מה אם היינו יודעים שאוהבים אותנו? שזה לא משנה מי אנחנו ומה אנחנו מרגישים וחושבים ורוצים ומשתוקקים לו, תמיד אוהבים אותנו?
דמיינו שנולדתם לתוך מציאות כזו, שבה אוהבים אתכם בכל מקרה; שאינכם צריכים להתאמץ כדי להוכיח שאתם ראויים לאהבה, שאינכם צריכים להתאמץ כדי שלא לאבד את האהבה שאתם מקבלים. שאינכם צריכים להשיג את האהבה, כי היא תמיד נמצאת.
כשאני מדמיין מציאות כזו, אני מדמיין את עצמי פשוט נע בעקבות הדחף הפנימי לגלות, לחקור ולממש. הייתי נע בעקבות התשוקות העמוקות ביותר שבי, תנועה שהייתה נעשית בטבעיות, בנינוחות, בלי מאמץ.
אבל לא נולדנו למציאות כזו, שלצערי קיימת במידה מצומצמת ובמקומות מועטים מאוד בעולמנו. במקום זאת, נולדנו וגדלנו במציאות בה עלינו להוכיח את עצמנו, שאנו ראויים לאהבה – וזה לא משנה אם מדובר במחמאה, בחיבוק, בציון בבית ספר או בהצלחה עסקית וכלכלית, הכל הוא ביטוי של אהבה.
בבסיס שלנו ישנו הספק, "האם אני ראוי לכך?", והכאב האומר "אני לא מספיק טוב". כאב, שמניע אותנו להתאמץ ולהשקיע כדי להשיג את מה שאנו, למעשה, ראויים לקבלו רק בזכות עצם קיומנו; קבלה, שיכולה להיווצר כאשר בתוך תוכנו אנו מרפים, מתרפאים, ומסכימים.
**
המילים הללו – ליתר דיוק, הקישור בין האופן בו אנו גדלים לבין הישגיות – נולדו בתוכי במסגרת סדנה שהעברתי אמש, בשיחה עם אחד המשתתפים. דיברתי איתו וחשבתי תוך כדי על עצמי, כיצד התערובת הזו – סקרנות ורצון למימוש עצמי עם תחושה שאני לא מספיק טוב ואמונה שעליי להתאמץ כדי להשיג את מה שמגיע לי – מניעה אותי בחיים שלי היום.
זה קורה בזוגיות שלי, בה לפעמים אני מרגיש לא ראוי כפי שאני ועליי לעשות עוד ועוד כדי להיות ראוי לאהבה שאני מקבל.
זה קורה בעבודה שלי עם אנשים, שבכל פעם שאני פותח סדנה או אירוע תקשור, אני נכנס למתח שאולי אנשים לא ירצו ולא יבואו, ואם אנשים לא יבואו אני אגלה שכן, אני לא מספיק טוב, שאני לא ראוי.
זה קורה ביחסים שלי עם הגוף שלי, שאני חושב שאני צריך לשנות היבטים שונים באופן בו אני נראה – משקל, למשל – כדי להיות ראוי להרגיש נינוח עם הגוף; נינוחות שתאפשר לי, למשל, להוריד חולצה בחוף הים, משהו שלדעתי לא עשיתי קרוב ל-20 שנה.
**
מה אם היינו יודעים, שאנחנו אוהבים את עצמנו כפי שאנחנו? מה אם נסכים לאהוב את עצמנו יותר ויותר, כלומר לרפא את אותו לב שבור המניע מציאות פנימית וחיצונית של הישגיות, של תחרות, של הצלחה וכישלון?
אם נסכים, אם נעשה עוד צעד, ועוד צעד ועוד צעד ועוד ועוד ועוד, אנחנו נשתנה, החיים שלנו ישתנו. עוד ועוד.
