עשרה טיפים לזוגיות אוהבת ובריאה

בקרוב נציין 16 שנים לחיים המשותפים שלנו. קדמו להם 13 שנים של רווקות, שעיקרה היה התאהבות בגברים שלא רצו אותי, כמה רומנים קצרצרים וזוגיות שנמשכה לכמה חודשים. יצאנו לדייט הראשון שלנו חודש אחרי יומולדת 30 שלי, ומאז אנו יוצרים ומטפחים זוגיות שעלתה על כל הציפיות המוקדמות שלי.

התחלתי לעבוד עם אנשים על זוגיות – על הקושי ליצור אותה ובעיקר על הקשיים בתוך החיים הזוגיים – עוד כשהייתי רווק. מאז שהתחלתי ליישם את מה שאני מבין בזוגיות שלי, המילים שידעתי להגיד הפכו לאמיתות שאני יודע. אמיתות שעוזרות לי ויכולות לעזור לעוד הרבה אנשים.

כשהייתי רווק לא האמנתי שאצליח לפגוש מישהו שמתאים לי. רגשי נחיתות מעורבבים עם חוסר אמונה קיבעו את האמונה שלי לפיה שום דבר טוב לא באמת יכול לקרות. ואז המפתיע מכל קרה. מאז אני מבין יותר מאי פעם כי האתגר האמיתי הוא לא ביצירה של זוגיות אלא בטיפוח שלה.

מתוך ניסיון זה אני כותב את הטיפים הבאים, שיכולים לעזור גם לכם לחיות חיים טובים בזוג.

זוגיות היא בעצם שלישייה. במערכת היחסים יש את שני בני הזוג ואת הפחד לאבד, השותף השלישי ביחסים. הפחד נמצא בבסיס של מריבות, התרחקות, תלות, שקרים וסודות – אבל הכל יכול להיות טוב יותר. המריבות, ההתרחקות, התלות, השקרים, הסודות ושאר הדפוסים הם דברים שאנו עושים כדי להפסיק את הפחד. אם נסכים כי הפחד הוא חלק ממערכת היחסים – אני תמיד מפחד לאבד את מי שאני אוהב – וכי אין משהו שנוכל לעשות כדי להפסיק לפחד, יהיה לנו יותר קל להיות ביחד, בקרבה, וליהנות מהחיים המשותפים.

לטפח את האינדיבידואליות. חשוב שכל אחד יטפח את החיים האישיים והעצמאיים שלו: חברים, בילויים, תחביבים, אפילו חשבון בנק עצמאי. המפגש של שני אנשים שיש לכל אחד את העולם שלו מאפשר ליצור, ביחד, עולם שלישי עשיר ומעניין. בתחילת הזוגיות שלנו אני זוכר ששי אמר לי “זה טוב להתגעגע קצת”, ואני קצת התחלחלתי. עם השנים הבנתי עד כמה הוא צודק.

לזכור שאנו תלויים אחד בשני. אם שני אנשים המאמינים כי עליהם להסתדר לבד בחיים נפגשים, הם לא יצליחו ליצור זוגיות ארוכת טווח, אם בכלל יהיה דייט ראשון. האמונה הזו קיימת בכולנו, רק במינון כזה או אחר, והריפוי של מקום רגשי זה מאפשר ליצור מערכת יחסים בריאה של נתינה וקבלה. היכן התלות נכנסת לתמונה? מתוך ההסכמה להיות תלותי קל יותר להיפתח, להיות קרוב ונגיש. זו תגובת נגד לאמונה לפיה עלי להסתדר לבד. באופן פרדוקסלי, זוגיות בריאה היא כזו בה שני הצדדים מקבלים את התלות שלהם זה בזה בעודם מטפחים את האינדיבידואליות, כל אחד את עצמו.

להסכים להשתנות. אחד הדברים ששי הפתיע אותי בהם הוא בנטיה שלו לעצור בעודנו הולכים ברחוב ולהתפעל משיחים ועצים ופרחים. מעולם לא עשיתי משהו כזה עד אז. כיום זה קורה לי בעצמי, כשאני הולך לבד. זו דוגמה קטנה לשינויים שאנו עשויים לעבור בתוך זוגיות ארוכת טווח: חשיפה לעולמות שלא חשבנו עליהם (העובדה כי לשי יש משפחה באיסטנבול הביאה אותי לעיר הזו כבר שלוש פעמים, משהו שלא חשבתי לעשות קודם לכן), לטעמים שלא חשבנו עליהם (המטבח הטורקי, במקרה שלי), להרגלים שלא היו לנו (כגון התפעלות מהצומח). אם תסכימו להשתנות, תוכלו ליהנות ולהתפתח בזוגיות. אם תצמדו למה שאתם מכירים ואוהבים, אתם מגדילים את הסיכוי שתשארו לבד.

