אם כך שלום,
אם כך, אנו מתחילים, מתחילים ערב נוסף. מפגש נוסף. אם כך, ברוכים הבאים. ברוכים הבאים לתוך שינוי – משום שמעגל האנרגיה עובד, והספירלה מסתחררת בחדר הזה, ובכל מקום בו אתם נמצאים כעת. השינוי החל, בחירה נעשתה, וכעת, כעת נותר להדביק פער, נותר לאחד את מה שחצוי. כעת זהו זמן להיכנע. זהו זמן להיכנע לאור.
זה, במובנים מסוימים, הדבר שכולכם רוצים, ובמובנים אחרים, זהו הדבר שמאיים עליכם יותר מכל. כאשר נכנעים לאור, הופכים להיות אור. כאשר אדם הופך להיות אור, לא נשאר עוד אדם. אין עוד את מי שנכנע. וכך, בזמן שאנו אומרים שהגיע הזמן להיכנע, אנו גם אומרים שבכך יהיה עליכם להסכים לוותר על מי שנכנע.
זוהי הזדמנות לכניעה האולטימטיבית, אם תרצו. זוהי, במובנים מסוימים, הזמנה לחגיגה של מוות. מוות של האישיות, ולידתו מחדש של הלב, של הלב האנושי.
אם כך, כעת, בנקודת זמן זו, אפשר כבר לשמוע ולחוש – נדמה שאתם יכולים לעשות זאת בתוככם – את קול ההתנגדות, את אותם ספקות אשר אומרים שזה בלתי אפשרי, שזה לא בשבילכם. אפשר לחוש את הפחדים אשר שואלים 'איך עושים את זה?', אשר לא בקלות כזו מוכנים לעשות זאת.
ובכל זאת, אתם פה. אתם פה, בזמנים אלו, על פלנטה אשר הולכת אל תוך חגיגת המוות שלה, אשר בחרה כבר למות ולהיוולד מחדש. פלנטה אשר נמצאת כרגע, אם אפשר לומר, בתהליך הגסיסה שלה. אתם בחרתם להיות כאן בזמן הזה, לקחת חלק בחגיגה שיש בה קושי גדול מאוד, משום שכפי שאתם יודעים, הגסיסה האנושית, כאשר היא מהולה בפחדים כה עמוקים ובכאב שהיה מודחק זמן כה רב, היא איננה דבר שיש בו יופי, היא איננה דבר שיש בו קלות.
ובכל זאת, זוהי חגיגה, משום שזוהי הפעם הראשונה שבה אתם הולכים לקראת לידה מחדש בעודכם בגוף. זוהי הפעם הראשונה שבה אין צורך בחורבן – חורבן של האדמה, חורבן של החיים על פניה, חורבן של התרבות שלכם – בשביל שהכל יתחיל שוב. זוהי הפעם הראשונה שבה ניתן להפוך את היוצרות, ובו זמנית לשמור על המסגרת הפיזית הקיימת אשר תכיל ומכילה אתכם כעת, אשר תכיל את השינוי בהמשך. אין צורך למות ולהיוולד מחדש, אין צורך בעוד תקופה קרח. אין צורך בעוד סרטי אסונות, אין צורך גם לא באסונות עצמם. משום כך זוהי חגיגה, משום כך ישנה התרגשות, משום כך ישנה שמחה.
כניעה וכשלון
אם כך, אתם בחרתם, כפי שהתחלנו ואמרנו, להיות כאן, בתוך עולם שמשתנה. אתם בחרתם גם להיות כאן הערב, ובחרתם לקרוא את המילים הללו, אם אתם עושים זאת באופן הזה. ישנה שאלה אחת אשר מרחפת מעל פני כל האירוע הזה, והיא, האם תסכימו לוותר על מה שאתם נאחזים בו בצורה כה עיקשת? האם תסכימו להרפות ממה שאיננו מתאים יותר, ממה שאיננו תומך יותר? האם תסכימו, במובן מסוים, להיפרד מעצמכם, בשביל לגלות עצמי אחר, גבוה יותר אם תרצו, מקורקע יותר, חומל ואוהב יותר, ושמח יותר?
