אם כך, שלום.
אנו מבקשים לחשוף ולדבר על מספר סתירות שיש בתרגום האנושי של המושג 'רוח'. אנו מבקשים לעשות מעט סדר בתחום שהוא מאוד מבולבל, שיש בו מעט הבנה לגבי האופן שבו דברים אמורים לעבוד.
ראשית כל, וזהו הדבר אשר מסכם את הכל, אי ההבנה המשמעותית ביותר טמונה בכך שאתם רואים את הרוח כדבר נפרד מהחומר. יש בכך משום סיבה, משום שבחוויית הכניסה לגוף וההתעוררות אל תוך עולם שהוא דואלי אתם משאירים חלק מכם, חלק ממי שאתם, מחוץ לגוף. אותו אני עליון, אותה נשמה, אותו חלק אלוהי אשר נמצא מחוץ לכם.
בבסיס ההפרדה המוטעית ישנה הפרדה ממשית, הפרדה שהיא חלק מהמשחק של כדור הארץ. אך בעוד שההפרדה ממשית, התרגום שלה וההשלכה שלה על כל התחומים בחיים היא מורכבת מאוד – מורכבת בעיקר מבעיות וטעויות. אתם חווים חלק מכם כחיצוני לכם, ומסיבות שונות אתם מתרגמים את החיצוניות הזו כדבר נפרד, כדבר רחוק וגבוה מכם. יש לכם את הנטייה לשים את עצמכם, את אותו חלק שהוא נפרד, גבוה מכם, בשמים.
עכשיו, במובן מסוים הדבר הוא נכון, משום שאתם באמת הגעתם מהשמים. אין מדובר בתרבות אחרת, אך הכניסה לכדור הארץ אפשר לומר באמת היתה פסיעה מהשמים לכדור הארץ, ואפשר לומר שאותו חלק נפרד, נשאר שם למעלה. אך האמת היא, שמה שנמצא למעלה גם נמצא למטה, ומה שנמצא בחוץ נמצא גם בפנים. זו מהות ההבנה אשר חסרה, זו מהות החוויה אשר איננה. העדר ההבנה והחוויה הללו הוא מקור כל הבעיה בכדור הארץ.
החוויה שדברים נפרדים, רחוקים, גבוהים מכם, העובדה שאתם חווים את עצמכם שאינו מפחד גם כגבוה מכם, הפכה למקור של דתות רבות. יש אחת כזו שהיא יותר פופולארית בעולם שבו אתם חיים, אך יש הרבה כאלה בכדור הזה, והדתות כולן שולחות אתכם בחזרה לאלוהים, בחזרה הביתה, בחזרה לרוח, מבלי להציב בפניכם אמת אחת פשוטה – שמה שבחוץ הוא גם בפנים, שמה שלמעלה הוא גם למטה.
ארבע ההפרדות
איננו רואים את המשמעות של חומר. איננו רואים את מה שאתם עושים, אם כי אנו מבינים מה אתם עושים. לקחתם את העולם שניתן לתפוס אותו בשתי ידיים, שאפשר לראות אותו בעיניים, שאפשר לשמוע אותו, שיש לו נוכחות מוגדרת של מסגרת, והפכתם את העולם הזה לעולם חומרי; ואת מה שאי אפשר לתפוס בידיים ואי אפשר לראות בעיניים, את מי שאי אפשר לשמוע, הפכתם לעולם רוחני, גבוה יותר, מתעתע, חמקמק, נסתר, מיסטי. ובכל זאת, מה שמתעתע הוא גם מה שגלוי, זה מורכב מזה וזה יוצר את זה. הכל הוא אחד. אם הייתם מבינים לעומק את מה שאנו אומרים, הייתם מבינים שאין סיבה יותר להתאמץ. שאין יותר לאן להגיע. משום שהכל נמצא.
ההבנה הזו היא מקור השקט. היא השער הראשון של הארה, והיא המהות של קיום מואר בגוף אנושי, של קיום של אחדות בגוף אדם.
