משמעותן של האותיות היא אחד התחומים המרתקים בעולם המיסטיקה. כאשר יוצאים מתוך נקודת הנחה לפיה דבר אינו מקרי וכי לכל דבר ישנה משמעות נסתרת, עמוקה יותר, אי אפשר שלא לתהות לגבי מהותן של המילים שאנו משתמשים בהן. לא רק משמעות השמות הנפוצים, אלא כל אחת ואחת מהמילים שאתם, למשל, קוראים כאן עכשיו. מה אומרת המילה עכשיו, שמתחילה באות ע' ומסתיימת באות ו'? למעט הפירוש המילולי המיידי שלה, למילה זו כמו למילים אחרות סביבנו ישנה משמעות נוספת.
בספרה השלישי "על אותות ואותיות, אנציקלופדיה על מסע האותיות מיקום אל קיום", עוסקת הנטורופתית אילנה רוגל רבות במשמעות הנוספת של כל אות וכל מילה.
בעבודתה היא עוסקת במשמעות השמות שלנו. כחלק מהייעוץ שהיא נותנת לאנשים היא בוחנת את משמעות השם כדי להכיר לעומק את האדם, את הקשיים והאתגרים איתם הוא מתמודד, את הפוטנציאל שלו, ומכאן, את התזונה המתאימה לו ביותר. היא מחברת את משמעות השמות עם ההבטים האסטרולוגיים של כל אחד, אליהם התייחסה בהרחבה בספריה הקודמים. בספר זה היא מתייחסת לראשונה בהרחבה לאותיות ולמילים, וכדרכה, היא משלבת בספר מידע המתקבל בתקשור לגבי הנושא.
הספר מתחיל במה שרוגל מגדירה בתור "מבוא מטאפיזי", שם הולם לחלק בו היא מתחילה לתאר את ההתפתחות של השפות המדוברות בכדור הארץ, אי שם לאחר שקיעתה של תרבות אטלנטיס. היא מתייחסת למקור של העם העברי כמו גם לשפה הייחודית אותה הביאו איתם לכדור הארץ; ממשיכה להשלכה של המבנים הגיאומטריים דוגמת משולש ומתומן על השפות השונות; ואז ניגשת לפרק את השפה העברית לגורמיה. משמעות העיצורים (חטף פתח "מתקשה להציג עמדה ברורה, הנשענת על תוכן מושכל… עלול להשמיע דעות נחרצות כאילו מסביבו לא מתקיים שום תוכן משמעותי ורק דעתו היא קיימת"), משמעות הניקוד (קמץ קטן "מייצג פריצה אצורה, אשר 'נחבאת אל הכלים'… כמו אסנת או צפנת"), ומכאן היא מגיעה לאותיות.
כל אות מקבלת פרק בפני עצמו, בו היא מתייחסת למהות של כל אות ולמיקום שלה במילה. רוגל מתייחסת למיקום כאות ראשונה, אות שניה, אות שלישית או אות אחרונה, ומתעלמת באם המילה מכילה יותר מארבע אותיות. בכל מיקום האות מקבלת משמעות מעט שונה – האות א' כאות ראשונה מייצגת פריצה מתוך ידע שנלמד ונרכש, בעוד שכאות אחרונה היא מבטאת אובססיה למלא חסך. לאחר מכן היא מספקת מבחר של מילים ושמות המתחילים באותה האות, תוך שהיא מפרקת כל מילה ל-4 האותיות העיקריות שבה, משמעות כל אות בנפרד ומשמעות המילה כולה.
כמו בהתייחסות שלה לתזונה, בה היא מזהה איכות ייחודית לכל מזון (ירקות שורש עוזרים להתקרקע, לחם עוזר לאחד במצב של פיזור דעת), כך גם באותיות ובמילים. רוגל מביאה לא רק שיטת ניתוח ייחודית אלא יוצקת תוכן שונה, לעיתים, ומרתק, מהסוג שמרחיב את התודעה של מי שרוצה להעמיק בנושא.
"לכל אות ב-א'-ב' יש תפקיד וייעוד ספציפי, היא אומרת דבר מה, וכך גם השילוב ביניהן", היא מסבירה. "לאותיות יש רמה פילוסופית, פסיכולוגית ורמה אלוהית. במטרה ליצור ולהבין את האינטרקציה והאינטגרציה בשמות ובמילים, אתה צריך להבין כל אות בנפרד ואז את המשמעות של השם כולו.