האם תסכימו להיפרד מחוסר לטובת שפע, מהדחקה לטובת חופש, מכאב לטובת חמלה, מפחד לטובת אהבה? האם תסכימו למות את המוות הפרטי הזה כעת, בנקודת זמן זו, ברגע זה, בתוך המסע הפרטי שלכם? האם תסכימו לשחרר, האם תאפשרו ללכת לאותו חלק אשר יכול ללכת כבר? האם תסכימו להיכנע?
ישנו דבר מה אשר אנו רוצים להפנות אליו את נקודת המבט שלנו הערב, שבו אנו רוצים לרכז את תשומת הלב שלנו, וזוהי המשמעות של המושג 'כניעה'. אתם אינכם אוהבים את המילה הזו. היא קשורה אצלכם באסוציאציות קשות מאוד של כאב. אתם עם שלמד שאסור לו להיכנע, תרבות שמחנכת לחוזק, לשליטה, להישגיות, לתחרותיות, ויותר מכך, להצלחה. כניעה פירושה כשלון, פירושה פחדנות, פירושה ותרנות. כניעה פירושה חולשה של האופי. כניעה היא הודאה בכישלון.
אנו רוצים הערב להסביר דבר מה – כניעה היא באמת הודאה בכישלון. איננו יודעים עד כמה אתם מוכנים להודות בכך – נדמה שיש עוד עבודה לעשות בתחום הזה. אתם נכשלתם, אתם נכשלתם בניסיון שלכם לבסס תרבות של הצלחה על הדחקה של הלב שלכם וסגירה של הרגשות. אתם נכשלתם בניסיון לחיות חיים מאושרים על בסיס המנטאליות הפנימית שלכם באופן מוגבר יותר. אתם נכשלתם בניסיון להתרבות ובדרך להרוג בעלי חיים רבים כל כך, צמחים רבים כל כך, ולהשחית אדמה רבה כל כך – ולצאת מזה במצב טוב. אתם נכשלתם בכל זה.
הדרך הישנה שבה חייתם הוכרזה ככישלון. זהו מבחן שלא הצלחתם לעבור בו, כל שכן להצליח בו, ובמובנים מסוימים אתם מודעים לכך, משום שאת הבחירה להחליף את שיטת החיים בכדור הארץ בשיטה אחרת, נכונה יותר, הוליסטית אם תרצו, עשיתם אתם. איש מעולם לא בא ואמר לכם שאתם חייבים. אין כפיה בשינוי הזה.
אך ישנם רבדים שונים בכם, והמודע שלכם הוא חלק מהם, אשר אינם מבינים זאת עדיין. אתם בטוחים שכך הדברים צריכים להיות. כשאנו אומרים כניעה, אנו מבקשים מכם להודות בכישלון. הדבר עשוי לקומם רבים מכם, אך אם תסתכלו היטב על החיים בכדור הארץ אפשר להסכים על כך שהם נכשלו – אין שלום בפלנטה הזו, אין שפע לבני האדם. יש יותר מדי מלחמות, יש יותר מדי רעב, יש יותר מדי עוני. כל אלו קיימים במידה שאתם בוחרים בה, אך הם אינם חייבים להיות כלל וכלל. אתם חייבם לקחת אחריות על התוצאות של השיטה הישנה – ובו זמנית, כשיש יותר ויותר פעולות של לקיחת אחריות, וישנה יותר ויותר הבנה אצל יותר ויותר בני אדם ששינוי חייב לקרות – הרי שאנו, מנקודת מבטנו, באים הערב – לא יחידים בפלנטה הזו, לא לבדנו, חלק מקבוצה רחבה מאוד של ישויות אשר באה לפלנטה הזו בזמן הזה – ומציבים בפניכם אתגר. האם תסכימו להודות בכישלון? האם תסכימו להיכנע?
