הכל הפוך: מה רוחני בכל הדברים הלא-רוחניים האלה?

אני יכול לציין בבטחה כי הסיבה שאתם כאן היא משום שאתם, כמוני, לא לוקחים את מה שלימדו אותנו כמובן מאליו. בשלב מסוים בחיים, כל אחד מאיתנו התחיל להטיל ספק באותן תפישות שעל פיהן גדלנו וחונכנו, ושאלות חדשות החלו להתעורר. האם המוות הוא באמת הסוף? האם רגשות הם באמת שליליים? האם אלוהים הוא באמת חיצוני לנו? האם הפחד באמת אומר את האמת?

ככל שאנו שואלים שאלות, כך אנו מתפתחים וגדלים. אך מאחר ואנו זקוקים לביטחון ויציבות, מהר מאוד מתחיל השכל שלנו לתרגם את הידע החדש אליו אנו נחשפים לתפישות לפיהן אנו אמורים לחיות. כללים חדשים של עשה ואל תעשה נוצרים, שיפוטים חדשים מתקבעים, וכל זה במסווה של התעוררות וגדילה.

האתגר הגדול ביותר שלנו הוא להמשיך לשאול שאלות, גם אם המשמעות של הדבר היא שאנחנו ממשיכים להתמודד עם חוסר יציבות פנימי. מאחר וזה אינו קל, החלטתי לעזור לכם: אני כאן כדי לעודד אתכם להטיל ספק גם בדברים הרוחניים ביותר ששמעתם עד היום. במילים אחרות, למצוא מה טוב – מה רוחני – בכל הדברים הלא-רוחניים האלה.

כסף

כסף זה דבר מלוכלך, כסף משחית, כסף מסכסך, כסף מרחיק אנשים מהלב שלהם, כסף מעוור. כמה תפישות שליליות יש לנו על כסף! חלקן מגיעות מהחינוך הרגיל שקיבלנו בבית, אחרות מגיעות מאנשי רוח, כמו אלה שמאמינים ש-God Will Provide ולכן הם לא צריכים לעשות משהו כדי להרוויח כסף. אני פוגש מדי פעם אנשים שאומרים שיום נבוא ונפסיק להשתמש בכסף ואז כל העולם הזה יסתדר – כאילו שהשטרות והמטבעות עצמם הם הבעיה. בפועל, אלה בסך הכל חתיכות נייר ומתכת, במקרה הטוב, ומספרים במחשב במקרה הפחות טוב. ההשפעה שלהם נקבעת על ידי בני האדם המשתמשים בהם. לכן, אם היינו משתמשים בכסף של מונופול, אנשים היו משתמשים בו באופן שלילי אם זה האופי שלהם. גם אם נעבור מחר לחיות על בסיס החלפה של שירותים ומוצרים, עדיין נצטרך הערכה עצמית, יושר ומחשבה כיצד לתמחר את מה שאנו מציעים, כדי לחיות בכבוד.

אז מה רוחני בכסף? כסף הוא בסך הכל אמצעי להביע את עצמנו בעולם, לא יותר מזה. הוא מאפשר לנו לבטא רצונות ולממש צרכים שאנו צריכים לרכוש עבורם מוצרים או שירותים כאלה ואחרים, בין אם מדובר באוכל, בסדנה רוחנית או בחופשה. מה אנחנו עושים איתו, זה מה שקובע.

