אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. הזדמנות לדבר על מה שקורה בזמן הזה, על מה שמתרחש. על מה שנדמה שמתרחש ועל מה שבאמת קורה.
אנו מדברים על כך רבות בזמן האחרון, ואנו נעשה זאת גם בערב זה. אנו נאמר פעם נוספת, שההרגשה לפיה הכל מדרדר, שהעולם הולך אחורה ונופל מחדש אל תוך מעטה החושך, השליטה וההפחדה, אינה נכונה. זו איננה המגמה.
שינוי עמוק ויציב
נדמה שאתם ממעטים לזכור, ומכאן גם להעריך, את התקופה בה אתם חיים. בהחלט, ישנם סודות המתקיימים בעולם שלכם; בהחלט ישנן אמיתות ביחס לשימוש לרעה בכוח, אשר מוסתרות בהסתרה עמוקה. בהחלט, ישנם כאלו אשר מרוויחים רווח גודל, כזה או אחר, מאותה ההסתרה, ולפיכך ישנו גם אינטרס מובהק של אנשים שונים, שהעולם ימשיך להתנהל באופן שבו הוא מתנהל עד כה.
אך בו זמנית מתרחשים דברים אחרים, חדשים על פניו, אך בכל זאת הם הפכו במידה רבה להיות מובנים מאליהם: ישנה חשיפה גדולה יותר מאי פעם, תקשורת חופשית יותר מאי פעם. רבים מודאגים מעתידה של התקשורת הממוסדת, אך למעשה העולם נבנה מחדש ובו ערוצי התקשורת מגוונים יותר, רבים יותר, ובעיקר כאלו אשר יש בטיבם, במהותם, מידה גדולה מבעבר של חופש. חופש מידע, חופש תקשורת, חופש כמותו לא היה בעולם הזה.
החופש הזה אינו מאפשר לחזור אל שליטה, לחזור אל הפרדה כפי שהיה בעבר. הדבר אינו כה פשוט, ופעמים רבות זה אף איננו אפשרי. אך אין זה אומר שאין ניסיון לעשות זאת, אין זה אומר שאין מאמץ אשר מושקע במטרה להחזיר את העולם הזה אל מה שהיה, או להמשיך לנהל אותו באותו האופן בו הוא נוהל במשך זמן רב, זמן רב מאוד.
מאחר וישנו המאמץ הזה, מאחר וישנו הניסיון, ישנו גם מה שקורה, כלומר האופן בו אתם רואים את המציאות. המעשים של השליטה, של ניסיון השליטה, גלויים מאי פעם. אתם רואים יותר מאי פעם את השימוש לרעה בכוח, וזה יוצר ייאוש, יוצר תחושה שהעולם מדרדר, אך למעשה העובדה שאתם רואים זאת אומרת שהעולם מתפתח.
אנו מבינים את חוסר האמונה ויותר מכך, את חוסר ההבנה, לגבי העומק של השינוי, לגבי טיבו של השינוי שנעשה. אנו כאן כדי לומר שהוא עמוק יותר, יציב יותר, מפי שאתם רואים ומבינים, ממה אשר נחשף בזמנים הללו, נחשף ונשרף. העולם הזה אכן משתנה.
לכן אנו מציעים פחות לעסוק, אם אפשר, בתמונה הרחבה. אפשר בקלות יחסית להישאר בתוך מציאות של ייאוש, של חוסר תקווה. במקום זאת, חיזרו אל עצמכם. אל ריפוי, אל הכרות ואל שינוי של העולם הפנימי, האישי שלכם, ומתוך זה של העולם החיצוני-אישי ובהמשך גם הכללי.
לקבל את המאבק
מה שקורה בעלם הרחב, במציאות הקולקטיבית, הוא מה שמתרחש בתוככם. אותה תנועה, אותה מגמה של התרחבות, ובו בעת הצורך לפגוש ולהכיר מחדש מקומות פנימיים של שליטה, של רצון לשמור את המציאות כפי שהיא היתה.
אפשר במובן הזה לומר כי אתם נמצאים בתוך מאבק, משום שהדפוסים הישנים וההרגלים נאבקים על החיים שלהם. לא במובן ההרואי שבו הדפוסים הללו עומדים למות, אך בהחלט אפשר לומר שהם מתמעטים בתוככם. הכוח של הפחד, הכוח של הכאב, הולך וקטן; וכוחו של הלב הולך וגובר.
