אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, הזדמנות לדבר על מה שקורה בזמן הזה. על מה שמתחולל בתוך בני האדם, על מה שבני אדם יוצרים זה עם זה.
אנו מבקשים במפגש זה לדבר על שיכחה, לדבר על זיכרון, לדבר על ידיעה. אפשר לומר שאלו הם שלושת שלבי ההתעוררות, שלושת שלבי התודעה של בני האדם.
התהליך מתחיל בשיכחה
אתם מתחילים כולכם בתוך שיכחה. נכנסים אל תוך גוף, מחוברים עדיין לזמן מה, ואז באופן הדרגתי שוכחים את הטבע הנצחי של מי שאתם; בהדרגה הולכים ומזדהים עם מה שהוא זמני, מפתחים לאט-לאט אישיות.
ככל שהאישיות מתפתחת, זהו תהליך שבני אדם נוטים לחגוג אותו. לא רק בימי הולדת, אלא גם בהישגים המעידים על התפתחות תקינה של חושים, של כישורים, של יכולות, של המוח. זה בהחלט מבטא, איך לומר, מימוש של בחירה נשמתית להיכנס אל תוך גוף ולהתפתח בתוכו. אבל בו זמנית, באותן שנים ראשונות שבהן בני אדם מתפעלים כיצד תינוק הופך להיות בן אדם, התינוק שוכח מיהו, וזה התהליך הקורה במקביל.
השיכחה היא הכרחית, היא הכרחית כדי שהמשחק הנקרא החיים על פני כדור הארץ יוכל להתקיים. ומה הוא מהותו של משחק זה? החיפוש אחר הידיעה, חיפוש אחר ההתעוררות מחדש אל תוך האמת, אל תוך הטבע האמיתי של מי שאתם.
החיפוש אחר ביטחון
בדרך מנחים אתכם שני כוחות. האחד זה הזיכרונות שלכם. לכל בני האדם ישנם פיסות של זיכרונות, ולעיתים זיכרונות שלמים, אשר קשורים בטבע האמיתי של מי שאתם. הם אלו אשר מניעים אתכם אל תוך מסע זה של חיפוש. החלומות שלכם, ברובם הגדול, נובעים מהזיכרונות הללו. אתם חולמים על חיים מסויימים משום שאתם זוכרים אפשרות אחרת, חוויה שונה, הבנה שונה של מי שאתם.
בו זמנית ובמקביל לאותם הזיכרונות, גם אותה זמניות של אנושיות דוחפת אתכם. כלומר, הרצון ליצור תחושה של ביטחון והחיפוש אחר מה שיביא לכם ביטחון.
זהו המשחק בתוך עולם זה של בני אדם – ביטחון אמור להחליף תחושה של נצחיות.
כאשר אתם מחוברים לטבע האמיתי שלכם אינכם זקוקים לתחושה של ביטחון משום שאתם יודעים מי אתם, והידיעה של מי שאתם היא זו אשר נותנת תחושה שהיא הרבה יותר מאשר רק תחושה של ביטחון.
במקום בו שישנו ביטחון ישנו גם חוסר ביטחון, וכל עוד אתם מחפשים אחר ביטחון אתם לעולם נשארים במידה של חוסר ביטחון, משום שזהו חוסר ביטחון אשר מניע את החיפוש הזה. אבל זה לא רק חוסר ביטחון, כי אם ניתוק מסוים מהטבע האמיתי ומהידיעה של הנצחיות של מי שאתם.
אתם מחפשים ביטחון ובאופן תמידי אתם יוצרים מציאות של חוסר ביטחון. לעיתים חוסר הביטחון קיצוני ולעיתים הוא יכול להיות מאוד סמוי; לעיתים הוא פנימי, תחושתי בלבד, ולעיתים הוא חיצוני, ואתם עשויים לעיתים ליצור מציאות שהיא בלתי יציבה. אתם ממשיכים לחפש ביטחון.
הזיכרונות ופיסות הזיכרון המניעים את המשחק בתוך החיים האלה, בכדור הארץ, בגוף האנושי, מניעים אתכם לדבר מה שונה מביטחון. הם מניעים אתכם בסופו של דבר לחזור אל הטבע האמיתי של מי שאתם. משום כך, כאשר אתם מגשימים את עצמכם, אתם חווים תחושה של סיפוק. כאשר אתם מגשימים תשוקה של הלב, יכולת מסויימת איתה באתם לעולם, אתם מרגישים תחושה של סיפוק משום שבאותו הרגע, באותו הזמן, אתם מתחברים במידת מה אל הטבע האמיתי של מי שאתם. אך בו זמנית אתם גם מחפשים ביטחון.
לבחור בין ביטחון לזיכרון
חלק מהחיפוש נובע מהזיכרון של האמת, חלק מהחיפוש נובע מבורות ביחס לאמת. שני כוחות המנוגדים זה לזה, הנוכחים היטב, עמוק מאוד, בתוככם, במבנה האישיות, בחיים על פני כדור הארץ.
