לנוע במהירות האור – קובץ להורדה
אם כך, שלום.
אם כך אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן נוסף של התפתחות. אנו מבקשים לדבר הערב בזמן הזה על המנגנון אנושי מסויים מאוד, זה אשר גורם לבני אדם רבים להרגיש תקועים.
זו חוויה הנוכחת היטב בזמן הזה בעולם הזה. היא מהווה פרדוקס במובן מה, משום שקשה לומר שישנו דבר מה העומד במקום. אין זה נאמר רק ברובד פילוסופי רחב כי אם יש לכך משמעות ורלבנטיות בזמן הזה שבו אתם נמצאים.
הלב קובע את הזמן
האנרגיה פועלת במהירות גבוהה, גבוהה מבעבר, גבוהה באופן אבסולוטי. המהירות שבה קרני האור נעות בעולם גבוהה מתמיד. הן נשלחות ונעות ביקום כולו, הן נשלחות באופן מסוים ונעות באופן מסוים בתוך מרחבי העולם הזה שבתוכו אתם חיים, בתוך האזור הזה התקיים על פי חוקים פיזיקליים היוצרים חוויה של ליניאריות.
האור פועל במהירות גבוהה יותר מאי פעם והדבר קורה בפולסים. כאשר בני אדם עם לב פתוח נפגשים זה עם זה, האנרגיה עוברת במהירות גבוהה יותר; האור עובר והלב מתרחב ומה שאתם מגדירים בתור זמן עובר במהירות גבוהה מבדרך כלל. מה קורה כאשר הלב סגור? בדיוק הפוך, הזמן איננו זז. הוא תקוע במקום. זה איננו הזמן אשר תקוע או נע במהירות כי אם הלב. כאשר הלב פתוח החיים עוברים מהר וכאשר הוא סגור וכואב הדברים עוברים לאט מאוד, לעיתים הם מרגישים שהם לא זזים בכלל.
התודעה משנה את המציאות
למרות זאת אנו אומרים כי באופן כללי, משותף אם תרצו, קולקטיבי, האנרגיה עובדת מהר מאי פעם. המהירות שבה קרני האור נעות היא מהירות גבוהה. זה אומר שידע עובר במהירות, זה אומר שיותר הבטים של הזיכרון נעים מנקודה אחת לנקודה שניה. התנועה הזו יוצרת התעוררות רחבה יותר, עמוקה יותר, בתודעה האנושית.
משום כך אנו אומרים כבר זמן מה שהאפשרות ליצור קשר עם ממדים אחרים הופכת להיות פשוטה יותר עבור חלק מכם. משום כך מתרחשות מהפיכות או מתרחשים תהליכים מהפכניים בעולם הזה. ידע עובר מהר יותר והאינטרנט שלכם וההעלאה התמידית של המהירות בה אתם מתחברים לאינטרנט הם רק ביטוי פיזי לדברים המתרחשים ברמה האנרגטית.
זו התודעה שהשתנתה אשר השפיעה על המציאות הפיזית וכתוצאה מכך התודעה ממשיכה להשתנות בקצב מהיר יותר. זהו מעגל המזין את עצמו, מעגל אשר התחיל בשינוי פנימי. משם החלה התנועה, מתוך שינוי קולקטיבי של התודעה האנושית ומכאן התהליך הולך ומזין את עצמו.
חוויה ושמה תקיעות
אך מה קורה בתוך הזמן הזה? למרות כל מה שאנו מסבירים עד כה, בני אדם רבים מרגישים תקועים, מרגישים שהם אינם מצליחים לזוז. הם חולמים חלומות, הם מתכננים תוכניות אבל הם חסרים את החלק בתוכם אשר יניע את הכל. לעיתים זה משום שאין כוח פיזי, לעיתים אין כוח רגשי, אין חשק ואין רצון באמת לעשות. לעיתים יש רצון ויש חשק אבל משהו במציאות אינו עובד, דברים אינם באמת מתרחשים, אין תגובות כפי שהייתם מצפים למידת האנרגיה שאתם לכאורה משקיעים או למידת הרצון שאתם לכאורה חווים בתוככם.
