"יש מערכת קשרים אנרגטיים מסועפת בין הכל להכל. אתם מושפעים זה מזה ומשפיעים זה על זה כל הזמן. הבסיס הוא נכון, כך הדברים פועלים: במובן מסוים אפשר לומר בשפה של בני האדם, שאתם שולחים אנרגיה זה אל זה ומקבלים אנרגיה זה מזה, וכאשר את אוהבת אדם מסויים אז זו האנרגיה שאת שולחת, וכאשר את אוהבת את עצמך, זו האנרגיה שאת מקבלת.
"המשפט האחרון הוא החשוב והוא המפתח שדרכו אפשר יותר להבין למה אנו מתכוונים. האנרגיה הנכנסת אל שדה האנרגיה שלך ומשפיעה עליך בצורה כזו או אחרת, יכולה לעשות זאת רק בהתאם אליך. כלומר, אם את כועסת על עצמך, אז את יכולה להיות מושפעת מכעס של אדם אחר כלפיך. אם את מרגישה אשמה על משהו שאת עשית, אז את יכולה למגנט אנרגיה שתגביר את ההשפעה הזו, וכך ליצור מעשה או פעולה שאת כבת אדם יכולה להגדיר בתור עונש. את האנרגיה הזו, שהגיעה מבחוץ, אפשר להגדיר בתור עין הרע או קללה, אבל היא איננה הבסיס שעליו הדברים צומחים, היא רק התוספת. היחסים של האדם עם עצמו הם המצע, הם הבסיס שעליו הכל קורה. אם את מכבדת את עצמך, את תקבלי אנרגיה שיש בה יותר כבוד – ולהיפך. לכן אפשר להתמקד במה מגיע מבחוץ, איזו אנרגיה משפיעה, ואפשר להתמקד בבסיס, במצע שיש בתוך האדם.
"אנו מכוונים תמיד בדברים שלנו אל הבסיס, אל היחסים של האדם עם עצמו, משום שהרבה יותר קל – גם אם זה נראה יותר מאתגר – לשנות את היחסים של האדם עם עצמו, ליצור יותר כבוד ואהבה של האדם לעצמו, מאשר להשקיע אנרגיה בלהגן מפני כעס, מפני רצון לפגוע, מפני נקמה וחוסר אהבה וחוסר כבוד של אחרים כלפיו. ככל שאדם יותר אוהב את עצמו אנרגיות מהסוג הזה פחות מתקיימות בתוכו, ולכן הן לא כל כך נכנסות אל שדה האנרגיה שלו".
