צומת הבחירה של האנושות

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, בזמן זה, כדי לעסוק במה שמתרחש, במה שמתחולל בעולם זה של בני אדם.

אנו מבקשים לעסוק במהומה המתרחשת בזמן זה ובאופן שבו העולם הזה יכול להתפתח מתוך מהומה זו. מה יכול לקרות, לא פחות מאשר מה קורה.

נתחיל ונאמר שזו שנה חדשה, שנת 2021 בספירה שלכם. היא במובנים מסוימים דומה עד מאוד לזו שהסתיימה. יש שלא מבינים מה השתנה, יש שאולי רואים שינוי אבל הוא לא בהכרח לטובה. כלומר, מהומה מתפתחת ומתרחבת ככל שבני אדם מנסים לסדר את המהומה.

זה אחד הדברים אשר מתרחשים בזמן זה ביתר שאת. אתם יכולים לראות זאת אם תבחנו את המציאות בה אתם חיים מעט מהצד. כאשר אתם מנסים בכל הכוח להימלט מדבר מה מסוים, ממציאות מסוימת, מחוויה מסוימת, אתם מוצאים את עצמכם שוקעים בה עוד ועוד. במובנים רבים זה מה שקורה בעולם זה של בני אדם. ניסיון לסדר את המהומה, להפסיק את הכאוס, להחזיר מציאות לסדר, יוצר פעולה הפוכה.

אנו מבקשים להסביר את ההבדל בין כל זה לבין הרצון של בני אדם לחיות טוב יותר ולהרגיש טוב יותר. יש הבדל בין הדברים, יש הבדל בין התנועות הללו, בין שני הדחפים או הרצונות. האחד מבקש התפתחות, השני מבקש שליטה, ואתם עשויים לבלבל בין השניים ואז לפעול במטרה להשיג שליטה, כשכל מה שאתם באמת רוצים הוא התפתחות. במצב זה אתם עושים פעולות שנובעות מתוך רצון בשליטה, ואז אין התפתחות, אז הקריסה מעמיקה.

היו השינוי בעצמכם

אנו מבקשים להסביר את שני הדברים, את ההבדל ביניהם, כדי שתוכלו ליישם זאת ביתר בהירות וקלות במציאות היום-יום. אל תחכו שפוליטיקאים ישתנו, אל תחכו שמערכות קולקטיביות יפעלו אחרת – צרו את השינוי בתוך עצמכם, היו אתם השינוי שאתם מבקשים לחוות, היו אתם השינוי שאתם רוצים שיהיה בעולם הזה. היו אותו בתוך עצמכם בעולם הפנימי, וככל שאתם יכולים גם ביום-יום שלכם. זה הדבר העיקרי שאנו מציעים לכם להתמקד בו.

הזמן הזה שבו אתם נמצאים עשוי להיות מתעתע מהבחינה הזו. בזמן שהעולם מתפרק מהאופן שבו הוא היה, מהאופן שבו הוא פעל, ככל שגופים שונים מאבדים שליטה והאחיזה, כך אתם מאבדים אמון. כך אתם עשויים למצוא את עצמכם יותר עסוקים במה קורה במציאות הקולקטיבית – לקוות לשינוי, לראות את היעדר השינוי או אולי את הבעיה, בין אם היא הייתה כך בעבר או בין אם היא יותר חמורה, ולהשקיע יותר זמן ותשומת לב במציאות הקולקטיבית. כלומר, לרצות שינוי, להיאבק על שינוי או להתייאש מהיעדרו. באופן הזה אתם תורמים, מבלי להבין זאת, לאותה המציאות שאתם מבקשים שתשתנה.

אל תחפשו את השינוי בחוץ. אתם יכולים להיות ערים לתהליכים המתרחשים בעולם זה, שכן אתם חלק ממנו, אבל ככל שאתם מבקשים שהעולם ישתנה, אז צרו את השינוי בתוך עצמכם, היו אתם השינוי שאתם מבקשים לחיות ולחוות. לא רק בשביל לחיות אחרת כבר כעת, אלא בשביל שבאמת תוכלו באופן הזה לתרום, ככל האפשר, לעולם הזה, להיווצרות של עולם אחר, להתנהלות אחרת בין בני אדם.

תנועה אחת: ליצור התרחבות דרך צמצום

בואו נדבר על שתי התנועות ועל ההבדל ביניהן.

