באפריל 2020 הייתי אמור להנחות, לראשונה, סדנה מתוקשרת בחו"ל. ליתר דיוק, בגלסטנברי, אנגליה. זו אמורה הייתה להיות סדנה משולבת בביקור באתרים מיסטיים, הקשורים בסיפורי ארתור ומרלין הקוסם וגבירת האגם והפיות, ובהתאם השם של אותה הסדנה: "מסע אל הקסם שבפנים".
חודש קודם לכן נכנסו לסגר הראשון, והסדנה הזו לא יצאה אל הפועל. מאז עברו שנתיים, הרצונות שלי משתנים ומתגבשים מחדש, ואין בי כיום רצון להנחות סדנה בפורמט הזה. אך השאלה מדוע זה כמעט קרה ואז לא קרה; מדוע, למרות העידוד המפורש שקיבלתי מהרוח לעשות את הסדנה, היא לא התרחשה; השאלה הזו ממשיכה לנקר בי.
באחרונה הייתי בפגישת תקשור אצל דן נחל גרשינסקי, שחלקכם בוודאי מכירים. שאלתי בתקשור את השאלה הזו, וקיבלתי תשובה חשובה. כזו שאפשר ללמוד ממנה הרבה על תוכניות שמתבטלות ומשתנות, ועל מה אפשר לצפות לקבל מהרוח בבואנו לתכנן תוכניות. הנה התשובה:
"אנחנו נזכיר שבני אדם, בין השאר, מתפתחים בעיקר דרך בחירות. לבחירות של בני אדם, לכוונות שלהם, יש השפעה יסודית על החיים שלהם. לרוח, הרבה פעמים, יותר חשובה הבחירה מאשר התוצאה הסופית.
"אם לא הייתם עושים את כל המהלך הזה, היה נחסך מכם הרבה. אם תחשוב על כל התכנון וההתרגשות והמוכנות והרצון והכוונות שאתה שמת וכל המשתתפים שמו, כל אחד בדרכו, אתה תראה שגם אם הסדנה, במובן הפיזי שלה, בוטלה בגלל מהלך עולמי שהיה רחב וגדול מכם, הרי שהחיים של אותם משתתפים השתנו. אולי לא בשינויים דרסטיים, גדולים מאוד, אבל כל כוונות הלב שהם שמו עד אותו רגע, השפיעו על מהלך החיים שלהם מאותו רגע והלאה. הם שינוי משהו, וזה השפיע על המסלול הרוחני שלהם, על החיבור שלהם לעצמם ולרוח, על המוכנות שלהם ללכת עם עצמם עד הסוף מבלי לדעת לאן זה יוביל, ללכת אל הלא נודע. זה מה שחשוב מנקודת המבט של הרוח כשאתם עושים את התהליכים הזה.
"האמירה של הרוח שטוב ללכת בכיוון מסוים לא אומרת בהכרח אם יתממש או לא יתממש בהכרח כתוצאה סופית, אלא שבמובן רחב עדיף לכם לעשות את הבחירה הזו. הבחירה פותחת לכם, היא מחברת אתכם. במובן הזה, קרה המון, וטוב שכך".