קניות

מאחר וכסף הוא אמצעי הכרחי כדי להתקיים, בין אם אנחנו אוהבים אותו או לא, אנחנו צריכים אותו. אבל קניות? עבור רבים, שנאלצים להשתמש בכסף למרות שהם רואים בו בעיה של ממש, הרי שקניות זה כבר יותר מדי. כן, קונים את מה שחייבים אבל שופינג זה כל כך לא רוחני. המילה שופינג מתחברת פעמים רבות עם שטחיות, עם קלות דעת, עם התעלמות מהשפעות סביבתיות ומניצול שכרוך בייצור המוצרים, ועם סרטים ותוכניות טלוויזיה בהם נשים (בדרך כלל) חוזרות ממסעות של קניות עם הרבה מאוד שקיות ממותגות. בפועל, פעמים רבות, מה שמסתתר מאחורי השיפוט הזה, הוא חוסר ביטחון: אנו חיים בעידן של שפע וכניסה לחנויות, בין אם זה סופרמרקט או חנות בגדים, מחייבת אותנו לבחור מה אנו רוצים. מאחר ורובנו לא יכולים לקנות הכל, אז אנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת ובדרך להתמודד עם פחד לפספס, פחד לעשות טעות, חוסר ביטחון לגבי הטעם האישי שלנו ועוד. זה אמנם נכון שהצרכנות שלנו כמערביים עברה את הגבול, אבל זה לא אומר ששופינג הוא בהכרח דבר מגונה.

אז מה רוחני בקניות? בדיוק מה שציינתי קודם לכן: דרך קניות אנחנו פוגשים את עצמנו ומבטאים את עצמנו בעולם. זה מסע לא קל אבל מרתק, אם מוכנים לראות אותו כמסע של גילוי וביטוי עצמי. בנוסף, קניות, במיוחד במדינות אחרות בעולם, מאפשרות לנו להכיר תרבויות אחרות ולהעשיר את החוויה ואת ההכרות שלנו עם העולם.

טלוויזיה

אחד הדברים הראשונים שקראתי במסע הרוחני שלי היה על הבעיה בטלוויזיה: היא מעבירה תדרים של פחד שדרכם כוחות הפחד שולטים בנו. לכן עדיף שלא תהיה טלוויזיה בבית ואם יש, אז צריך לכסות אותה עם בד בזמן שלא צופים בה. תקופה מסויימת עשיתי זאת, עד שהבנתי שהפחד ששולט בי נמצא בתוכי בכלל, ואם אני נמנע מטלוויזיה אני בעצם מזין את הפחד שלי ולא מפחית ממנו. זה נכון, בעיניי, שהחדשות פעמים רבות מונעות מאינטרסים כלכליים ומאינטרסים של שליטה, ולכן נוטות להפחיד אותנו ולהעביר לנו מסרים מניפולטיביים. אך בו זמנית טלוויזיה מאפשרת לנו להכיר את מה שמתרחש בעולם. כמו כסף, כמו קניות, ההשפעה של טלוויזיה תלויה במשתמש.

אז מה רוחני בטלוויזיה? אני אמנם לא רואה חדשות בטלוויזיה (רק קורא אותן באינטרנט), אבל טלוויזיה היא חברה טובה לדרך. פעמים רבות זו מדיטציה מעולה: אני צופה-בוהה בסדרה כלשהי, מתנתק לזמן מה ממה שמטריד אותי, וחווה רגיעה מסויימת. בנוסף, בזכות סרטים דוקומנטריים, תוכניות טבע והיסטוריה ותוכניות דרמה שונות, הסקרנות שלי ללמוד מקבלת עוד ועוד מענה. ידעתם שיש היום שלל תוכניות החושפות את האופן שבו חוצנים יצרו את כדור הארץ? והן משודרות בערוצי טלוויזיה שיש בכל בית בישראל!