נתחיל ראשית במה דומה. הדמיון הוא ברצון בשינוי, באבחנה שמה שמתקיים כעת במציאות איננו רצוי או ראוי או אולי הוא אינו טוב מספיק, אינו עונה על מלוא הצרכים והרצונות, אינו מאפשר את מידת הרווחה והחופש והנינוחות שאתם מרגישים ויודעים שאתם ראויים לה.

זה המכנה המשותף. מכאן הדרכים מתפצלות, התנועות מתפצלות לנתיבים שונים לגמרי.

האחת מנסה לסדר את המציאות. היא מזהה את הבעיה ומנסה לשלוט בה, להכיל אותה, לסדר אותה ולסגור אותה. כך שככל שהיא תחת שליטה יותר מוגדרת, מובחנת ומצומצמת, כך אפשר למצוא את הפתרון שייצור שינוי. השליטה היא כמו להחזיק מציאות משתוללת, כדי שזאת תירגע. אז, כאשר מרגיעים מציאות, המציאות יכולה להשתנות.

כאשר זו התנועה, יש בה גם רצון להחזיר את הדברים למה שהם היו. החזון שיש בתוך התנועה הזו הוא מה שהיה. הרצון הוא, בכל הכוח ובכל האמצעים, להחזיר את המציאות למה שהיא הייתה.

לרסן, לשלוט, לבקר – התנהגות, רגשות, צרכים, רצונות, פעולות, תגובות, שיתופי פעולה. כל דבר אשר נתפש כמפריע, כיוצא מכלל שליטה, כאינו מתאים עוד, כאינו יכול עוד להתקיים. זאת כאשר החזון, כאמור, הוא להחזיר מציאות למה שהיא הייתה.

זו תנועה אחת. יש בה כעס בתנועה הזו, יש בה פחד, יש בה גם רצון בטוב, בהחלט, אבל יש בה שימוש בכוח באופן אשר מצמצם ומגביל, כאשר הרצון או החזון הוא לחזור לחופש שהיה, למידה של חופש שהייתה קיימת. כלומר דרך צמצום, בני אדם מבקשים ליצור התרחבות. מאחר וזו התנועה, אין התרחבות. זו תנועה אחת.

תנועה שנייה: ליצור התרחבות דרך הקשבה

התנועה השנייה מגיעה, כאמור, מאותו המקור, מהרצון לטוב יותר. החזון שיש בתנועה הזו הוא חזון של התפתחות, נובע מהבנה שיש צורך במשהו אחר, במשהו חדש. בהבנה הזו יש רצון ללמוד ולהבין, מתוך הקיים, מה קיים, מה הצורך, מה הרצון, לאילו חלקים כדאי וצריך לתת מענה כדי לאפשר שינוי.

מה קורה בתוך מציאות נוכחית, ואין זה משנה מהי המציאות? נחשפים בה היבטים שונים של מי שאתם. דברים שאתם צריכים, דברים שאתם רוצים, דברים שאתם זקוקים להם או מרגישים. היבטים שונים אשר אתם צריכים, בהחלט צריכים, לתת להם מענה.

כיאה לבעלי הבית, תפקידכם הוא לתת מענה לאותם ההיבטים הנחשפים. אלו נחשפים, לעיתים, דרך כאוס, דרך מהומה, דרך מריבה, דרך צמצום, בהחלט. המציאות הקיימת מאפשרת את החשיפה שלהם. ככל שאתם מסכימים להישיר מבט אל מה שנחשף, ובוחנים אפשרויות שונות לתת מענה למה שיש לתת לו מענה, כך יכולה להיות התפתחות. כך הצמצום הנוכחי, או המהומה, או הכאוס, או המריבה, יכולים להתפתח למציאות חדשה. כזו שיש בה יותר חופש מכפי שהיה.

זו הבחירה של בני אדם בזמן זה, ביתר שאת: האם לנסות ולחזור לחופש שהיה, ואת זה עושים דרך שליטה, או ליצור חופש חדש, ואת זה עושים, או יוצרים, דרך הקשבה.

בחירה בדרך חדשה

אנו יכולים לומר כי במובנים רבים הגעתם לסוף דרך. כעת הדרך מתפצלת לשתיים ועליכם לבחור, כל בן אדם עבור עצמו, באיזה נתיב אתם הולכים.