מאחר ואתם מנוהלים כבר דורות רבים על בסיס ההפרדה הזו במאבק להגיע למקום שאיננו ברור במיקומו, שהנתיב אליו איננו ידוע, פיתחתם תיאוריות רבות וטכניקות רבות כיצד להגיע לשם. כל הטכניקות הללו, כל התיאוריות הללו מבוססות ונגזרות מאותה הפרדה ראשונית, ואתם ממשיכים ליצור הפרדה במטרה לחזור לאחדות. מאחר ואתם רוצים להגיע לרוח, אתם מפרידים את עצמכם מהחומר, מנסים שוב ושוב להתעלות מעבר אל כל דבר שהוא כה מוחשי. וכך, הפכתם את המין, את המימוש של המין, לדבר מאוס ואסור; הפכתם את הכסף לדבר שהוא אסור ומאוס; הפכתם את הדיבור, את התקשורת, את השיחות, לדבר שהוא אסור ומאוס; והפכתם את השמחה, את הצחוק, את ההנאה, לדבר אסור ומאוס.
האלוהות, בתפיסה של בני האדם, היא אומללות, היא צמצום, היא סבל, היא קורבנות. יהיה לנו קל לבקש זאת מכם, ממי ששומע אותנו כעת, ממי שיושב בחדר, אך לא אתם העומדים באמת מול האתגר הזה, כי אם אחרים. היינו מבקשים מכם להוריד אותו מהצלב. היינו מבקשים מכם לעשות זאת באופן פיזי. אך מכם אנו מבקשים לעשות זאת באופן רגשי. אין לכם כנסיות לבקר בהן, אבל הכנסייה הפנימית חזקה כתמיד: התפיסה הקורבנית, והקידוש של קורבנות בשביל להגיע לאלוהים; אומללות, בשביל לחזור הביתה.
ההצדקה של שתיקה, של העדר תקשורת, העידוד של העדר כסף, השמחה בנזירות מינית, כל אלו אינם מגיעים מכנסיה נוצרית זו או אחרת. הם מגיעים מכל המקומות, והם פעמים רבות המכנה המשותף למרבית התנועות הרוחניות בכדור הארץ. תנועות רוחניות שבתקופה זו, נדמה לנו, זוכות לעדנה ולגילוי מחודש של אנשים רבים. יש בכך משום אתגר, אתגר גדול לבני אדם.
מיתון ואלוהות
מה שבאמת קורה בתקופה זו, וזה קורה כבר מספר שנים לא מועט וזה יקרה עוד ועוד, הוא התקרבות של העולמות. מה שנחווה תמיד כנפרד ורחוק הופך להיות קרוב יותר ומורגש יותר. ההפרדה בין הממדים הולכת ומצטמצמת. הצעיף הפך להיות קל יותר, שקוף יותר, פשוט יותר להזזה, להסרה. הנוכחות של הבית, של אותו חלק שהוא נפרד, מורגשת יותר, והדבר מעורר בקרב יותר ויותר אנשים רצון של התעוררות, הבנה של קיומו של משהו שהוא חסר, ורצון להגיע אליו. אך ההתעוררות הזו של הלב מעוררת בהכרח את ההתניות שלכם, את כל הזיכרונות – והם עשויים להיות שלא קשורים לחיים הללו – כיצד להגיע לשם.
הסיבה העיקרית, שבעטיה העולם שבו אתם חיים סובל מזה מספר שנים ממיתון ומקשיים של עבודה וכסף היא הסיבה הזו. בני אדם זוכרים, מאמינים וחושבים שבשביל להגיע לאלוהים צריך להיות עני. ומאחר והרצון להגיע לאלוהים הולך ומתחזק, אז העוני הולך ומתחזק יחד איתו.
אנו משערים שבשנים הבאות אתם תשמעו יותר ויותר על התנזרות הולכת וגוברת, כזו שהיא יזומה, כזו שהיא ספונטאנית וכזו שאנשים יחוו כדבר שלא ניתן לשלוט בו. רבים חווים את זה בשנים הללו, רבים יחוו זאת בשנים הבאות. משום שהכסף, נדמה לנו, הפך להיות מוערך הזה על ידי בני אדם רבים.