רכילות

הרעיון למאמר הזה נולד בעקבות משהו שקראתי בפייסבוק על הבעיה ברכילות ועל החיבור בין רכילות ללשון הרע. "מוות וחיים ביד הלשון", מסבירים לנו, "מילים יוצרות מציאות" ו"חשוב לשמור על טוהר המילים". גם אני לא אוהב לשמוע אנשים שמקללים במקום להגיד מה מפריע להם (למרות שלפעמים לקלל זה ממש כיף) או משפילים אחרים במקום לבטא את הכעס שלהם. אני גם מסכים שפעמים רבות אנשים מדברים על אנשים אחרים וכל מה שהם עושים הוא לרדת עליהם, וזו התנהגות אוטומטית שכדאי לבחון אותה, אם אתם מתנהגים כך. אבל בואו נעשה סדר: רכילות היא בסך הכל העברת מידע. במובן הזה, תקשור הוא רכילות ואסטרולוגיה היא גם רכילות, במיוחד כשמשתמשים בהם כדי להבין מי זכה בבחירות לארצות הברית, למשל, או מה קורה בפוליטיקה שלנו. לשון הרע, כלומר פגיעה בשמו של אדם או בכבודו, היא אינה רכילות: היא פגיעה בשמו או בכבודו של אדם. אם שני אנשים יושבים ומעבירים ביקורת על מישהו שלישי, זו אינה רכילות: זו ביקורת. בפועל, אנשים לוקחים כל מיני התנהגויות ומקטלגים את כולן ביחד כ"רכילות". כלומר, מעבירים ביקורת ופוגעים בשמה הטוב של הרכילות, והכל בשם "רכילות זה לא רוחני".

אז מה רוחני ברכילות? אנחנו יצורים סקרניים בטבענו הרוצים לדעת מה קורה בעולם מסביבנו, מה קורה עם אנשים סביבנו, והעברת מידע משררתת את זה. למעשה, רכילות היא חלק מהדרך שלנו ללמוד ולהתפתח. כאשר אתם מדברים על מישהו, מביעים מורת רוח או זעזוע מהתנהגות מסויימת, זה יהיה מעולה אם תזכרו שמה שאתם מזהים באחר הוא השתקפות שלכם, ותחזרו לגלות היכן אתם דומים לאותו אדם. כך, גם שיחה של ביקורת על מישהו אחר הופכת לסדנה.

תלות

כל התשובות נמצאות בתוכנו, אומרים לנו, ותלות היא ביטוי של חוסר ביטחון. לכן, כאנשים מפותחים, עלינו ללמוד לסמוך על עצמנו, לעזור לעצמנו, לטפל בעצמנו, וכך לצאת מהתלות שתוקעת אותנו בחיים. תם עידן הגורו, אנחנו הגורו של עצמנו, הם ממשיכים ואומרים. אין תפיסה רחוקה יותר מהמציאות מזו שמתוארת ביחס לתלות. זה אמנם נכון שפעמים רבות אנו נותנים כוח לאחרים לקבוע עבורנו משום שאנחנו לא סומכים על עצמנו. זה נכון שחשוב שנחזק את הביטחון העצמי שלנו. אבל ככל שהביטחון העצמי שלנו מתחזק, כך אנו יכולים להבחין באמת פשוטה: כולנו תלויים זה בזה. אנו חלק מרקמה אנושית אחת, ואנו משפיעים זה על זו באופן שקשה לנו לתפוס. בדברים מסויימים התלות שלנו היא קריטית: כדי שיהיה לנו מה לאכול ומה לשתות, למשל, אנו צריכים אחרים שידאגו לנו למים ולמוצרים להכנת אוכל. כדי שיהיה לנו חשמל, אנו תלויים באחרים. כדי שיהיה לנו רכב לנסוע בו או כביש לנסוע עליו, אנו תלויים באחרים. כדי שנוכל ללכת לסדנה, אנו תלויים באנשים שירצו להעביר אותה. כדי שנוכל להעביר סדנה, אנו תלויים באנשים שירצו להשתתף בה.

אז מה רוחני בתלות? ככל שאני מכיר בעובדה שאני תלוי באחרים, כך אני הופך להיות חופשי: אני מבין שיש דברים שאני צריך אחרים כדי לתת להם מענה, והאחריות שלי, כבעל הבית של עצמי, היא למצוא את האנשים שיעזרו לי בכך. כך, ההכרה בהיותי תלותי מוציאה אותי מתלות. התלות מעמיקה את הקירבה ושיתופי הפעולה בחיי ובו זמנית הופכת אותי לחופשי.