נדמה לנו שהסמים הפסיכודאליים מכניסים אתכם לעולם של אגדות שאין בהם דאגות.
– אמת ויציב.
התוצאה החברתית שלהם היא הרבה דאגה, מה יקרה אם אנשים יקחו חומר שיגרום להם לא לדאוג, ולראות את האגדתיות שיש מאחורי המציאות ובתוכה. הדאגה הזו יוצרת הרבה מאמץ למנוע מאותם חומרים להיות נגישים וחוקיים. כך יש מאמץ קבוע לשמור עליכם בגיהינום מתוך טענה שזה גן-עדן.
– יש שמשתמשים בסמים פסיכודאליים כדי לרפא טראומות. איך זה קורה?
לנו קשה לדבר על משהו שאנו לא מתמחים בו, וגם לא השותף שלנו, אבל אפשר לומר באופן כללי ופחות ממוקד ממה שאחרים יאמרו לך, שכאשר אדם נכנס לעולם של אגדה הדבר מרכך את העולם של הדאגה. הרי מהי טראומה? היא מצב שבו הגוף הרגשי ולעיתים הפיזי נפגע, בצורה כזו שהמערכת הרגשית והפיזית נכנסת לסוג של הלם. ההלם הזה, ככל שהוא חזק יותר, הוא פוגע יותר בתפקוד. למעשה, זה מצב שבו גם הדאגה הגדולה ביותר לא הצליחה למנוע את הדבר הגרוע ביותר.
הכניסה לתוך עולם של אגדה מרכת את החוויה, ומאפשרת באופן אם אפשר לומר קיצוני, לחוות את הצד השני. לקחת אדם לרגע אחד או כמה רגעים מגיהינום של ממש לגן-עדן. אז החזרה לגוף מאפשרת יותר בקלות ריפוי, משום שהחוויה הטראומטית הופכת פחות מתוחה ויותר נגישה לחשיפה ולריפוי.
זה מה שנדמה לנו אפשר לומר.
התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב-28.10.06