"קח לדוגמא את האות א' – האות א' במהות שלה רוצה לפרוץ; זו האות האלכסונית היחידה שאין לה חלק מאוזן או ישר. כאשר היא נמצאת באינטרקציה עם האות ב', אות שיש בה הרבה בסיס, זה שילוב שהוא לא תמיד קל. לדוגמא במילה אב – כאשר אתה מחבר את האות ב' לאחר האות א', אתה בעצם מלמד מהות שרוצה לפרוץ קדימה את הצורך להכיל. זה יוצר אתגר שהרבה פעמים בא לידי ביטוי באבות שונים".
למה חשוב שאנשים יבינו את זה?
"כשאנשים מבינים את התוכן הגלום בכל אות בנפרד ובשם בכלל, זה נותן להם עוד כלים להתפתחות. זה דומה לכך שאדם יודע שהוא נולד למזל מסוים המביא איתו תוכן וכלים. גם השם זו יחידה אנרגטית, כלי שאתה משתמש בו, וצריך ללמוד להשתמש בו. לפני שעושים הכרות עם החבר והשכן חשוב לעשות הכרות עם עצמך, ללמוד מי אתה, מה התוכן הנסתר והלא נסתר המצוי בכל אות מהשם שלך והמשמעות של השם כולו. לכל אות כמו לכל אדם יש מנעד עצום של אופציות.
"אדם שקוראים גיא, למשל, יכול להיות שהוא מבקש אינקובציה בתוך הגיא; יכול להיות שהוא טורף את החיים שלו, רץ ורץ, לא מאפשר לעצמו לנוח בשלווה בתוך הגיא. יש פעמים שאפשר לבין מיד את הקשר ויש פעמים שזה יותר מורכב וצריך יותר להעמיק.
"המשמעות בכל שם היא קוטבית, כלומר בעד ומנגד. כך בנוי כדור הארץ, עם יום ולילה, אור וחושך. אין שם שאין לו בעד ומנגד, והתנועה של כל אות נעשית מתוך הבעד למנגד ובחזרה. המנגד הוא לא רע; הוא יכול ליצור דחק. כלומר, מהשחור אתה יכול להגיע להפצעה עם שחר".
אחת המטרות של הספר, מבחינתה, היא לתת כלי נוסף להורים המבקשים לבחור את השם של הילד שלהם. מנקודת מבט רחבה, רוחנית, היא אומרת כי כל שם מתאים ואין שם לא נכון או מוטעה; אך לכל שם יש משמעות והשפעה, ולכן חשוב להבין את הדברים לעומק כדי לבחור את השם אשר יעזור לממש את הפוטנציאל הגדול ביותר. "לדוגמא, נולד ילד להבט אנרגטי טלה, המביא איתו יכולת פריצה, יכולת הוצאה מהכוח אל הפועל. אם אתה הולך לבחור עבורו שם אתה צריך לדעת מה אתה רוצה לחזק. אם תתן שם כמו אייל, שבו האות א' פורצת, ה-י' בכלל לא על הקרקע וה-ל' שואפת למעלה, ייתכן שהוא יגדל להיות היפראקטיבי. לכן אולי תתן לו שם עם הבט מקרקע, כמו בנימין. לחילופין, למי שנולד במזל שור, לגמרי רגוע, אפשר לתת שם עם הבט שיעיף אותו לשמים".
חשוב לציין כי הספר עוסק באותיות ובמילים רק בחלקו הראשון – החלק השני מוקדש לקוסמוס והוא מפרט על מבנה הקוסמוס, התקשורת בקוסמוס, משמעות תדרי הקול ועוד. "האותיות", היא אומרת, "הוא תחום פופולארי מאוד ודרכו אני מקווה למשוך אנשים לתחומים נוספים".
אלוהות
הידיעה העמוקה ביותר, הידע הנרחב ביותר, משמעות הקיימת בשל עצמה ובזכות עצמה. היבט רגשי ההווה וחווה את כל הרגשות ומקרין את רגש האהבה בלבד. נקודת ההתחלה ונקודת הסיום המגדירות יחד תנועה מעגלית שבה קיים הכול ולא קיים דבר בו זמנית. התוכן הבורא חיים מתוך עצמו, המפיח רוח חיים בכל הקיים ולאחר מכן מתכנס אל עצמו משהתנסה, למד ויכול לנוע אל עבר הלמידה הבאה. בשם זה ניתנה משמעות לכל האותיות.