הבחירה היא חד משמעית, אין בה גם וגם. אי אפשר, ואנו אומרים זאת באופן מוחלט, לחיות בשתי הדרכים, להתפתח בשתי הדרכים. עליכם לבחור בחירה – האם אתם מבקשים לשלוט בעצמכם ולהסתפק בחופש שיש או שהיה, או שאתם מסכימים ובוחרים להקשיב לעצמכם, כדי ליצור עבור עצמכם חופש חדש.

אנו מבקשים גם לומר, שהבחירה היא איננה כזו אשר יש לה דד ליין, וההגשמה שלה אינה אומרת באופן אוטומטי ומלא – שינוי בכל התחומים. כלומר, אין בתוך המסר הזה דרישה או בקשה, שתוך כך וכך זמן תבחרו, ואז באופן מיידי, או כמעט מיידי, הכל ישתנה. זה אינו באמת אפשרי באופן הזה. זו בחירה חד משמעית אבל היא בהחלט אינה הבחירה האחרונה.

הצומת הזה שבו האנושות נמצאת הוא צומת שהאנושות ביקרה בו כבר, ואתם עוד תבקרו בו גם בהמשך הדרך. כך שלמרות שאנו מדברים דברים חד משמעיים, הם אינם בבחינת ההזדמנות האחרונה. זו הזדמנות חשובה, אבל היא לא הזדמנות אחרונה. זו אינה סוף הדרך, ואין סיבה להיבהל.

יש סיבה להתעורר, אבל אין סיבה להיבהל ולהאמין שעליכם להשתנות עכשיו. במקום זה, עליכם להרהר במילים שאנו מוסרים במסר זה ולחשוב עליהן, לחקור אותן, לזהות אותן, את שתי התנועות. מתי אתם נעים מתוך רצון לחזור לחופש שהיה וכך מנסים לשלוט בעצמכם, ומתי אתם נעים מתוך הקשבה כדי ליצור חופש חדש.

כאשר אתם מזהים תנועה שמבוססת על הקשבה, אז עודדו את עצמכם בדרך הזו. כאשר אתם מזהים את עצמכם מנסים לחזור לחופש ישן דרך שליטה, אמרו לעצמכם תודה על הדרך הזו, ואז תבחרו מחדש באיזה נתיב אתם מבקשים ללכת, אילו בני אדם אתם מבקשים להיות. האם אתם רוצים לחיות יותר, להיות יותר, או שאתם מבקשים לחזור למה שהיה.

השינוי נמצא בהתהוות

אנו נחזור ונאמר, כפי שאמרנו בתחילת הדברים, זה המפתח לשינוי בעולם זה של בני אדם. מה שאנו אומרים שקורה באופן האינדיווידואלי, מתרחש גם ברובד הקולקטיבי.

כאשר בני אדם, בתודעה משותפת שיש בה רצון לחזור למה שהיה ואמונה בשליטה, משתפים פעולה ביחד, התוצאה היא הניסיון לשלוט במגפות או הניסיון לשלוט בהתנהגות של בני אדם בדרך כזו או אחרת. אתם אינכם יכולים לחזור למי שהייתם באופן שאתם תופשים זאת. אתם יכולים להמשיך לנסות לשלוט בעצמכם, בהחלט, לצמצם את החופש האפשרי עבורכם, בהחלט, הבחירה קיימת. אך בכל זאת אנו אומרים שאתם אינכם יכולים לחזור למה שהיה.

לא משום שאתם נידונים לחיות בתוך צמצום ומגבלה לכל הזמן אשר יבוא, בהחלט לא. זהו שלב, לא יותר מכך. אנו אומרים זאת משום שהשינוי שבני אדם עוברים לא יימחק. חלק מבני האדם יפחדו וימשיכו לפחד גם כאשר הצופרים של האזעקות יפסיקו לפעול. יהיו כאלו אשר יישאו בתוכם פחד רב לכל חייהם. יהיו כאלה אשר הלב שלהם יישאר פתוח כפי שהוא לא היה פתוח בעבר, כפי שהוא לא היה פתוח מעולם. זאת משום שדרך ההתמסרות לאי הוודאות, לחוסר האונים, הם חווים אהבה וחמלה בתוך עצמם כלפי עצמם וגם כלפי העולם, כפי שהם לא חוו מעולם.