להיכנע פירושו לחזור לב. פירוש המילה 'כניעה' מנקודת המבט שלנו היא ההבנה, שאינכם יכולים לעשות זאת לבד. זוהי הבנה, שיש צורך וחשיבות בשיתוף פעולה גדול יותר, רחב יותר, ממה שאתם מכירים עד כה, בשביל להשיג את הדברים אותם אתם רוצים לממש – בשביל שיהיה שלום, בשביל שיהיה שפע, בשביל שתהיה רווחה, בשביל שתהיה שמחה, בשביל שתהיה סביבה ראויה לחיות בה ולהתפתח בה. בשביל שכל זה יהיה עליכם להבין ולהודות בכך, שאינכם יכולים לעשות זאת לבד.
השיטה הישנה צריכה להתפרק. הפוליטיקה שלכם, היא צריכה להתפרק. אין מקום עוד להיררכיה, יש חשיבות גדולה במעגל, יש חשיבות גדולה בקיומו של שיתוף פעולה. ראו מה קורה בעולם שלכם, ואתם תראו זאת יותר בשנים הבאות – אלו הפועלים לבד, המנסים להוביל מבנה של היררכיה, לא יצליחו. פעם אחר פעם יהיה הכשלון. הוא כבר קורה. היכן שלא יתקיים המעגל, לא יבוא שקט. היכן שלא יהיה שיתוף פעולה, לא תהיה שמחה.
האתגר, מנקודת מבטנו, טמון בריפוי הפנימי שלכם, בהסכמה לריפוי. משום שאתם פועלים לבד בעולם הזה, מנסים לחיות לבדם, להצליח לבדכם. משום שאתם אינכם סומכים זו על זה. פעמים רבות אתם אומרים שאינכם סומכים שתבחרו את האנשים הנכונים. כך או כך, ישנו חוסר אמון עמוק מאוד. ישנו כאב, אשר יוצר חשדנות. והכאב הזה, החשדנות הזו, אלו הם הקולות אשר אומרים דבר אחד – עדיף לבד.
אתם מפעילים את החשדנות הזו כלפי שורה ארוכה של גורמים במציאות שלכם. אתם מפעילים אותה כלפי בני זוג, כלפי חברים, כלפי הורים, כלפי ילדים, כלפי אנשים ברחוב. אתם עושים זאת גם כלפי עמים אחרים, ואתם, בתור העם שבחר לחשוב שהוא העם הנבחר, עושים זאת עם עמים רבים.
אתם בטוחים שאתם יכולים לבד, משום שאתם מאמינים שאי אפשר ביחד, משום שהיחד שלכם פגוע מאוד, משום שישנו כאב גדול מאוד, זיכרונות רבים מאוד של פעמים בהם ניסיתם ליצור שיתוף פעולה, ולא הצלחתם. משום שניסיתם לעשות זאת ביחד, והדבר לא עבד. כך שלאט לאט לעשות את הדברים לבדכם הפך הברירה היחידה, הדרך היחידה לשרוד.
אנו באים הערב ואומרים דבר מה כזה – פעולה של לבד, חיים של לבד, שליטה, הופכים במהירות רבה מאוד הדרך המהירה יותר למות. זה מביא לחוסר, זה מביא לכישלון אמיתי, זה מביא לבדידות ואומללות. ראו את העם שלכם, ראו את המנהיגות שבחרתם. גם שם ישנו ניסיון לפעול לבד. ראו כמה הצלחה ישנה שם. היא אינה קיימת, היא גם לא תהיה. היכן שאין שיתוף פעולה, היכן שאין דיאלוג, היכן שהמעגל לא מתכנס ויושב, שם לא יהיה שלום. שם לא יהיה שפע.
להודות בכישלון של הניסיון הזה הוא להסכים להיכנס אל תוך כאב, אל תוך כאב עמוק מאוד. אל תוך הלב הפצוע, המדמם. זהו כאב שהאנושות לא מכירה, זהו כאב שאינכם יודעים עוד. אתם נוגעים בו לעתים, חלקכם יותר מאחרים, אך האנושות אינה מכירה את הכאב הזה. כן, אתם מכירים את הכאב שהוא יוצר, את המלחמות שהוא יוצר. אתם מכירים היטב את העוני שהוא יוצר, את הרעב שהוא יוצר. אתם מכירים היטב את המחלות שהוא יוצר, את המגיפות. אתם מכירים היטב את האכזריות שנולדת ממנו, אך אתם לא מכירים את הכאב עצמו.
