את מנסה למלא בתוך עצמך סוג של ריקנות. יש חוויה משמעותית שמתקיימת בתוכך. היא אינה מודעת, והמקור שלה הוא גם בחיים האלה וגם בחיים קודמים. בשלב מסוים בחיים שלך נכנסת למצב, בו המציאות שלך התרוקנה ממה שהיה בה קודם. אנו מדברים בעיקר על אנשים, אך בכלל: הדרך בה הלכת, שהייתה קשורה באנשים מסוימים, נגמרה, ואת נכנסת אל תוך מצב של ריק, שבו את נמצאת לבד.
החוויה הזו הלכה והגבירה בתוכך אמונה שמשהו שעשית, הדרך שבה פעלת, והדברים אשר הצגת לעולם, לא היו תקינים. משום שמשהו לא היה בסדר, הכל נגמר. מאז, את משקיעה את האנרגיה שלך כדי שהכל יהיה בסדר, ואז שום דבר לא ייגמר יותר. כל פעם שדברים מתחילים לכאורה להיגמר, ולמעשה להשתנות, העשייה שלך גוברת, ואיתה הכעס.
את החוויה הזו עברת פעמים רבות. כשנמצאים באופן רגשי בתוך ריק, ומאבדים בו את המודעות, במקום המודעות נדבקים אל האדם פחדים. הפחדים מספרים סיפורים, וזה מה שקרה לך בפעמים רבות מתוך אותן הפעמים בהן חווית את הריק הזה. אל תוך הריק הזה נכנסו פחדים שהחלו לספר לך שאת לא בסדר. משום שלא ראית זאת התחלת להאמין להם, וכך הם התיישבו בתוכך, והם ממשיכים לספר את הסיפורים האלה גם עכשיו.