כל זה מעמיד אתכם בפני אתגרים כאלו ואחרים במרוצת החיים, משום שפעמים רבות עליכם לבחור בין השניים. מה אתם מבקשים, מה אתם רוצים? האם אתם רוצים ביטחון או האם אתם רוצים לחזור ולהיות מי שאתם באמת?
הבחירה הזו הופכת להיות יותר שכיחה בזמנים הללו, ויותר ויותר בני אדם חווים בעקבות זה טלטלות כאלה ואחרות. זה יוצר חלק גדול, מהותי, מהמלחמות בין בני האדם. אם תשימו לב לאלו הנלחמים, אתם תשימו לב שמה שמניע אותם זה הרצון בביטחון. הרצון בביטחון הוא יותר גדול מהרצון להתחבר אל הטבע האמיתי, לחזור אל הלב אם תרצו. הביטחון הופך להיות הדבר החשוב ביותר.
אתם נלחמים זה בזה ואתם נלחמים בעצמכם מאותה הסיבה בדיוק. אתם נלחמים במציאות שלכם מאותה סיבה בדיוק, משום שאתם לא בטוחים שאם תלכו אחרי עצמכם, יהיה לכם ביטחון.
זה פרדוקס שאתם מתמודדים איתו ברמה כזו או אחרת של מודעות. אם תסכימו לצלול אל העומק של מי שאתם אתם תגלו מקור של ביטחון שאין לו סוף. אבל בשביל להגיע למקור של ביטחון שאין לו סוף, עליכם להסכים להיות חסרי ביטחון באופן כמעט מוחלט.
אין זה אומר שעליכם להסכים לאבד הכל. אין זה אומר שעליכם לוותר על כל מה שיש לכם, אין זה אומר שזה מה שיקרה. אבל אתם בהחלט צריכים להסכים להרגיש ככה.
מה אתם מפחדים לאבד?
בני האדם אינם אוהבים פעמים רבות לרעוד מפחד. אתם אינכם אוהבים את הפגיעות אשר נוצרת בתוככם, כאשר אתם חווים את מי שאתם. ובכל זאת, איננו רואים דרך אחרת עבור אלו המבקשים להתפתח. כך או כך, עליכם להסכים להיות פגיעים, להרגיש אבודים לעיתים, להרגיש מבולבלים, להרגיש חסרי כיוון, לעיתים חסרי מוצא; ובאופן המשותף לכל החוויות הללו, חסרים בתחושה של ביטחון.
זו התחושה, נדמה לנו, זו הרגש הדומיננטי ביותר בעולם בו אתם חיים בזמן הזה. זהו חוסר ביטחון, ומשום כך בני אדם מדברים בביטחון מוחלט ביחס למה היא האמת מנקודת המבט שלהם; זוהי הסיבה שבני אדם מוכנים להילחם בביטחון מלא; זו הסיבה שבני אדם עושים זאת. זו הסיבה לכעס, זו הסיבה לחוסר הסבלנות, זו הסיבה לחוסר הסובלנות, זו הסיבה לאלימות.
אתם חסרי ביטחון, ואתם אינכם מוכנים להרגיש חסרי ביטחון, אז אתם נלחמים. חלק מכם השומע את המילים הללו או קורא את המילים הללו, כבר מבין את הדברים שאנו אומרים כעת, ואתם יושבים ומחכים לראות מתי בני האדם יתעייפו מהמלחמות, מהמאבקים. אנו אומרים שזה עשוי לקחת זמן עד שתבוא עייפות של ממש. משום שהפחד הוא גדול מאוד בתוך בני האדם. פחד גדול מאוד גם יכול באורח פלא להפוך להיות קטן מאוד, וזה יכול לקרות לעיתים כהרף עין. אבל לעת עתה הפחד הוא גדול מאוד.
המשמעות של המושג הזה היא שאתם מאמינים לפחד אשר אומר לכם לשמור מרחק, להיזהר, להתגונן ולהתכונן. אתם מאמינים שיש לכם מה לאבד, שאתם בסכנה, ואם אתם לא בסכנה כעת אתם עשויים להיות בסכנה. אתם מאמינים שיש לכם מה להפסיד.
אותנו זה עשוי להצחיק לעיתים, משום שאינכם לאבד את מי שאתם, ואת מה שאתם מפחדים לאבד הוא בכל מקרה לא שלכם, הוא לא אתם. אבל אנו מבקשים שתחקרו היטב את המשפט הזה שאנו אומרים, שתבדקו אותו היטב בתוככם, בחיים שלכם – מה אתם מפחדים לאבד?
התשובות יהיו לרוב דברים חיצוניים – מקום עבודה, כסף, אהבה, בריאות, מקום מגורים. אבל מה אתם מפחדים לאבד בתוככם? במה אתם נאחזים מתוך חוסר ביטחון? עם מה אתם כה מזדהים עד שאתם בטוחים שזו האמת?
