תקשור על שיירות החופש והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה

אני לא יודע כיצד לתאר את השבוע הזה, שמתחיל היום.

מצד אחד מתגברות השיירות וההפגנות בעולם נגד מגבלות הקורונה והפגיעה בזכויות של האזרחים. השיא יהיה מחר, יום שני ה-14.2 (שהוא גם וולנטיינ'ס), עם שיירות שייצאו ממקומות שונים בישראל ויגיעו עד לכנסת, במקביל לשיירות נוספות שייצאו לדרכן במדינות נוספות בעולם.

מצד שני ישנה רוסיה. ההערכה הרווחת היא שהמדינה תפלוש לאוקראינה בימים הקרובים, במטרה להפיל את השלטון הקיים ולהקים שלטון בובות. האם חוזרים הימים בהם מדינות כובשות מדינות אחרות פשוט כי בא להן, ימים בהם גברים עריצים משתמשים בכוח שלהם לרעה ויוצאים למלחמות מיותרות כדי להשיג עוד כוח ושליטה?

תנועה כל כך דואלית מתרחשת כעת בעולם. המבנה הבסיסי של העולם הזה, של התודעה שלנו, הוא דואלי, אך לראות את הדואליות באופן הזה בעולם הפיזי, זה אינו משהו רגיל עבורי.
איך להתייחס לכל זה? מה קורה כעת בעולם? מה ללמוד מכל זה? אני מבקש מטוהר את נקודת המבט שלהם על המתרחש. הנה המילים שלהם:

"בזמן זה בו אתם נמצאים, עוד ועוד אנשים מרגישים כי הכוח חוזר אליהם. הם מרגישים, גם מבלי להבין זאת, שהאחריות לחייהם חוזרת אליהם, וכי עליהם לפעול בהתאם לאותה הרגשה של אחריות. כאשר זו מתערבבת עם מנהיגות, איכות נוספת המתחזקת בזמן זה, אז בני אדם נוטלים לעצמם עוד מהכוח לפעול ולדרוש כדי להשיג עבור עצמם את מה שחסר להם.

"אפשר בהחלט לומר, כי כל זה מתרחש אצל כל אותם האנשים שעליהם אתה שואל, שאליהם אתה מתייחס. כל האנשים, גם בצד של אלה הדורשים שליטה וגם בצד של אלה הדורשים חופש, מרגישים את ההתעוררות של האחריות והמנהיגות, והם פועלים בהתאם.

"מה ההבדל, אם כך? ההבדל הוא בקיומה של יושרה, ובהבנה של מהו כוח.

"כאשר יושרה קיימת, בני אדם מבקשים להחזיר לעצמם את החופש לו הם ראויים. היושרה של הלב מדברת על חופש, וכאשר בני אדם מזהים זאת ומרגישים זאת, הם פועלים בהתאם.

"כאשר בני אדם אינם מחוברים ליושרה שלהם, או אז האחריות והמנהיגות יוצרים מציאות הפכוכה בתכלית, בה נשמעים איומים של מלחמה, בה אין יושרה אלא לקיחה. זה ההבדל.

"בנוסף אנו נאמר כי הדבר קשור בהבנה החסרה של מהותו של כוח.

"מהו כוח? האם כוח הוא להיות יותר מאחרים? האם כוח הוא להשיג שליטה? האם כוח הוא לבסס עליונות ולהכפיף אנשים לעצמך? זו התפיסה של כוח בעולם זה של בני אדם, ונגדה אנשים מתקוממים וממנה אנשים מפחדים. אך זו אינה מהותו של כוח.

"כוח הוא היכולת לחצוב את הדרך מבעד לחומות של ספקות ופחדים ופנטזיות ואי הבנות. זה הכוח המניע בני אדם להוביל את עצמם, להנהיג את עצמם, מתוך המקום בו הם נמצאים אל עבר מקום טוב יותר.

"כוח, כאשר הוא מחובר ליושרה ונובע ממנה, הוא זה המבטא במהותו את האחריות והמנהיגות – כאשר אדם לוקח אחריות על חייו והופך למנהיג של עצמו, או אז הכוח הופך לכוח מניע, המביא לשגשוג ויצירה.

"מה קורה כאשר הכוח אינו נובע מתוך יושרה? מה קורה כאשר קורבנות וקיפוח וזלזול הם מה שמניעים את אותו הכוח? מה קורה כאשר נחיתות וכאב הם אלה המזינים את אותו הכוח? או אז הכוח הופך להיות כוח הורס ופוגע, כוח אשר מכפיף אנשים ושולט בהם, כדי להשיג דבר מה אחד על חשבון האחר.

"בעולם זה של בני אדם אתם חוזים בהתעוררות של כוח המנהיגות והאחריות. אתם גם חוזים בהבדל – מה קורה כאשר היושרה מניעה את האדם, מה קורה כאשר כאב וקורבנות מניעים את האדם. כאשר יושרה מניעה, החופש גדל. כאשר הכאב מניע, הכלא גדל.

"בזמן זה, בעולם של בני אדם, עליכם לחזות במתרחש ולבחור עבור עצמכם – מה מניע אתכם, כאשר אתם מבקשים להשיג דברים? האם הכאב המניע לשליטה, או שמא היושרה המניעה לחופש? זו הבחירה בפניה אתם ניצבים בזמן זה, עבור המשך דרככם".

תודה.