להקשיב. הבעיה של מרבית האנשים היא לא לריב אלא ללמוד ממה שקרה. להגיד “אני מצטער” זה לא מספיק; חשוב ללמוד מדוע המריבות התרחשו. תמיד, בכל מקרה, יש לי מה ללמוד, גם אם אני בטוח שאני צודק (במקרים מסוים להבין שאני צודק יכול להיות השיעור). איך לומדים? קודם כל מקשיבים. אחרי שעוברים דרך הכעס והטענות חשוב לעצור ולבדוק את עצמנו, האם הטענה שבן הזוג שלנו מפנה כלפינו היא נכונה. ואם התשובה המיידית שלכם היא “לא”, דעו כי הוא צודק כפליים.

להשתקף. כל מה שאני לא אוהב בבן הזוג שלי או מתעצבן עליו, קיים בתוכי. המינון יכול להיות שונה, ההקשר שונה, התדירות בה זה בא לידי ביטוי יכולה להיות שונה, אבל אותה תכונה/התנהגות/תגובה/פעולה קיימת גם בי. אחרי שאני כועס עליו אני חוזר לבדוק היכן אני דומה לו. כאשר אני מגלה את זה אני מתחיל להתיידד מחדש עם אותו החלק ולרפא אותו. ככל שאני יוצר שלום בתוכי – דרך המריבות הזוגיות שלי – יש יותר שלום בזוגיות עצמה.

תמיד יש משחק תפקידים. באופן אוטומטי אנחנו נכנסים למשחקי תפקידים במערכות יחסים, בוודאי במערכות יחסים רומנטיות. אני כמעט תמיד נכנס לדמות המציל, וקשה לי להיות הפגיע והחלש. אני יודע שעליי לטפל בזה, שכל פעם זה חוזר ועולה, בין אם דרך קושי בזוגיות או דרך טריגר אחר. ולא, זה לא ייעלם: משחק התפקידים מדי פעם יופיע ויש לטפל בו, כדי להמשיך (גם) את הפריחה הזוגית.

להסכים להרגיש. לא רק אהבה מרגישים בזוגיות, ולא רק פחד לאבד. לפעמים מרגישים ממש לבד, יותר משהרגשנו כשהיינו ביחד. לפעמים כאבים של דחיה ונטישה עולים. כאשר זה קורה, זה לא אומר בהכרח שיש לנו בעיה, שיש בעיה בזוגיות או שבן הזוג שלנו לא בסדר. לפעמים זה מעיד על בעיה לפתור אותה, אבל הפיתרון יווצר אם אני אטפל בעצמי וארפא את הרגשות הללו והזיכרונות הנלווים אליהם. במקרים מעטים מאוד הפיתרון האמיתי הוא פרידה, למרות העובדה שחלק גדול מהאנשים בוחרים בפיתרון הזה מיידית, והם עושים זאת באופן אוטומטי.

אל תחכו לצד השני. מרבית האנשים מצפים שהצד השני ישתנה, יתנצל או לפחות יילך טיפול כדי שמתישהו הוא ישתנה, ורק אז תהיה להם זוגיות טובה. גישה זו קרויה בפשטות “קורבנות”, וכל עוד זו הגישה שלכם לזוגיות שלכם, הסבל רק יימשך. זה בסדר לכעוס ולהתעצבן על בן הזוג, אבל אל תחכו שהצד השני ישתנה. עשו את השינוי בעצמכם, וגם אם בן הזוג שלכם לא מטפל בעצמו, אתם תחוו בשלב מסוים שינוי בזוגיות. לפעמים זה עשוי להביא לפרידה, אבל במרבית המקרים זה משפר את היחסים ויוצר קרבה חדשה.

זיכרו להגיד תודה. אחת הסיבות העיקריות לכך שאני חי בזוגיות טובה היא משום שאני זוכר היטב איך היו החיים שלי כרווק. אני זוכר את הקושי והמצוקה והבדידות, אני זוכר את הגברים שהתייחסו אלי באופן לא מכבד או “סתם” לא רצו אותי, אני זוכר את הדייטים הלא מוצלחים ואת כאבי הלב. אני זוכר את הציפיות שהיו לי מהחבר העתידי, ואת הפער בין כל זה לבין בן הזוג שלי ומה שנוצר בינינו. אני זוכר ואומר תודה, כל יום כמעט. אני לא רק אומר “אני אוהב אותך”, אני גם אומר “תודה שאתה בחיים שלי”, “איזה מזל שיש לי אותך” (למרות שלמזל לא היה כל קשר לעניין), ולפעמים גם “מי היה מאמין שזה יקרה, שאנחנו נקרה”. אני אומר וזוכר ומרגיש. בזכות כך אני פתוח להרגיש, להקשיב, להסתכל על עצמי, לעבור את השינויים שעלי לעבור גם כדי לחיות יותר טוב איתי, וגם כדי שהזוגיות שלנו תמשיך לפרוח.