המעבר הזה, מההיגיון שלכם, מהראש המנטאלי המפותח עד מאוד, אל הלב, הוא למעשה כניעה של הדרך הישנה, של השיטה הישנה, אל תוך דרך אחרת, אל תוך שיטה אחרת, תפיסה. תפיסת חיים של שיתוף פעולה.
להחזיר את אלוהים
אחד הדברים אשר קשורים בכניעה הזו היא ההכרה שלכם – ובכל זאת, היעדר ההכרה שלכם – במסתורין, בלא ידוע, בלא מובן. ההודאה בכישלון פירושה גם להבין שהמדע שלכם ושיטותיו הישנות – ורוב המדענים עדיין פועלים בשיטות הישנות – פשט את הרגל.
אתם רוצים לתפוס דברים מסתוריים בכלים ישנים מדי. אתם חייבים לחצות גבולות בחשיבה המדעית שלכם לטובת כלים חדשים. הכלים הללו חייבים להיות מסתוריים גם הם. הגילוי שלהם ייעשה מתוך הלב, והלב מדבר בשפה שההיגיון איננו מבין, שההיגיון לעולם לא יבין.
אתם חייבים להסכים להחזיר את אלוהים אל תוך החיים שלכם – ואנו לא מבקשים מכם לחזור בתשובה. גם שם אין פתרונות. אנחנו מבקשים מכם להחזיר את המסתוריות והלא ידוע אל תוך היום-יום שלכם.
נדמה לנו, שהדבר שבו אתם פגועים יותר מכל, הוא באמונה שלכם באלוהים. שם הכל החל ושם הכל נגמר. שם השינוי גם מתחיל, משום שכאשר אתם חשים כה נבגדים וכה נטושים על ידי האלוהים, כאשר אתם חשים כה אומללים וחסרי אונים, פעם אחר פעם לאורך ההיסטוריה אתם בוחרים לפעול לבד.
בשביל להתגבר על חוסר האונים, בשביל לסלק את האומללות, התחלתם לחקור, לפרש ולהבין, במטרה לראות כיצד העולם עובד, ובתוך מה אתם חיים. לפעולה הזו יש חשיבות גדולה מאוד, משום שהיא הביאה אתכם עד לכאן. אין לזלזל בכך, אין להקל בכך ראש. אילולי הניסיון המנטאלי של האנושות להבין את העולם שבו היא פועלת במטרה להתגבר על חוסר האונים, שום שינוי רוחני מהסוג שנעשה היום לא יכול היה להתממש. אך כיום, בשביל להתקדם הלאה, בשביל לחזור ולהיות אלוהים, בשביל להחזיר את אלוהים לתמונה, אתם חייבים להודות בכישלון, אתם חייבם להפסיק לנסות להבין את האופן שבו הדברים עובדים. משום שאינכם מבינים באמת, ולמרות שיש לכם תמונה גדולה מאוד של החיים, היא קטנה מאוד ביחס לתמונה עצמה.
אם אתם באמת רוצים לדעת ידיעה שאין בה הגיון אך ידיעה אמיתית של האופן בו הדברים פועלים – אם אתם רוצים שאלות מדעיות לשאלות רוחניות, אתם צריכים להכניס את אלוהים לתמונה. הנוכחות שלו תעשה דבר מה נוסף – היא תביא לכם תשובות רוחניות לשאלות מדעיות, ואלו יהיו התשובות היחידות לשאלות שאתם שואלים.
כך, במובנים רבים, עליכם להסכים לוותר על הכוח שהניע אתכם קדימה במטרה להמשיך לנוע קדימה, במטרה להמשיך ולהתפתח. בשביל תרבות כה חילונית, כה חשדנית וכה חסרת אמונה, הדבר, נדמה לנו, מעורר ציניות רבה בקרב מי ששומע אותנו, כשאנו מבקשים מכם להחזיר את אלוהים אל תוך התמונה.