כדאי לגלות מהו הדבר, וזה עשוי להיות מאוד שונה עבור כל אחד מכם. אתם עשויים להיות דומים זה לזה אבל התשובות עשויות בהחלט להיות מגוונות. אנו מגיבים לכל התשובות באותה המידה, עם אותו המשפט, ואנו עושים זאת כבר כעת – הדבר שאתם מפחדים לאבד הוא הדבר שעליכם להסכים לאבד.
אין סיבה ואין צורך שתאבדו מקום עבודה, כסף, אהבה או בריאות, או מקום מגורים. אבל לעיתים זה קורה, משום שעליכם להסכים לאבד דבר מה בתוככם שאתם נאחזים בו. אמונה ביחס לכמה מגיע לכם וכמה לא; אמונה האומרת למה אתם ראויים ולמה לא; תחושה שאתם תמיד טועים; תחושה שאתם תמיד צודקים; דעה שאתם אינכם בסדר; ואולי זו דעה האומרת שאף אחד לא בסדר חוץ מכם.
האמונות הללו, הדעות הללו, הרגשות הללו שאתם נאחזים בהם, אין זו אחיזה פשוטה. מה שאנו מתכוונים לומר הוא שהרבה מהאופן בו אתם מתנהלים במציאות שלכם מבוסס על כך ונוצר כתוצאה מכך.
אתם מרגישים חסרי ערך אז אתם נאחזים במקום עבודה, ואחיזה במקום עבודה גורמת לכם להתנהג באופן שהוא שונה מכפי שהלב שלכם רוצה. הפער בשלב מסוים עשוי להיות כל כך גדול, עד שאתם מוצאים את עצמכם ללא מקום עבודה, משום שאז אתם צריכים לחזור אל אותו דפוס מקורי, אל אותה חוויה בסיסית אשר אומרת שאתם אינכם ראויים לעשות את מה שאתם אוהבים לעשות, ולממש את מה שאתם רוצים לממש ולהרוויח מזה כסף. כך מקום עבודה מסוים הפך להיות דבר שיש להאחז בו כי אם הוא לא יהיה דבר לא יהיה.
הגשמה של החזון
הסיוט הגדול ביותר שלכם עשוי להתממש וכך פעמים רבות בני אדם מרגישים כאשר הפחד הכי גדול שלהם מתגשם – והם לא מבינים למה. אנו שומעים לעיתים שאלות כאלה, והסיבה שהדבר שאתם לעיתים הכי מפחדים ממנו קורה הוא בשביל שהדבר הכי טוב עבורכם יכול לקרות בעקבות זאת – אבל המעבר הוא אינו קל, כי כאשר זה קורה אתם עשויים להיות המומים, אתם עשויים להיות מפוחדים מאוד, ולחוות באופן עוצמתי את אותו חוסר ביטחון – וזהו בדיוק הדבר בו עליכם להיות.
כאן נמצא אתגר מסוים במסע של התפתחות. האם אתם מסוגלים בתוך נקודת זמן זו לבדוק לעומק מהי האמונה, מהי ההרגשה, מהי הדעה שאתם נאחזים בה? מהו הדבר שהגיע הזמן להיפרד ממנו?
הפחד הכי גדול עשוי להתממש כדי שהחזון הכי מרהיב יוכל להפוך למציאות. ובזמן הזה, גם אם אינכם חווים זאת במציאות הפרטית, אתם עשויים לחוות זאת במציאות הקולקטיבית, שהדברים הנוראיים שפחדתם מהם קורים או שדברים שלא חשבתם שיכולים לקרות, קורים, והכל נראה כאילו נורא. אבל כל זה הוא רק הקדמה להגשמה של חזון גדול יותר, חזון שאיננו בא משיכחה, אלא חזון שבא מידיעה של מי שאתם.
אם אתם יודעים, אם תסכימו לדעת מי אתם באמת, אין זה אומר שתשכחו את העובדה שהגוף ימות ביום מן הימים; אין זה אומר שתשכחו את האתגרים שהחיים בגוף מציבים בפניכם. אבל דברים רבים אשר עוצרים אתכם כעת, ישפיעו עליכם פחות ופחות, יעצרו אתכם פחות ופחות.
הזמן הזה הוא זמן של חוסר ביטחון, של צורך בביטחון, מלחמה על ביטחון. עבור מי שנמצא איתנו במפגש זה, מי ששומע את המילים, מי שקורא את המילים, בפניכם מונחת ההזדמנות, האפשרות, להפסיק להילחם. להכיר את המלחמה, את המאמץ, לזהות כשהיא עולה, כשהיא מתקיימת, ולפעול הפוך. כלומר לא לפעול, כלומר להסכים לחוסר ביטחון, להסכים לפגיעות, להסכים לרעוד. לשאול פנימה, עמוק פנימה, מהו החלק בתוככם, מהי האמונה, מהי ההרגשה, מהי הדעה המבקשים התמרה בזמן הזה.
זה עשוי להיות מאתגר משום שאם תסכימו לרעוד אתם בהחלט עשויים לרעוד מפחד. אבל מעבר לפחד, זה מה שאנו מבקשים להזכיר, נמצא ביטחון שאין לו סוף.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
