שואלים אותנו בזמן האחרון מדוע האלוהות התפצלה לכדי חלקיקים, מדוע הנשמות נכנסות לגוף פעם אחר פעם, מדוע הבחירה באתגר של חיים בתוך גוף אנושי ובאתגרים אחרים, שונים או דומים, המתקיימים בעולמות אחרים, בממדים אחרים. מדוע כל זה קורה?
הסיבה פשוטה וגם אם היא אמורה להיות בלתי נתפסת באוזניים אנושיות היא עדיין פשוטה: זה היה הרצון, זו הייתה התשוקה.
זה היה רצון אלוהי להיכרות עצמית, זו הייתה תשוקה אלוהית להיכרות עצמית אשר הניעו את מה שבני אדם קוראים לו המפץ הגדול. זה מה שיצר את ההתפצלות האלוהית, את אותה התחלקות ראשונית, זה מה שמניע, זה מה שדוחף את ההתפתחות של הכל. זו תשוקה, זה רצון.
אז באים בני האדם ומספרים לעצמם סיפור והסיפור אומר שהם לא צריכים לרצות יותר מדי, שהם לא צריכים להשתוקק, שהם צריכים להסתפק במועט ולוותר על האגו. כך הם יהיו בני אדם סלחניים יותר, מקבלים יותר, עדינים יותר, אוהבים יותר, קרובים יותר לאלוהים. אנו מסתכלים על בני אדם ההולכים באמונה הזו ומתרחקים מעצמם ותוהים מתי הם יסכימו לחזור הביתה.
המהות של אלוהות היא תשוקה. המהות של מסע ההתפתחות הוא הבעה של רצון. בכך שאתם מאפשרים לעצמכם להתחבר לרצונות ולתשוקות שלכם, אתם מתחברים למהות האלוהית.
יש לכם סיפור מורכב עד מאוד עם התשוקות שלכם משום שהפכתם חלק מהתשוקות שלכם להתמכרות ויש תשוקות שאתם מנסים לכסות בחול ולהגיד שהן לא קיימות. אתם מנסים להיות מעבר ומעל לתשוקות כאלה ואחרות או הופכים תשוקות מסוימות לחזות הכל, זו אותה התמכרות שרבים מנסים להפרד ממנה. זה האגו המרחף מעל ומהווה סמן להתנהגות שלילית לא נכונה, למשהו שצריך לשנות.
אנו כאן בשביל לומר שאם אתם באמת רוצים לחיות את החיים שלכם במלואכם, אם אתם באמת רוצים לחוות חוויה פנימית של מימוש וסיפוק, הרי שהרצונות שלכם, התשוקות שלכם, הם מה שאתם צריכים יותר ויותר להתחבר אליו.