תפיסה של הפרדה
הסיבה שאתם כה חסרי אמונה, הסיבה שאתם כה חשדניים כלפיו, היא משום שמהרגע הראשון, מהפעם הראשונה שבה פקחתם את עיניכם וזיהיתם שאתם בגוף והתחלתם לגלות את העולם, תפסתם את אלוהים כנפרד מכם. אתם תמיד ניסיתם לחזור את הביתה, אל אלוהים שנמצא אי שם, בשמים, בעולם שמעבר, בעולם אחר. בניתם הסברים רבים, יצאתם למסעות מורכבים, ייסדתם תורות שלמות ודתות שלמות מסביב לכך, ומאחר והדתות הללו והניסיונות הללו פעמים רבות לא הצליחו להביא אתכם לאלוהים, רבים מכם נכנעו, שמו את אלוהים בצד, והפכו למה שאתם מגדירים כ'חילוניים' – למה שאנו מגדירים במובנים מסוימים כ'מנותקים' – וחייתם לבד. בלי אלוהים, בלי אמונה.
במקום הזה, שבו אלוהים איננו נמצא, שבו האמונה איננה קיימת, לא יכולה להתקיים שום אמונה בבני אדם. שום אמון לא יכול להיות יציב, משום שבכל מערכת יחסים טמונה אלוהיות, בכל אינטימיות יש תזכורת מהבית, וכאשר אינכם מאמינים בבית, כאשר אינכם מזהים את אלוהים, כאשר אינכם רואים אותו, אינכם יכולים להיות באינטימיות עם אף דבר.
התשובה היא כמובן מהות הפרדוקס – אלוהים איננו נמצא בחוץ, אלוהים איננו נמצא למעלה בשמים, אלוהים איננו נמצא באף עולם. אך מהרגע הראשון, כחלק מהמסע, כחלק מההתפתחות, אתם מחפשים את אלוהים במקום הלא נכון – במקום בלב, אתם מחפשים אותו בשמים. במקום להתפלל פנימה, אתם מתפללים החוצה. בחוץ לא קיים דבר, אין אף אחד שנמצא בחלל. השמים ריקים. אלוהים איננו נמצא שם. ופעם אחר פעם, כאשר התפללתם לשמים ולא שמעתם דבר, הכאב וחוסר האמון הפכו להיות כה גדולים, עד שהפסקתם להתפלל.
מעטים מכם, בסך הכל, שמעו והבינו בנקודת זמן זו או אחרת, בגלגול זה או אחר, שאלוהים נמצא בפנים. אנו באים הערב ומזכירים אמת שהיא משמעותית מאוד: האלוהים נמצא בתוככם. הוא שוכן בלב שלכם, והוא מהווה את מי שאתם באמת. להיכנע ללב, להיכנע לאור, זה להיכנע לאלוהיות. זה להיכנע למסתוריות. ללא מובן, ללא ידוע.
עליכם להסכים לשיתוף פעולה מסוג חדש. הוא איננו כה חדש בשביל חלקכם, אך הוא חדש מאוד בשביל רבים – שיתוף פעולה עם האלוהי שבכם, עם האלוהי שבחיים, עם המסתוריות. זה ידרוש מכם לא לנסות להבין כל דבר. אין זה אומר להפסיק לשאול שאלות, אך לעיתים יש צורך לנוח מהאובססיה לקבל תשובות. ויותר מכך, מאובססיה שלכם להבין את התשובות. פעמים רבות, כאשר אינכם מבינים את התשובה, אתם מוותרים עליה וממשיכים לשאול. לעיתים כל מה שדרוש הוא להפסיק לנסות להבין את התשובה ולהקשיב לה, לתת לה להדהד, בשביל שהיא תהיה ברורה, גם אם אז היא תהיה ברורה בצורה שבאופן הגיוני לא תוכלו להסביר אותה.