< אלף< אות ראשונה מייצגת מקור כוח פנימי בלתי נדלה. אין שום היבט היכול לנטרל כוח זה ממשמעויותיו. האות אלף מעניקה כוח. דוחפת קדימה ויוצרת בסיס רחב שעליו ניתן לבסס את כל התכנים, התיאוריות, המשמעויות, הלבטים, התעוזה והפתרונות.
<למד< אות שניה נוטלת מן העליונים ומעבירה לתחתונים. הלמד יוצרת תנועה סיבובית ומעניקה תנועה לבבית, פעימות לב המנכיחות משמעותה של אלוהות במבנה הכולל.
האות למד יוצרת את ההכללות ואת ההגדרות, את המבנה שעולה מלמטה למעלה, ואת זה היורד מלמעלה למטה. כך היא יוצרת איזון מרווחַ, מעניק ונותן.
<וו< אות שלישית מייצגת יכולת רבת היקף באמצעותה יכולה לממש את המשמעות הקיימת באלוהות, כלומר, משמעות דיכוטומית המקיימת דואליות בכל מימוש בחיים, תוכן המגדיר רצף המתפתח אבולוציונית המאפשר יצירת מבנה אינטראקטיבי הבונה את עצמו, מפרק את עצמו ונכון להיבנות מחדש. במילים אחרות, האות וו שומרת על כל התכנים והמשמעויות תוך שהיא מאפשרת לתחומים הפילוסופיים והפסיכולוגיים להתפתח, להגיע לכלל מימוש ולהיוולד מחדש פעם נוספת, לא בהכרח באותו המבנה ובאותו המקום.
<הא< אות רביעית יוצרת תקשורת ופרסום. היא הופכת למכשיר בידי בני האדם שבאמצעותו שׁמה של האלוהות נישא בפי כול, מכשיר שבאמצעותו ניתן להשליט סדר ולהשליט כאוס. האות הא מתפקדת עבור עצמה ויוצרת את המבנה הרחב המקבל תהודה מתוך ההשלכה המגדירה מהותה ומשמעותה של אלוהות.
<וו< אות חמישית מגדירה את התרגומים הרבים הנלווים לאלוהות. היא מגדירה את האופן שבו בני האדם תופשים את המבנה האלוהי, מאנישים את האלוהות ומצפים ממנה לניסים ונפלאות. תפישת האלוהות שונה מאדם לאדם.
<תף< אות אחרונה מעניקה יציבות אך גם יוצרת אניגמה ומעוררת שאלות: מהי האלוהות, מה משמעותה, האם ניתן להנכיח אלוהות בחומר, האם נותרת האלוהות בגדר רעיון וכדומה. האות תף מעניקה נינוחות בזכות הבסיס הרחב שהיא יוצרת, בסיס שעליו ניתן לבנות כל תוכן וכל משמעות, מאלף ועד תף.
אור
המילה אור מייצגת את הגבול בין הגלוי לעין האדם לבין הנסתר ממנה. היא מייצגת יכולת פנימית להעניק ללא תנאי, הנכונה להפיץ עצמה לכל עבר. האור, בין אם הוא מושתת על תנאים אובייקטיביים ובין אם נשען על תנאים סובייקטיביים, יכול להגיע לכל מקום. האור מגדיר חוויה בעלת משמעות מכיוון שהוא מעניק ונותן מנקודת הראשית, שבה בקע האור האלוהי. משמעות האור נקשרת לאור פנימי המיטיב להפיץ את עצמו לכל עבר. האור גם נקשר אצל בני האדם לחוויה של אור וחום פנימיים.
<אלף< אות ראשונה מעניקה את הדחיפה ואת הרצון להעמיד את המבוקש במרכז הבמה ולהביאו לידי מימוש.
<וו< אות שניה מבקשת להוסיף לאור חוויה והרגשה.
<ריש< אות אחרונה קושרת את הקצוות הרגשיים שביניהם נע האור. האור כה חשוב לבני האדם מהיותו מלאכת מחשבת המורכבת מרצון, מימוש ומרחב. באמצעותו מתרחש תהליך הפוטוסינתזה המאפשר חיים.
האלף יודעת, הוו מבצעת והריש קושרת את כל התחומים לכדי אגד הקרוי בפיכם, בני האדם, 'אור'; האלף בוחרת, הוו מפיצה והריש נעה על פני תדרים רגשיים עמוקים המפיחים אור, חום ורוח חיים בכל מבנה רגשי הקיים בעולמכם.