יש הבנה מתוך הניסיון הקולקטיבי של השנים האחרונות באנושות, שהעוני לא מקרב לאלוהים. משום שמה שהעוני, שבני האדם בחרו בו לא במודע בשנים האחרונות וחיו בו – גרם להם, זה ליותר דאגות, יותר סבל ויותר בדידות. זה הגביר רגשות קיימים, ואנשים לא חוו בדרך הזו התקרבות לאותו חלק נפרד, כי אם דווקא התרחקות. בתודעה הקולקטיבית השתררה ההבנה שזו כנראה לא הדרך, ואט אט מתחילה תנועה חזרה. אין זו כמובן הבנה מלאה ויציבה, ואותן הטבעות עתיקות עוד קיימות בתודעה של בני האדם, אך ישנה הבנה חשובה המאפשרת תנועה חדשה של שפע וכסף בעולם הזה, יותר רווחה בעבור אנשים מסוימים.
שימו לב, היכן שהעוני הגדול ביותר קיים, שם קיימות הטבעות עמוקות יותר של אותן דתות. שימו לב לכך בהתפלגות של בני האדם.
כעת, בתרבות האנושית כולה מתחיל המין להיות הבעיה הגדולה. שמחה, נדמה לנו, והנאה, הם דבר אסור על ידי אנשים רבים, וזה כבר איננו חדש, אך גם זה ילך ויקצין. משום שנדמה לנו שכאשר מין יפסיק להיות בעיה כה גדולה, הניסיון של בני האדם לגרום לעצמם סבל ואומללות במטרה להגיע לאלוהים יחריף עוד מעבר למה שהוא מחריף בשנים הללו. הוא יהיה ברור יותר, פשוט יותר, ללא העזרה הברורה של כסף או מין – או העדרם.
נדמה לנו שההתפשטות של שילוב של מין עם כאב ושליטה נובעת משם. בני אדם מחפשים את הדרכים לסגור את השמחה בשביל להגיע לאלוהים. משום כך גם ישנם יותר ויותר דרכים שמעודדות ומלמדות בני אדם כמה טוב לשתוק בשביל להיכנס פנימה. כך יוצרים הפרדה חדשה, בין הפנים לחוץ, ונשארים באותו המקום בדיוק.
אתם תעברו עוד טלטלות רבות בשנים הקרובות ביחס לתפיסות שלכם. יהיו תנועות גדולות מאוד באנושות של אנשים אשר מאמינים בדרך מסוימת, ויפעילו את כל האנרגיה שלהם בשביל ליצור אותה. זו תהיה הדרך היחידה להיפרד מהמסורות הללו, מהתפיסות הללו, מאי ההבנות והטעויות לגבי מהי אלוהות, וכיצד להגיע אליה.
האלוהות, מעבר להכל, היא שמחה, היא הנאה, באופן שיפתיע אתכם. השמחה הזו מתקיימת בכם כל הזמן, גם בתוך החוויות הקשות ביותר שאתם עוברים ישנה נוכחות שמחה בפנים. אך משום שאתם רגילים לקחת את עצמכם ברצינות רבה מאוד, משום שאתם חושבים בתוככם שכך ראוי להיות, אתם נוטים פעמים רבות שלא לחוות את השמחה הזאת.
לדבר באופן מילולי, להשתמש בכסף, לממש אנרגיה של מין, כל אלו הן צורות שונות של תקשורת. אופנים שונים בהם האלוהות מבטאת את עצמה. אנו מתנצלים אם אנו מצערים כמה מכם, אך האלוהות יצרה את העולם הזה, וזו האלוהות אשר יצרה עולם שיש בו כסף ויש בו מין, שיש בו אנשים רבים במקומות מצומצמים, דבר הדורש תקשורת מילולית. זו האלוהות שיצרה את כל זה, והיא האלוהות אשר קיימת בכם, ומהווה אתכם, כך שאפשר להגיד שאתם יצרתם את זה. אך מאחר ואתם עדיין רגילים לזלזל בעצמכם מאוד, לומר לכם שאתם אלוהים תהיה בעיה גדולה מדי. אז אולי נשאיר לרגע את ההפרדה הזאת, לצורך המשחק, ונאמר שהאלוהות יצרה את כל זה.
