אם כך, שלום.
ישנו הרבה מתח סביב למילים שצריכות להיאמר הערב, הרבה סקרנות. למרות המתח אלו אינן מילים מאיימות, אם כי אנו מודעים לעובדה ששינוי נתפס כאיום בעולם שאתם נמצאים בו, והמילים שנאמרות הערב מדברות בזכות שינוי.
השינוי איננו רע או מאיים, אך הוא דורש מכם לוותר ויתור חדש, אחר, על האופן שבו אתם מכירים את עצמכם. במילים פשוטות יותר, הוא דורש מכם לוותר על מי שאתם, על האופן שבו אתם מכירים את החיים, על האופן שבו אתם רגילים אליהם, ועל האופן שבו הם מתנהלים.
במפגש הקודם דיברנו על כוח החיים, אשר הופרד מזה עידנים רבים על ידי שכבת הגנה הבנויה מפחד. תפיסה אשר אומרת שלכל דבר ישנו סוף, אשר מאיצה ומעודדת באופן בלתי פוסק להפריד, לחלק, לסגור ולבודד. דיברנו על כך שאותה שכבה של פחד הולכת ונבנית מסביב לכל תא ותא בגוף שלכם ככל שאתם הולכים וגדלים, וככל שתפיסת הפחד הולכת ומשתרשת בכם, ככל שהחיים ממשיכים כביכול להוכיח לכם ובשבילכם את מה שהפחד אומר כל הזמן. כך, כשאתם מאויימים ויוצאים לעולם, התחושה הפנימית אכן מביאה את הפגיעה ואת האיום, ומתרחשת פעולת שרשרת לאורך החיים הממוצעים של אדם, אשר גורמת להסתגרות הולכת וגוברת, לחלוקה והפרדה אשר הולכות ומשתרשות, אשר יוצרות באופן מעשי את תהליך המוות של הגוף, וכתוצאה מכך את תהליך המוות שלכם עצמכם.
זו פעולה או עשייה אינסטינקטיבית, אשר נעשית לאורך דורות רבים, ומטרתה המוצהרת היא לאפשר לכם הישרדות. מטרתה הלא מוצהרת היא לאפשר לפחד לשרוד, בעוד שהפחד מכלה אתכם כשם שעושים בחפץ אשר מתבלה לאחר זמן.
הפחד משכנע אתכם שאם תאמינו בו תחיו טוב יותר, נכון יותר, פשוט יותר, קל יותר, בעוד שהוא מקצר את חייכם בצורה משמעותית, הופך אותם לבלתי נסבלים ומונע מכם למצות את רוב הפוטנציאל שבאתם למצות בחיים האלה. הפחד הוא שקרן, ומעל הכל מניפולטור, משום שהוא משכנע אתכם בדרכים שאינכם מודעים להן לתת לו את כל העוצמה שלכם, את הכוח שלכם. אתם חושבים שאתם נותנים את הכוח הזה בחוץ, להורים, לחברים, לבני זוג או בנות זוג, לילדים או לאנשים ברחוב, אך למעשה אתם נותנים את הכוח הזה – כוח האמונה שלכם – לישויות אשר ניזונות מהעובדה שאתם מאמינים בהן, אשר יונקות הלכה למעשה את האנרגיה שממנה אתם אמורים לחיות. כך, אחרי פרק זמן של 70, 80 או 90 שנה, אתם נרקבים, וכאשר הגוף אינו מצליח עוד לתפקד עם חיוניות כה מעטה, הגוף שלכם מת, ואתם מתבקשים לעבור הלאה.
ריבוי האוכלוסין
ישנו דבר מה אשר קורה בעולם שבו אתם חיים. הוא קורה כבר זמן מסוים, ואולי כדאי להרחיב מעט את הדיבור עליו, וזה ריבוי האוכלוסין. הרבה מאוד ארוחות לכוחות הפחד, הרבה מאוד בטריות, אם תרצו.