משולש של הצלחה
השאלה היא האם אתם מוכנים להפסיק להבין את מה שנאמר לכם, את התשובות שאתם מקבלים. האם אתם מוכנים לחיות אחרת. אם תכניסו את האלוהי בחזרה לחיים שלכם, אם תחזירו בחזרה את הקסם – אתם יכולים לקרוא לכך פיות או מלאכים, אתם יכולים לראות אותם בדמות חדי קרן או דרקונים, בכל דמות שתרצו, בתור מלאכים, אין זה משנה. עליכם להחזיר את המסתורין, את הקסם, את האלוהי, בשביל ללמוד שיתוף פעולה אחר לגמרי, שבו לא המיינד הוא המרכז, שבו הלב הוא המרכז, שבו תומכים באופן שווה הן הרגש והן ההיגיון. משולש, אשר הוא משולש של הצלחה.
זהו מסע, אנו אומרים הערב. לכל מי מכם שהוא חסר סבלנות אנו מיידעים, זה ייקח עוד זמן. אל תתיימרו לפתור מהר. להחזיר את אלוהים ליום-יום הוא בבחינת התאבדות, התאבדות של המיינד. משום כך כניעה היא דבר כה מאיים, משום כך לעיתים היא נראית בלתי אפשרית. אך בכל זאת מסע ארוך צריך להתחיל – אם עדיין לא החל בעבורכם, והוא יחל רק אם תחליטו להתחיל אותו. אינכם זקוקים לעשות דבר, רק להחליט, רק לבחור.
אנו יוצאים הערב ואומרים – ישנו כאב גדול אשר נמצא בלב האנושי, הלב הפצוע, הלב המדמם. כאב אשר צריך ריפוי. רק כך אלוהים יוכל להיות חלק אינטגרלי מהיום-יום שלכם. רק כך יכולה לחזור להיות האהבה השלטת בעולם הזה, ולא הפחד.
בערב זה אנו מבקשים מכם להיכנע. להודות בכישלונו של הנתק, להודות בכישלון של הניסיון לחיות חיים הפועלים על פני שני ממדים בלבד, ולהסכים לפנות מקום ודרך לטובת חיים אחרים, שיש בהם משום הרב-ממדיות, שיש בהם הרבה משום האלוהיות. זו הדרך היחידה שבה תהיה לכם שמחה, זו הדרך היחידה שבה תחיו בשפע, זו תהיה בסופו של דבר הדרך היחידה שבה יהיה שלום בעולם הזה, ושלום הוא בהחלט דבר אפשרי, אם רק תרצו.
אך לפני שאתם הולכים ועושים שלום עם אותם בני אדם, עם אותם עמים אשר אתם זוכרים כמי שבגדו בכם, ולכן אינכם יכולים לסמוך עליהם שוב, חזרו יותר עמוק, חזרו אל ההתחלה. אתם אינכם סומכים על אלוהים, ומשם מגיע חוסר האמון שלכם, משום נוסע חוסר האמון שלכם בעצמכם. וחוסר האמון כולו נובע מאי הבנה.
אי אפשר לומר שזוהי טעות, משום שאין טעות במשחק. אך זוהי אי הבנה עמוקה מאוד, גדולה משנראה, גדולה משמובן. וזהו האתגר שלכם והמסע שלכם, אשר כולנו שותפים בו – להבין מחדש כיצד הכל עובד, ובכך להיכנע אל תוך שקט, להיכנע אל תוך שמחה.
האם תרצו, האם תבחרו? מהי האמת שלכם? מה אומר הלב? להיכן אומרת התשוקה ללכת, לאיזה כיוון, באיזו דרך? דרך ישנה, שיטה ישנה, או דרך חדשה, שיטה אחרת?
ל, ולגלות שהכל נמצא בפנים, שהכל הוא אחד? האם תסכימו לצחוק את הצחוק הזה, לחמול את החמלה הזו? האם תסכימו לחיות? האם תסכימו לאהוב? האם תסכימו להיכנע?
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
