בתקשור החדש, טוהר מדברים על מה שאנו עוברים, הן ברמה האישית והן הקולקטיבית. הם מדברים על ההתלבטות של האנושות, וממקדים זאת בשאלה האם להרשות לרגישות, לעדינות ולפגיעות שלנו מקום, או שאולי נמשיך להסתיר זאת מאחורי מעטה של נוקשות והתגוננות.
ההתלבטות הזו, הם מבהירים, מתרחשת הן ברובד האישי והן בתודעה הקולקטיבית, והיא מונעת על ידי פחדים וכאבים עמוקים, ותפיסה האומרת שסוף העולם מגיע ולכן חייבים למנוע את ההרס. אלא שבדרך, הם מסבירים, אנו יוצרים את ההרס שאנו מפחדים שיקרה. האם אנו מוכנים ללמוד אחרת?
ספרו לי בתגובות מה עורר בכם בתקשור ושתפו אותי במחשבות, רגשות ושאלות.
***
מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ ייעודית, בה תקבלו עדכונים בכל פעם שפוסט חדש עולה לערוץ (הקבוצה סגורה לדיונים). אפשר להצטרף כאן.