אבל לריבוי האוכלוסין הזה ישנה מטרה, משום שהדורות החדשים אשר באים לעולם, וכבר דובר על כך במקומות אחרים בזמנים הללו, בנויים אחרת. הם עשויים אחרת, התרכובת האנרגטית שלהם שונה. היא שונה באופן כזה שאינו מאפשר לפחד לשלוט באותם אנשים במלואם. מדובר בילדים ונערים, ולעיתים אנשים מעט מבוגרים יותר, אשר ישנה ערנות בתוכם, אשר ישנו זיכרון ער לגבי מי הם באמת, זיכרון אשר הפחד לא הצליח לכלות, שלא הצליח לינוק מהם, כוח חיים אשר לא הצליח לכבות, אשר לא מצליח למרות כל מאמציו של הפחד.
מספרם של אלו הולך וגובר, והוא מניע את הפלנטה הזו קדימה במסע, שאיש לא שיער שאפשר לנוע בו, משום שהאיזון בין אלו המאמינים בפחד לבין אלו אשר יודעים שהוא איננו אמת, הולך ומשתנה לטובתם של אלו אשר יודעים אחרת. בו זמנית, יותר ויותר מהדור הישן, יותר ויותר אנשים אשר חיו פה כבר זמן, הולכים ומתעוררים אל תוך ההבנה שישנה אמת אחרת, שישנו דבר מה מעבר לפחד.
ככל שאלו הקיימים באנרגיה הישנה של הפלנטה הזו הולכים ויוצאים ממנה, כך נכנסים אל העולם הזה יותר ויותר אנשים חדשים, עם אנרגיה אחרת. דבר מזין דבר, שינוי מביא לשינוי, וישנו שיתוף פעולה תת קרקעי, בין ממדי, אשר מקצין באופן הדרגתי ועקבי את נוכחות האור, את זיכרון הבית, בעולם בו אתם חיים.
זמן של מפנה
ישנו דבר מה בזמן הזה שבו אתם נמצאים, שבו התהליך שלכם נמצא. זהו זמן של מפנה. התחלנו ודיברנו זאת במפגש הקודם. דיברנו על המחתרת, על אותו חלק בכם אשר חי, אותו חלק בכם אשר זוכר את הבית, והוא קיים בכל אחד אשר חי בעולם הזה.
אותו חלק צובר כוח, הוא צובר עוצמה באופן שבו הפחד איננו מצליח לאתר. ישנה התעוררות תת הכרתית, ידיעה שאפשר לחיות אחרת. כוח החיים הזה, אשר קיים בכל תא ותא, מוצא את דרכו לתאים אחרים, שובר בנקודות זהירות עד בלתי קיימות את אותו מעטה הגנה, ומצליח ליצור קשרים בתוך התודעה שלכם, בתוך הגוף שלכם, כך שההפרדה הולכת ומתפרקת, הולכת ונשברת, והאמונה הולכת וגדלה.
בזמן האחרון, באותם שבועות אשר עברו, אשר קדמו למפגש שבו אנו נמצאים כעת, חל פיצוץ פנימי. המחתרת החלה לפעול. החיים החלו להתפוצץ מבפנים החוצה, באופן שלעיתים היה כואב מאוד, ולעיתים היה משמח מאוד. כך או כך, הוא היה מטלטל ומזעזע בצורה שמעט הדברים אשר עשו זאת.
הפיצוץ הגדול כבר קרה, הפיצוץ הגדול של כוח החיים כבר אירע, אך ההדף מורגש רק בחלקו. כעת, כאשר נוכחות אחרת קיימת בפנים, כאשר מציאות אחרת מתחילה להירקם בתוך התאים שלכם, בתת המודע שלכם, מעבר למה שאתם מזהים ומעבר למה שאתם מבינים, מעבר למה שאתם מכירים ומעבר למה שאתם מרגישים, הדבר דורש מכם גמישות הולכת וגוברת, הוא דורש מכם שינוי בחשיבה ובתפיסה שלכם את עצמכם ושל החיים שלכם ושל אלו הסובבים אתכם. הוא מפרק לגורמים הקטנים ביותר את מה שאתם חושבים על עצמכם, את מה שאתם חושבים על החיים ואת מה שאתם חושבים שחשובים עליכם.
