בין השאלות שאנשים שואלים אותי על העבודה שלי בתקשור, ישנן שלוש שאלות החוזרות על עצמן במפגשים השונים. מאחר שכך, החלטתי לענות עליהן באופן מסודר, כך שכל מי שמתעניין יוכל להבין קצת יותר את החוויה שלי כמתקשר.
האם זה לא מפחיד אותך לתקשר?
התשובה היא לא. כלומר, כמעט לא.
המפגש הראשון שלי עם ישות היה קצת מפחיד. הייתי בן 19, זה היה אחרי חצות, בזמן שנסעתי לבד ברכב. דקה לפני כן הורדתי חברה טובה שלי בבית ההורים שלה, ולפתע שמעתי שיעול שהגיע מהמושב האחורי. כאשר סובבתי את הראש, ראיתי אישה יושבת על המושב האחורי ומסתכלת עליי.
אני זוכר בדיוק כיצד היא נראתה ומה היא לבשה. זו לא הייתה ראייה פיזית; האוטו היה ריק. אבל הראייה העל-חושית שלי הייתה פתוחה, והדמות שלה הייתה גלויה בפניי. למרות שהיא הייתה נעימה במראה שלה, אני נכנסתי להיסטריה, סובבתי את המבט והמשכתי לנסוע בזמן שהלב שלי מפרפר.
כמה זמן אחר כך – איני יודע אם מדובר במספר חודשים או שבועות – התקשור החל בצורה יותר מסודרת. זה היה במפגש עם ורדה, המורה שלי, שבו היא הנחתה אותי למדיטציה, ותוך שימוש בדמיון מודרך, הנחתה אותי לפגוש את המדריך שלי. דמות הופיעה בפניי – הפעם גבר, לא אישה – דמות שמאז מופיעה באתר שלי כמו גם בכרטיס הביקור. ורדה אמרה לי מה לשאול, אני שאלתי אותו ואמרתי לה את התשובות. הפעם לא פחדתי, ואותו פחד ראשוני מעולם לא חזר בצורה הזו.
את אותה אישה, אגב, פגשתי אחרי מספר שבועות והבנתי שהיא חלק ממעגל המדריכים שלי.
אני תמיד אומר בצחוק כי בני אדם מפחידים אותי; ישויות לא. זה נכון באופן חלקי; הפחד העיקרי שאני מתמודד איתו כמתקשר הוא הפחד מלעשות טעות, מלהשתמש ביכולת שלי באופן שתטעה ותפגע. ככל שעוברות השנים והניסיון שלי גדל, כך גדלה ההבנה שלי כי אין טעות, וכי הכל מדויק, גם אם יש לי מה ללמוד מזה. גם ההבנה שלא כולם אמורים לאהוב אותי ולהסכים איתי ועם המסרים שאני מתקשר, מסייעת לי לבחור בכל פעם מחדש להגיד "כן" ולממש את המתנה הזו, אותה באתי לממש בחיים אלה.
איך אתה מתקשר את טוֹהר?
אנשים מנסים להבין אם אני רואה את טוֹהר, אם אני רואה מילים או צורות או סמלים או תמונות, או אם אני שומע אותם. ובכן, בתחילת הדרך הראייה שלי הייתה מאוד פתוחה, באותה המידה שהייתי חסר ביטחון. הייתי צריך לראות אותם, לשמוע קודם כל את מה שהם אומרים, לפני שהייתי אומר את זה. הכוונה ב"שמיעה" היא שמיעה טלפתית; טוֹהר נשמעים כמו קול בראש שלי.
היום אני כבר לא רואה אותם בדרך כלל; הרבה יותר קל ומהיר עבורי לשמוע אותם בראש שלי כשאני מתקשר אותם. טוֹהר נשמעים אחרת ממני. יש להם טון, מבטא וצורת התנסחות שונה משלי ומשל המחשבות שלי. מי ששמע אותי מתקשר ושומע אותי מדבר, מכיר את ההבדל; אותו הבדל מתרחש גם כשאני מדבר איתם עבור עצמי. ודבר נוסף, אולי החשוב מכל – אני מרגיש את האנרגיה שלהם לידי, וההרגשה הזו אומרת לי שהם כאן, איתי.
כשאני יושב בתקשור מול אנשים, אני לא שומע אותם ואז מדבר אותם; אני מעביר ישירות את המילים שלהם, וברוב המוחלט של המקרים, אני לא יודע על מה הם עתידים לדבר עד שאני פותח את הפה ומתחיל לתקשר אותם.
האם יש הבדל בינך לבין טוֹהר?
את השאלה הזו שואלים אותי בכל מיני צורות לאורך השנים. התשובה ברורה מבחינתי: אני לא טוֹהר. הם יותר חכמים, מדויקים ומצחיקים מכפי שאני יכול להיות, ואני מחשיב את עצמי לאדם חכם, מדויק ומצחיק, לפחות במרבית הזמן. אבל טוֹהר – וזו המתנה של תקשור – מביאים ראייה רחבה יותר מכפי שאני, כבן אדם, יכול לראות.
אבל משהו כן קורה במהלך השנים, ככל שאני מרפא את החלקים הפגועים בתוכי. אני מרגיש שהשקט שאני חווה מהם, הולך ומתהווה גם בתוכי; ובחלק מהזמן, כשאני מדבר עם אנשים, אני מרגיש שאני מתקשר גם בלי לקרוא לזה כך ומבלי לעצום עיניים.
טוֹהר הסבירו בתחילת הדרך שאני, לפחות ברובד הנשמתי, חלק מהמעגל היוצר את טוֹהר. אני לא חווה זאת; אבל אני מקבל את העובדה שיש הרבה שאני לא מבין, שכנראה לא אבין כל עוד אני בגוף.
רוצים פרטים לגבי תקשור פרטי? כאן תוכלו לקבל פרטים אודות תקשור במייל ותקשור בפגישה מלאה. אפשר גם לדבר איתי בטלפון, 054-4226546.