בין אם אתם נמצאים בקטגוריה הזו ובין אם אתם נמצאים בקטגוריה הזו, המשותף לכם הוא שאתם חווים חויה המשותפת כעת לאנשים רבים. אתם מרגישים תקועים.
אז מה עושים בשביל לצאת מהתקיעות? אפשר לענות על השאלה אשר עוברת בראש של חלק מכם בהתחכמות ולומר שכל מה שצריך לעשות הוא לפתוח את הלב. זו התחכמות משום שזה יהיה כמו לבנות מעקף סביב בעיה שראשית יש צורך להכיר אותה לפני שאפשר לבנות דרך אחרת שתביא איתה תנועה.
יש סיבה מדוע הלב סגור במצבים כאלה ואחרים או בתחומים כאלה ואחרים. יש סיבה מדוע דברים מרגישים תקועים. בזמן הזה אנו מבקשים להעמיק מעט יותר בהבנה של מהו המנגנון המעמיד אתכם במקום.
דחף ליצור קשר
אנו נתחיל ונאמר שהדברים נובעים במהותם מההפרדה אשר בתוכה אתם חיים. ישנו אלמנט מהותי, יסודי, בחוויה של החיים בגוף, אשר משפיע בין השאר על החוויה הזו של התקיעות או על המנגנון היוצר אותה.
אתם נפרדים מהמהות האלוהית שלכם וכתוצאה מכך אתם חווים הפרדה ביניכם לבין העולם. ההפרדה הזו יוצרת באופן כללי שני דברים שהם לכאורה מנוגדים.
ההפרדה יוצרת דחף – אפשר להגדיר אותו כאינסטינקט – להיות בקשר. מהדחף הזה נובעות מערכות היחסים בין בני אדם בעולם הזה. דרך חוויה של קירבה לבני אדם אחרים – ואין זה משנה מידת הקירבה או סוג מערכת היחסים – כאשר אתם חווים חוויה של קירבה אתם באותם רגעים חוזרים הביתה. אתם חווים חוויה של אחדות שבה הלב יותר פתוח.
גם אם אינכם נזכרים באופן מודע באותו רגע ואומרים 'אה, אז אני אלוהים', גם אם זה לא קורה לכם, החוויה הפנימית אשר בני אדם מגדירים אותה כאינטימיות, היא למעשה מפגש מחודש עם הטבע האמיתי שלכם. אתם מרגישים יותר ממי שאתם, יש חוויה של התרחבות, חוויה נעימה שלעיתים מרגישה כדגדוג בתוך הלב.
אמונה האומרת להיזהר
ההפרדה הזו יוצרת גם דבר מה נוסף – היא יוצרת אמונה שהעולם הזה איננו בטוח. זו הפרדה היוצרת אמונה, האמונה יוצרת התנסות, ההתנסות יוצרת כאב והכאב מחזק את האמונה. זהו מעגל סגור אשר נפתח רק על ידי אלו הבוחרים להכנס מחדש פנימה.
האמונה שהעולם איננו מקום בטוח אומרת שעליכם להזהר. החוויה של ההפרדה יוצרת עיוורון, יוצרת תחושה שאינכם מכירים. למרות שברובד מסויים אתם מכירים לעומק את כל מי שאתם מכירים, הרי שבחוויה המודעת אתם רק לעיתים עשויים להרגיש שישנה היסטוריה לאותה הכרות ראשונית. פעמים רבות אתם מרגישים שאתם פוגשים אדם חדש שאיתו אתם נכנסים לסוג כזה או אחר של שיתוף פעולה.
ישנה חוויה אשר אומרת שצריך להזהר, אמונה שהעולם איננו מקום בטוח. כך אתם נעים בתוך העולם, צד אחד מבקש להתקרב וצד שני מבקש להזהר.
זה איננו דבר מה חדש, מה שאנו מתארים. זה בהחלט איננו מנגנון חדש אשר נוצר בשנים הללו בה האנרגיה נעה במהירות גבוהה יותר ויותר. זהו מנגנון אנושי הקשור בתנאים איתם אתם מתחילים את החיים שלכם בגוף.
אבל כל זה מקצין מאוד בזמן הזה משום שהאור נע במהירות גבוהה יותר. פולסים של זכרון, של אמת, פוגעים בכם, נוגעים בכם ונכנסים אליכם במהירות גבוהה יותר מאי פעם. זה קורה לכל בני האדם בזמן הזה, בין אם הם מודעים לכך ומבינים זאת ובין אם לא.