בתוך מגמה כזו של חיבור עולמות החוויה עשויה בהחלט להיות שהעולמות נפרדים; העולם שאתם פוגשים בתוך עצמכם והעולם שאתם פוגשים מחוצה לכם עשוי להיראות מאיים, הוא עשוי להיראות נפרד ומפריד, כזה שבתוכו דברים אינם מתחברים זה עם זה.
הנטיה באופן כמעט אוטומטי אצל רבים מכם היא להלחם במאבק הזה, לנסות לשנות את מה שקורה. אנו אומרים שאינכם יכולים לשנות מאבק בעזרת מאבק. אם אתם פועלים מתוך אנרגיה של מאבק, של חוסר, זו גם האנרגיה אשר תגדילו בתוך המציאות. לכן, אם אתם באמת רוצים ליצור יותר שיתוף פעולה, יותר שפע, אנו מציעים בזמן הזה לקבל את המאבק, לחבק אותו.
להסכים להכיר לעומק את החלק בכם אשר רוצה לשמור על הדברים כפי שהם היו, ואין זה משנה אם מה שהיה, היה טוב או לא טוב, אם זה היה קשה או לא קשה. החלק הרוצה לשמור על המציאות כפי שהיתה, על מצב התודעה כפי שהיה, עושה זאת במטרה לשמור על תחושה של מוגנות, תחושה של ודאות, של יציבות וביטחון. השינוי, גם אם הוא רצוי, מעורר תחושה עמוקה של חוסר יציבות. השינויים אשר אתם מתכננים, אשר אתם רוצים ורוקמים לעצמכם לאט לאט, הם שינויים מהותיים, שינויים רבי משמעות. כאלו שישנו במידה רבה את מי שאתם.
השאלה היא אם יש בכם מספיק אמונה, משום שחוסר האמונה הוא זה אשר יוצר חוסר סבלנות. אם אתם מאמינים מספיק, אז אתם גם הופכים סבלניים מספיק. הסבלנות אומרת בזמן הזה, לפגוש את המקום אשר רוצה להשאר במה שהיה. לפגוש את המקום אשר אינו רוצה להשתנות, ולעזוב את הביקורת העצמית בצד.
אינכם זקוקים למעטה הזה של ביקורת. הוא למעשה מפריד עוד יותר ביניכם לביניכם. אם אפשר, שימו בצד את הביקורת. אל תחפשו להשתיק אותה, אל תחפשו שתיפסק. אתם יכולים להקשיב לה, אבל שימו אותה בצד. במקום לנסות להצדיק את עצמכם בפני עצמכם, היכנסו פנימה, אל תוך אותו החלק אשר רוצה שהדברים יהיו כפי שהם היו, אשר איננו רוצה בשינוי.
אין זה משנה אילו דעות יש לכם על אותו החלק בכם; אין זה משנה אם המעשים שאתם עושים בשביל להשתנות הם טהורים או עמוקים, ואין זה משנה אם המעשים שאתם עושים בשביל לא להשתנות הם מלוכלכים או מניפולטיביים. כל זה איננו משנה.
מה שמשנה הוא להסכים להיות עם החלק אשר מבקש להישאר במה שהיה. האם אתם מוכנים, האם יש בכם מספיק אמונה, כלומר מספיק סבלנות, בשביל להגיד כן, כזה אשר מופנה פנימה אל אותו החלק בכם אשר אומר לא?
הפגיעות של הגוף
אחד הביטויים של השינויים אשר אתם עוברים בזמנים הללו קורה בגוף הפיזי. ישנן תופעות, שחלק מכם מגדירים בתור התבגרות או הזדקנות, אך רבות התופעות אשר אינן קשורות באמת אל הגיל הפיזיולוגי, משום שגם הגוף משתנה.
האופן שבו הגוף משתנה הוא שהגוף מגיב הרבה יותר מהר לתודעה אשר מתקיימת בתוכו. אתם אמנם באתם אל העולם הפיזי עם גוף פיזי מסויים, עם תכונות פיזיות מסויימות, עם אתגרים פיזיים מסויימים, וכל זה אינו יכול להשתנות, משום שזה הבסיס שעליו אתם נוצרים ומתפתחים; אך ישנן תופעות שונות ותהליכים שונים המתקיימים בגוף, אשר מבטאים את מצב התודעה המתקיימת בתוכו.
אנו איננו מציעים לכם לנסות ולקחת את הדברים הללו אל תוך מקום של שליטה. אם תשמרו על מצב תודעה נכון, אם תאמרו את הדברים הנכונים, אז יהיה לכם את הגוף הנכון, הבריא, כמו שאתם רוצים. אפשר לנסות לתרגם אתמה שאנו אומרים באופן הזה, אבל זה איננו כדאי משום שזה איננו אפשרי, וזה עשוי ליצור יותר בעיות.
