עשויים להראות כיותר קלים ועשויים להחוות כיותר קלים, אבל הם יותר מסוכנים, משום שההתפשרות הזו היא הסיבה היחידה שבגללה בני האדם חולים. וכאשר בני אדם יפסיקו להתפשר, לא יהיו עוד מחלות בכדור הארץ.
– מהי המתנה של הים?
לים, יותר מלחלקים אחרים של הפלנטה – ומשום כך יש לו נוכחות כה דומיננטית בעולם הזה, יש את היכולת לחשוף את הנצחיות של הקיום, ולקחת את האדם מעבר לגבולות של החיים והמוות.
שום דבר לא באמת נגמר, חוץ מהדבר אותו אתה מגדיר. כל דבר שתאפשר לו להיות ללא הגדרה, ללא הזדהות, ללא התייחסות, תוכל לראות כיצד הוא לא נגמר לעולם. אך כל דבר שאתם מטביע בו תפיסה מסויימת, אמונה מסויימת, הגדרה מסויימת – ייגמר. לכן אנשים מפחדים מהמוות, כי הם בטוחים שישנו משהו שיכול למות. אך אם לא תגדיר את עצמך ותראה אל מעבר לעצמך, תראה ששום דבר לא יכול למות כי מעולם לא היה משהו שיכול למות, חוץ מהתפיסה.
שמחנו,
אם כך, שלום.