חווית החיבור הולכת ומעמיקה
אתם נמצאים תחת הצפה של אור המעיר אתכם יותר ויותר אל הטבע האמיתי שלכם, אל הזיכרון של האמת כפי שהיא. אתם לא רק נזכרים במי אתם, אתם נדרשים להיות יותר ממי שאתם.
מה זה אומר, בעצם? זה דורש מכם להפתח. החיבור מחדש למהות האמיתית שלכם איננה בהכרח לכשרון כזה או אחר או לתכונת אופי כזו או אחרת שאתם רגילים להתבייש בה או להסתיר אותה. להתחבר מחדש אל הטבע האמיתי שלכם אומר לפתוח מחדש את הלב.
אתם חוזרים יותר ויותר – לעיתים בצורה יותר מעודנת ולעיתים בצורה יותר ברורה – לחוויה פנימית שבה הכל מחובר זה לזה. אתם מרגישים יותר את מה שקורה לאחר. אתם מרגישים את הקשר והנתק שהיה בין אנשים אשר נוצר מלב אטום איננו מתקיים באופן שבו הוא היה.
החמלה גדלה, הקשר גדל ובו זמנית מתעורר דבר מה נוסף בתוככם – אתם נזכרים במה שמעולם לא שכחתם. האמונה שהעולם איננו מקום בטוח עדיין קיימת. כשם שהאור פועל במהירות גבוהה כך מנגנוני ההגנה שלכם מנסים לעבוד באינטנסיביות גדולה יותר. תגובת נגד הנוצרת בפנים האומרת שצריך להזהר.
בתוך המציאות הזו נוצר קונפליקט ואתם מרגישים פעמים רבות תקועים. אתם אינכם יכולים לזוז דווקא כשהחוויה של האפשרויות אומרת שאפשר יותר מכפי שחשבתם בעבר. החוויה הפנימית היא תקיעות משום שמה שאתם מתמודדים איתו זו אמונה האומרת שהעולם איננו מקום בטוח.
לרפא את האמונה
לאמונה הזו אנו מבקשים שתחזרו וישנו טריק בתוך הבקשה שלנו שאנו מודעים לו היטב ואנו מבקשים שהמודעות הזו תהיה גם בכם: ככל שהדבר קשור ברגשות שלכם כבני אדם, אתם יכולים להצדיק את החוויה הזו היטב. לכל בני האדם ישנן חוויות האומרות מדוע העולם הזה איננו מקום בטוח. זו איננה תיאוריה עבור רבים מכם כי אם מציאות.
כאשר אנו אומרים לכם לחזור אל אותה אמונה ולרפא אותה אנו בעצם מבקשים מכם להתפקח. אך כיצד אפשר להתפקח אל האמת האומרת שהעולם הוא מקום בטוח כאשר בפועל אתם זוכרים שהעולם הוא איננו מקום בטוח? כיצד אתם אמורים לסמוך כאשר אתם יודעים שאי אפשר?
על הפרדוקס הזה אנו לא נענה. אנו נשאיר אתכם בתוכו משום שמי שחווה את הפרדוקס הזה נמצא היכן שהוא אמור להיות. עמוק בתוך הפחד, בתוך האמונה הכואבת האומרת שהעולם איננו מקום בטוח. זהו הדבר אליו אתם צריכים לחזור, אל הכאב הנמצא במקום הזה, אל הפחד הנוכח בו, אל אותה אמונה אשר החלה הכל.
הנוכחות תביא ריפוי; החשיפה של האמת הפנימית למודע תביא לריפוי. עשו זאת בדרכים שלכם, בטכניקות שלכם. עזרו לעצמכם לרפא אמונות מהסוג הזה.
ככל שהאמונה תשתנה, ככל שהכאב יתרפא והפחד יתמעט, אתם לא בהכרח תשכחו מה קרה, אתם לא תשכחו את הפגיעה, אבל היא פחות ופחות תעצור אתכם, פחות… איך לומר… תתקע אתכם.
כך תוכלו יותר בקלות לנוע במהירות האור.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