בחירות ישתנו, סדרי עדיפויות ישתנו, לעיתים רצונות ישתנו. אם הייתם רגילים לרצות דבר מה מסוים, אתם עשויים בסופו של שלב זה לגלות שאתם כבר לא רוצים זאת. אתם עשויים להחזיק עוד בראש את הזיכרון של מה רציתם ומי הייתם, ואת הניסיון שנובע מתוך זה לחזור למה שהיה. אבל אז, כאשר השלב הזה יסתיים, אתם עשויים פתאום לגלות שאתם כבר לא רוצים את זה.

אתם משתנים וזהו שינוי עמוק מאוד. זהו שינוי מהותי, והוא ישנה שיתופי פעולה, מערכות. הוא ישנה גם משפחות, בהחלט. הוא ישנה את הכיוון ששבו בני אדם הולכים.

זה כבר קורה, בהחלט כך, שינויים כבר מתממשים, אתם נמצאים זמן מה כבר בתוך שלב זה. השינויים שאנו מתארים הם אינם רק תיאורטיים או פוטנציאליים, הם כבר חלק מהמציאות. אבל זה רק חלק מהשינוי אשר יקרה, אשר כבר קורה. אתם עוד תשתנו, בהחלט, וככל שתסכימו לשינוי, יהיה לכם קל יותר להנות מעצמכם בדרך, גם בתוך השלב הזה שבו אתם נמצאים, וגם לאחריו.

האמונה כי תוכלו לחזור למי שהייתם, היא לא יכולה להתממש. המציאות יכולה לחזור להיות דומה למה שהייתה – חופש תנועה ופעולה שאיבדתם יחזור, בהחלט. אבל האופן שבו תרצו לממש את החופש הזה עשוי להשתנות, בהחלט. אתם עשויים פתאום לא לרצות את מה שרציתם ולרצות אחרת, או לא לרצות בכלל, ולהרגיש, בהחלט להרגיש, אחרת מהאופן שבו הרגשתם.

יהיו אשר יישאו בתוכם פחד רב, יהיו אשר האור והאהבה בתוכם יתחזקו לאין שיעור, והם יקרינו זאת לכל העולם. זה כבר קורה, זה יקרה עוד ועוד.

אל תצפו שהעולם ישתנה. הוא כבר משתנה, זה כבר קורה, אבל אל תצפו שהוא יחזור למה שהיה, משום שזה איננו אפשרי. אל תחכו, בעיקר אל תחכו, שבני אדם יתעשתו. התעשתו בעצמכם, בתוך עצמכם.

אם אתם מבקשים התפתחות וחופש, שליטה היא איננה האמצעי. אם אתם מבקשים יותר חופש, אל תנסו לחזור לחופש שהיה לכם. אם אתם מבקשים יותר – להיות יותר, לחוות יותר, להנות יותר, אז הקשיבו, הקשיבו למה שנחשף בזמן הזה – לרגשות, לצרכים, לרצונות, לבעיות. הקשיבו וגלו כיצד אתם נותנים לכך מענה. לא תמיד בכוחות עצמכם, בהחלט; יש צורך וחשיבות בקבלת עזרה. אבל נקודת המוצא היא ההקשבה שלכם, הזיהוי שלכם והמענה שאתם יכולים לתת, לדאוג שהוא יינתן למה שאתם מזהים בתוך עצמכם.

זהו זמן של התרחבות, בהחלט, זמן להיות יותר מכפי שאתם רגילים להיות, לתת לעצמכם יד באופן שאתם לא רגילים אליו. לא משום שכפי שנהגנו לומר, אתם נותנים יד לקסם כדי שייווצר קסם. אתם נותנים יד לעצמכם מתוך ההבנה כי אתם קסם. מתוך החוויה והראייה של קסם הבריאה שהוא אתם, כל אחד וכל אחת מכם, בהחלט.

זה מה שקורה וכאשר ישנה יותר הקשבה, וישנו יותר מענה, אז השמש יכולה לזרוח, והנה אנו משתמשים גם בדימוי הזה. משום שהשמש שאתם, זה הקסם שאתם, מילים שונות המתארות את אותו הדבר.

לתת לעצמכם לזרוח מבפנים ולהעמיק את ההקשבה ואת שיתוף הפעולה שלכם עם עצמכם, זה מה שהזמן הזה מביא איתו. זו ההזדמנות, זהו הצורך, בהחלט.

אל תחכו שהעולם יתעשת, התעשתו בעצמכם.

אלו הן המילים שלנו לפעם זו,

שמחנו, אם כך שלום.

טוהר.