האור במהותו הוא הוויה וחוויה. לכן אין הוא כבה לעולם.
האור הוא טהור, מעניק, מלהיב, עוטף ומלטף.
עתיד
מילה מסקרנת ומרגשת בני אדם, ויחד עם סקרנות והתרגשות מתקיים פחד עתיק יומין אשר עלול להתגבש לכדי חרדה בשל עתיד אשר בזמן הווה עלום ואיננו ברור. העתיד במהותו איננו קיים, הגם כי מתקיים כתוכן אנרגטי אשר בעבורנו, היישויות, הינו עבָר. כשמבקש אדם לגעת בתחומי העתיד, עליו להתבונן בעתיד, להבין מהותו ליצור את דרכיו בזמן הווה על מנת יוכל לממש עתיד על כלל היבטיו. העתיד איננו ברור, איננו קבוע, מעצם יצירתו משנה את פניו ומשמעויותיו ויכול העתיד לעמוד אל מול בני האדם בשונה ואחרת מתכנוניהם.
<עין< אות ראשונה מייצגת את יכולת התנועה בין עבר להווה ולעתיד. העין מייצגת את המבט לאחור, את המבט המקיף הווה ואת המבט הפונה אל עתיד. מבט זה הינו ממוקד: העין על תנועתה יכולה לקבץ את כל המשמעויות ולחלקן באופן שווה בין עבר הווה ועתיד.
<תף< אות שנייה מייצגת את המסגרת, את היציבות, ויחד עם זאת את חופש הפעולה בתוך המסגרת. התף מאפשרת למבנה אווירודינמי לנוע בקלות בין תחומי הזמן כראות עיניים וכרצון הלב. התף מאפשרת את התנועה מעבָר אל הווה ועתיד ואת התנועה מעתיד אל הווה ועבָר.
<יוד< אות שלישית מייצגת את האלמנט הפורץ. ניתן לפרוץ אל עבֵר עתיד, הגם כי התכנון לוקה בחסר, מכיוון שהיוד מוכנה להוביל את זו הכבודה לכל מקום בו תמצא היוד בסיס להוויתה. כשמוצאת היוד בסיס היא יכולה לתמוך בכל מצב ולכן התנועה אל עבר עתיד רחבה ובטוחה.
<דלת< אות אחרונה מהווה בסיס ליכולת פנימית לנוע אל כל האפשרויות ולקבוע יחד עם היוד מהי הדרך הנכונה. הגם כי הדלת דואלית במהותה, היא מאפשרת לפתוח את דלתות האפשרויות, לבדוק את המתרחש מאחוריהן, לרכוש ידע ובאמצעותו לתכנן עתיד ברור. העתיד איננו עומד אל מול בני האדם כתוכן מאיים. העתיד הינו יציר כפיכם.
תפילה
מייצגת יכולת פנימית לחבור אל מיקוד, ומתוך מיקוד לבקש בקשה. התפילה הינה בקשה פנימית לפתוח שערי שמיים על מנת לחבור אל תדרים קוסמיים. בתפילה מתקיימת אך ורק בקשה. אין בה ציפייה ואין התפילה מערערת על יסודות הקיום הפנימיים. יוצרת התפילה את החיבור אל הנשגב אשר חובר למהות חוויתית פנימית
<תף< אות ראשונה מגדירה את המסגרת הפנימית המובילה אל חיבור עם ערכים ומשמעויות המתקיימים בנשגב ובעילאי. זוהי הרוח האלוהית.
<פיי< אות שנייה מגדירה את התחום הברור, המובן והידוע עליו יש לפסוע. מדובר במקצבים פנימיים, אישיים, אשר יוצרים את הקשר בין מהות אחת לאחרת. מתוך כך ניתן לחבור אל משמעות פנימית ולשאת תפילה אנושית, חמה ורגישה.
<יוד< אות שלישית נושאת את הכוח לשאת תפילה פנימית משהעיניים עצומות ומתקיים חיבור פנימי המגדיר מרחב בעל עוצמה, בעל היגיון ובעל תמורה.
<הא< אות אחרונה מייצגת אמונה: אמונה המאפשרת כי פן פנימי יהיה בעל ייחוד ומשמעות. ההא דוברת על אמונה פנימית המגדירה את כל התכנים והשלכותיהם. אמונה יציבה מקיימת תפילה, ויחד עם זאת זוהי מהות חזקה ועוצמתית.
הכתבה פורסמה במקור בגיליון יוני 2013 של המגזין חיים אחרים