אם אתם רוצים לחזור באמת לאלוהות הזו, אם אתם רוצים להיות חלק מהמעגל הזה אשר נקרא אלוהות, אם אתם רוצים לחזור לאהבה הזו, אז אנו מעודדים אתכם שיהיה לכם כסף, שתדברו. אנו מעודדים אתכם לשמוח, לצחוק, אנו מעודדים אתכם למין. אנו מעודדים אתכם לשבור את האמונות הללו, את הגבולות, את החוקים. להבין את הטעות. האם אתם באמת חושבים שאלוהים שונא את עצמו, ובגלל זה הוא יוצר עולם המלא בדברים שהוא איננו באמת רוצה? הענשה עצמית והתעללות עצמית הן תכונות הקיימות בבני אדם, אך אינן קיימות בבני אדם. אלוהות יצרה עולם שיש בו את כל זה, ואם היא יצרה את העולם הזה יש לכך סיבה. כך שלפני שאתם, מתוך רגשי הנחיתות שלכם, הופכים להיות מתנשאים וקובעים בעבורכם ובעבור אנשים אחרים מה האלוהות רוצה ומה האלוהות יודעת ומה נכון לעשות בשביל להגיע אליה – כל דבר שאתם חושבים שעליכם לפסול או להפסיק בשביל להיות ראויים להיות חלק מאהבת האלוהות; כל דבר שעליכם להכחיש, להדחיק, להתעלם ממנו או להתגבר עליו; כל דבר כזה הוא דבר אלוהי. הוא דבר שצריך וכדאי לקדש, לחבק, להעריך ולהוקיר. משום שזוהי מתנה, זוהי מתנה אלוהית.
ההפרדה מהרגשות
לא דיברנו עוד על דבר מה אחד, שגם הוא מוכחש, מודחק ומנוצל, שגם הוא נחשב כבלתי אלוהי. דיברנו עליו כמה פעמים במפגשים הללו, למי שעוקב וקורא, למי שהיה וזוכר, ונדמה לנו שעוד נדבר על כך פעמים רבות בעתיד. הרגשות שלכם.
ישנה תפיסה בעולם שלכם, שאסור להרגיש. אנו שומעים את זה שוב ושוב. זה מגיע מהרבה מקומות. אתם קוראים לרגשות מסוימים שאתם מרגישים מדי פעם נמוכים, שליליים, ומקטלגים אחרים כנעלים. עכשיו זה נכון, אנו חוזרים למה שאמרנו בתחילת דברנו, אלוהות היא שמחה. אז אתם יכולים לבוא ולומר שאם אתם אומרים שהאלוהות היא שמחה, אז אם אני מפחד אני רחוק ממנה. הדבר כמעט נכון, אך רק כמעט.
כפי שאמרנו, גם ברגעים הקשים ביותר ישנה נוכחות שמחה בתוככם. מהותה של הארה, מהותו של חופש, היא האפשרות להיות בשמחה גם כאשר קשה. זהו חוסר הזדהות עם ממד הפחד, עם הרובד של האישיות, ואין צורך להכחיד או להכחיש את קיומם של רגשות אנושיים, את קיומה של אישיות, בשביל להגיע לאלוהות. כך, אם תעשו זאת, וכך אנשים רבים עושים זאת, אתם לא תגיעו לשום מקום, ותישארו בלי כלום. רק עם רעיונות, עם מנטליות מפותחת, לב סגור ורגשות סובלים. זהו איננו מתכון לאריכות ימים מנקודת מבטנו.
מעבר לכך, ישנה סיבה נוספת לכך שאנו אומרים כמעט, והיא שאהבה, שאלוהות, ששמחה, איננה אומרת לא, היא איננה מתנגדת. אתם המצאתם לעצמכם לפני זמן רב מאוד אלוהים כועס, אלוהים נוקם ונוטר, אלוהים מעניש. היה זה נוח לקבע את התפיסה של שכר ועונש בתרבות האנושית בדרך הזו, וליצור דמות דמונית, בלתי ידועה ובלתי מושגת, אשר אומרת לכם שאתם לא בסדר. אך האמת היא שהאלוהות איננה כזו. האהבה איננה מתנגדת, היא איננה מפרידה והיא איננה פוסלת, כך שאם הייתם פועלים בכל רגע ורגע מתוך הצד האלוהי שהוא אתם, מעולם לא הייתם מתנגדים כפי שאתם מתנגדים היום לרגשות שלכם.
