בתחילת השבוע התקיים המפגש הראשון בסדנת "אהבה מרפאת", שכל כולה הזדמנות להתאושש מהשפעות המלחמה עם איראן. אבל כפי שטוהר הסבירו בתקשור שהתקיים באותו מפגש, בסדנה זו יש לנו הזדמנות להתאושש מהשפעות החיים בכלל:
"בזכות המלחמה, בזכות ההתעצמות של הכאב והמנגנונים שהוא יוצר, נוצרת הזדמנות לחופש חדש. כלומר, זה לא רק לצאת ממצב חירום ולחזור לחיי יום-יום כפי שאתם מכירים אותם; זו הזדמנות ליצור חיי יום-יום שונים. לחיות בחופש יותר גדול, להיות יותר פתוחים, להיות יותר נינוחים".
בתקשור הם הנחו אותנו להיכנס למקלט הפנימי וליצור בו ריפוי. מקלט שעשוי מכאב האומר "אני לא מספיק טוב/ה".
אני משתף איתכם חלק מתוך התקשור, שיש בו אמת שכדאי לזכור:
"האהבה האומרת שכל אחד ואחת מכם הוא התגלמות של הטוב ביותר. אם תסכימו לתת מקום לאמת פשוטה זו, ולתת לה לרפא את מי שאתם – זו ההזדמנות. משום הטלטלה שעברתם, משום הפחד והכאב, אתם יכולים כעת ביתר קלות להביא ריפוי למקום כואב זה. ההגנות שלכם, שהיו מוגברות, הן עכשיו חלשות מתמיד, והעובדה שאתם במצב זה מאפשרת לריפוי לקרות ברבדים עמוקים יותר.
"זה עניין מאתגר משום שהאהבה מעולם לא עזבה אתכם, אבל אנשים שאהבו אתכם עזבו. לעיתים העזיבה הייתה כואבת מאוד ושברה את האמון. בגלל שזה קרה שוב ושוב, למדתם לא לסמוך על אהבה. אבל אהבה כמהות, כהתגלמות אלוהית, מעולם לא עזבה.
"אפשר לומר שבעודכם מצטופפים בתוך מרחב כואב ו"מוגן", אתם אלה אשר מתרחקים מאהבה מבלי להבין זאת. כאשר חוסר האמון הופך לשריון שלכם, אתם מתרחקים מאהבה, מרחיקים אנשים שאוהבים אתכם, ומרחיקים גם רווחה במובנים שונים. כשאתם תופסים את עצמכם כלא ראויים ואת האהבה כלא אמינה, אתם יוצרים בעצמכם את מה שאתם מאמינים בו.
"אנו מציעים במפגש זה נקודת מבט אחרת – אהבה תמיד נמצאת, ואתם תמיד ראויים. את הצעד בכיוון האהבה רק אתם יכולים לעשות – כל אחד בתוך עצמו ועבור עצמו. אינכם יכולים לעשות זאת עבור אחרים, ואינכם יכולים לצפות שאחרים יעשו זאת עבורכם. בערב הזה הצעד הוא פשוט: להסכים לרפא את הכאב, לתת מקום לאהבה, ולראות את עצמכם כהתגלמות של הטוב ביותר כבר עכשיו. בכך שאתם מאפשרים זאת – אתם עושים צעד. כאשר אתם עושים צעד, אתם הולכים הלכה למעשה חלק ארוך מאוד מהדרך".