אנו מודעים לכך שהגוף הפיזי נחוץ לכם. אתם מזדהים כל כך עם הקיום הפיזי שלכם, עד שכל שינוי אשר קורא בגוף מעורר חרדות של מוות. אם הגוף משתנה והוא יגיע אז אל סופו, אז גם אתם תגיעו אל סופכם, זו תפיסה עמוקה מאוד אשר מתקיימת, והיא נכונה רק במידה מאוד מוגבלת. דברים מסויימים אכן מסתיימים כאשר הגוף הפיזי מסתיים, אך אתם אינכם באמת מתים. בזמן הזה אתם אינכם בהכרח מתמודדים עם מוות, אבל ישנם פחדים הקשורים במוות, וישנה פגיעות גדולה יותר מבעבר של הגוף.
הפגיעות הפיזית של הגוף היא תולדה של הפגיעות אשר הולכת ונחשפת בתוככם. בהסכמה להסיר הגנות ולרפא מקומות כואבים, אתם בהכרח הופכים להיות פגיעים יותר. זו הפגיעות אשר נחשפת בגוף ואתם עשויים להרגיש את הגוף שלכם פגיע יותר. זה לעיתים עשוי להתבטא בתופעות כואבות, לעיתים זה לא יתבטא בכאב אלא בתחושה כללית. אנו מבקשים לומר כי במרבית המקרים זו איננה בעיה וזה גם איננו מעיד על הזדקנות, כמו שהדבר מעיד יותר מכל על השינוי שאתם עוברים, שהתודעה של מי שאתם עוברת.
מה שהגוף זקוק לו בזמן הזה הוא בעיקר עדינות. עדינות במילים, עדינות במעשים, והבנה שהוא משקף שינויים; אבל שינויים אינם בהכרח מעידים על מחלות, ומחלות אינן בהכרח מעידות על מוות.
לכן, התייחסו ככל שאתם יכולים להיבט הפיזי שלכם בעדינות. היו עדינים עם עצמכם ותנו לגוף להשתנות. זהו דבר מה אשר חשוב לקחת בחשבון בתוך מסע של התפתחות. הגוף חייב להתפתח יחד איתכם, והתפתחות אינה בהכרח אומרת שנוצרת הידרדרות. כמו בעולם כך בגוף, השינויים עושים להביא איתם כאב, אבל אין זה אומר שהם בהכרח מביאים איתם חורבן.
לאפשר לטוב ביותר להתממש
הדבר האחרון שאנו מבקשים לומר במפגש זה הוא להזכיר לכם כי עד כמה שאתם פוגשים בתוך עצמכם את אותו החלק אשר אומר 'לא', יותר מכך יש לכם את היכולת לברוא וליצור את המציאות שאתם רוצים.
זה עשוי להיות מפתיע ברגעים מסויימים, במיוחד כאשר אתם עומדים מול עקשנות ונחרצות של פחד אשר אומר 'לא', אשר סוגר, אשר נאחז. בכל זאת אתם הם אלו אשר בוראים. בראתם עולמות שונים וזה בהחלט אינו העולם הראשון וגם לא האחרון, שאתם חתומים על הבריאה שלו.
בתוך החיים הללו, בתוך הקיום הפיזי הזה, יש לכולכם חוויות שונות של מה זה אומר ליצור מציאות, מה זה אומר לברוא אותה. בעיקר, מה זה אומר לאפשר למציאות להסתדר באופן הטוב ביותר עבורכם. משום שזו בסופו של דבר יצירת מציאות: זו ההסכמה לאפשר לטוב ביותר עבורכם להתממש. אינכם באמת צריכים להביע כוונות מפורטות ואינכם באמת צריכים לתאר לפרטי פרטים איזו מציאות אתם רוצים להגיע אליה.
כל מה שאתם צריכים להיות ברורים לגביו הוא להסכים לאפשר לטוב ביותר עבורכם להתממש, וכל מה שאתם צריכים לשם כך זו הסכמה. כאשר ה'לא' הוא חזק עדיין אין הסכמה, ואתם עשויים להרגיש אבודים או תקועים או חסרי אונים. לכן התחלנו במפגש זה ואמרנו, חזרו פנימה אל תוך המקום האומר 'לא'. משום שההיכרות עם המקום הזה והריפוי שלו, הוא זה שיאפשר יותר ויותר לטוב ביותר עבורכם להתממש.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
