בתקשור של ספטמבר טוהר הפתיעו אותי: הם מציעים שנתחיל להכיר את החולשה שלנו. זה נושא שאני לא זוכר שטוהר אי פעם דיברו עליו, והעובדה שהם עושים זאת – וגם אומרים כי ימשיכו לעסוק בכך בחודשים הבאים – היא ההפתעה מבחינתי.
אני לא יודע למה בדיוק הם מתכוונים, אבל החלטתי לא לחכות, אלא לדבר איתכם על הנושא הזה כבר עכשיו. בשיחה הזו תשמעו אותי מדבר על חולשה כפי שאני מבין אותה, כולל הגורמים שיוצרים אותה, וכיצד אפשר לעבוד עם זה כדי ליצור ריפוי ושינוי.
כמו תמיד, אני שמח שתשתפו אותי בחוויות ובתובנות שלכם על הנושא.
***
מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ ייעודית, בה תקבלו עדכונים בכל פעם שפוסט חדש עולה לערוץ (הקבוצה סגורה לדיונים). אפשר להצטרף כאן.
3 מחשבות על “חולשה: מה זה בעצם אומר?”
מזהה חולשה (חוזרת) שלי,
כל פעם שאני רוצה לעשות משהו שלא בשגרה/על פי "התפקידים המסורתיים" שהרגלתי בביתי,
ובאה לומר זאת לבעלי.
לדוג:
החלטתי שאני נוסעת השבוע ללילה
להורי בצפון. אני מתגעגעת נורא וחיברתי את זה אם העובדה שאוכל להביא את הבן חזרה מהצפון.
החלטתי שאני לא מוותרת. אני אומרת ולא גוררת/ מתהפכת בבטן עוד ועוד.
אמרתי ישר ולעניין.
כמובן שתגובתו היתה "לא, מה פתאום, לא מוצא חן בעיני, לא רוצה שתנהגי לבד וכו וכו".
החלטתי שאני לא מוותרת.
מספיק עם ההקטנה/ההנמכה הזו.
אין לי כל בעיה לנהוג שעתיים וגם ארבע לכל כיוון וגם יותר.
התפקידים המסורתיים חייבים להשתנות!.
ועוד:
אתמול בארוחת שבת
ביקשתי את נוכחות המדריכים שלי ואמרתי שיש לי מה לומר לאחר הקידוש.
הוספתי את תודתי על המשפחה הזו ואחלתי הצלחה וברכה לכולם.
הם גיחחו, ובעלי ניסה להפסיק אותי, אבל הרגשתי טוב
הרגשתי חזקה ואמיצה ויכולה!
ומי שצריך לשמוע- שמע!
כל יום טיפה
כל יום אהבה לעצמי
יהיה שבוע נפלא
הכל אפשרי עבורי!♥️?♥️
תודה???
נראה לי שמה שאת מגדירה בתור חולשה זה בעצם פחד, לא? לפחות בשני המקרים שאת מתארת
כל הכבוד ורד.
גם לי צילצל "פחד" ממה שכתבת ולא חולשה.