כך שכל מי מקשיב לדברים הללו ומוצא את עצמו ברגע זה או אחר מנסה להתגבר על רגש מסוים כדי להגיע למקום אחר, דעו לכם שאם עשויים להישאר בלי כלום. ומי שעדיין חושב שרגשות שליליים הם הפרעה בדרך לרגשות החיוביים, אנו אומרים שבסופו של דבר אלוהות איננה קשורה ברגשות, ואם אתם עסוקים כל העת בלהפריד את עצמכם מהרגשות הללו לטובת רגשות אחרים, אתם מפספסים את הדבר עצמו, וזה הלב שלכם. ושם, בלב, אין טוב ורע, אין בסדר ולא בסדר, אין נכון ולא נכון. יש רק רגשות שעולים, ושמחה, שמחה ושיתוף פעולה. יש הסכמה לומר כן. זה הכל.
כשלון הרוח הישנה
נדמה לנו שאתם אבודים מאוד בדרך הביתה. הלכתם לאיבוד לפני זמן רב מאוד. בניסיון שיש בו מידה מעוררת הערכה של אומץ ונחישות אתם מנסים פעם אחר פעם, גלגול אחר גלגול, למצוא את הדרך חזרה. היום אנו אומרים, שאיבדתם אותה מזמן, ופעמים רבות אתם רחוקים ממנה מאוד משום טעויות אלו, משום אי ההבנות. אתם מתרחקים מהמקום שאליו אתם רוצים להגיע.
אפשר לומר, שהתנועה הרוחנית של כדור הארץ, התנועה הישנה של הרוח, נחלה כשלון. אנו מכריזים בזאת על סופה. היא איננה יעילה עוד, היא איננה מביאה אתכם להיכן שאתם אמורים להיות בו, היא איננה מביאה אתכם לאחדות. מעטים האנשים שהגיעו לאחדות הזו דרכה. הם הבינו הבנה שרבים אינם מבינים, שאין טוב ורע, ושלא ניתן להבין את ההבנה הזו כל עוד אתם פוסלים דברים מסוימים.
נדרשת מידה גדולה עוד יותר של אומץ להודות בכישלון הזה, להיכנע. להיכנע אל זיכרון עמוק יותר, אל ידע עמוק יותר שקיים בכם, אשר מדבר בזכותה של אחדות, אשר יודע כיצד להגיע אליה, אשר יודע על מה באמת עליכם לוותר בשביל ליצור אותה. אנו כבר נאמר, שהדבר היחיד שעליכם לוותר עליו בשביל להגיע לאחדות הוא האמונה, שבשביל להגיע לאחדות צריך להפריד, שצריך לוותר.
ישנו הרבה מאבק, הרבה מאמץ, הרבה כעס, הרבה אלימות, אשר נוצרים כתוצאה מהניסיון הזה להגיע לאחדות דרך ההפרדה. יש אי הבנה עמוקה מאוד לגבי האופן בו הדברים יכולים לעבוד, לגבי האופן שבו הם אמורים לעבוד ולגבי האופן שבו ניתן לממש את זה. לפיכך היום, בבואנו בדברים הללו, אנו מציעים ומבקשים שתיכנעו.
ישנו כשלון, והוא עמוק מאוד, וישנה הצלחה, והיא חדשה. לאלו מכם אשר לומדים לאחד, ישנה אט אט הצלחה. לאלו המנסים עדיין להפריד, ישנו כשלון, והוא ילך ויחמיר. האלוהות אומרת כן. האם אתם מוכנים להגיד לכם כן? האם אתם מוכנים באמת להיות אהבה? האם אתם מוכנים להסתכל מחדש על מה שאתם רגילים לפסול? האם אתם מוכנים להפוך את היוצרות? האם זאת תהיה הבחירה? האם זו הבחירה כעת?
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