נדמה שככל שהשינוי הזה תופס תאוצה, כך ההתנגדות הפנימית הולכת וגוברת. אותו חלק אשר איננו רוצה את השינוי, אותו פחד אשר לוקחים ממנו את המושכות, את האחיזה, מנסה לצאת לפעולת נגד, למהלומה אחרת, שתחזיר את הכוח. זה לא מצליח, אבל הכעס שאתם חווים בזמן הזה, תסכול אשר עולה, ייאוש מכך שדברים אינם משתנים, שדברים אינם קורים, שדברים אינם קורים בדרך שאתם רוצים, מעיד על כך שאתם אכן משתנים, ושהפחד מצליח לעוור אתכם באופן כזה, שהוא מייצר נתק. נתק מהרגשות העדינים ביותר אשר אתם יכולים לחוש בתוככם – לחוש את השינוי אשר מתקיים, אשר הולך וצובר תאוצה, כה מאיימת, כה סוחפת, עד שאתם יותר ויותר מתחפרים בתוך עמדה שאומרת שדבר אינו קורה, שדבר אינו משתנה, עד שהכל נראה שחור.
ככל שהחיים מתגברים, כך אותו חלק שמייחל לחיות אך לא מצליח, הולך ומתחזק. זה איננו מקרי, משום שבדרך לחיים אתם חייבים למות בפנים. לא בחוץ, אם כי כמה וכמה אנשים בוחרים זאת. המוות חייב להתרחש בפנים – מוות של התפיסה, מוות של ההבנה, מוות של המקום אליו אתם רוצים להגיע. הכמיהה חייבת להיות רבת עוצמה, והיא איננה פשוטה בזמן הזה, משום שמנקודת המבט המצומצמת של הפחד אתם הולכים לאבדון. מאחר ואתם רגילים לפחד, אתם רגילים להאמין לו.
אם לא תסכימו בזמן הזה לגלות אורך רוח ולאפשר לגל ההתנגדות הזה לחלוף, הוא עשוי לקחת אתכם איתו. לכן חשוב יותר מבעבר, יותר מבזמנים אחרים, שלא להסיק מסקנות כלפי מה שקורה, שלא להסיק מסקנות לגבי מי שאתם, לגבי מה שאפשרי ולא אפשרי. ככל שכוח החיים החדש אשר התעורר מניע את השינוי, כך הפחד מנסה לקחת אתכם, לגנוב אתכם מעצמכם, מהגוף שלכם, אל עבר המציאות שאתם כה רגילים לשנוא, שבה דבר אינו קורה, שבה דברים שאתם רוצים לא מתקיימים, שבה אתם כלואים ומתוסכלים.
התעתוע בזמן הזה גדול מאוד. הפחד חזק מאוד, והוא משקר ללא הרף. הוא עושה זאת בעוצמה גדולה, בהתאם לעוצמת הפיצוץ הפנימי אשר אירע. ככל שאתם מתעוררים יותר בפנים, כך הפחד מספר יותר בעוצמה שהכל אותו דבר. הוא עושה זאת ללא הפסקה, כפי שהוא עושה זאת תמיד. אך מאחר ומדובר בפעולת הישרדות, סוג של התאבדות מכוונת, הוא עושה זאת במהירות רבה מאוד, באופן שלעיתים אינו מאפשר להרגיש דבר מעבר לייאוש המוכר, מלבד השחור אשר אתם רגילים לראות במציאות זו או אחרת, בתחומים אלו או אחרים במציאות שלכם.
אתם חייבים למצוא את היכולת לעבור את הבלבול, לעבור את הספקות, לעבור את חוסר הבטחון, לעבור את חוסר האמונה. זו איננה שאלה האם מה שיכול לקרות הולך לקרות; זו איננה שאלה האם הדברים אכן אפשריים. זו רק שאלה של מידת הסבלנות שלכם. זו איננה שאלה אם שינוי יקרה או לא יקרה; זו איננה שאלה האם מה שאם רוצים הוא נכון או לא נכון. השאלות הללו נשאלו מזמן, והן קיבלו תשובה מזמן. התשובה היתה כן, למעט מקרים מסוימים מאוד ונדירים מאוד.
כעת מתבצע השינוי. הוא מתבצע בעוצמה גדולה מאוד. השלב הזה שבו אתם נמצאים יצבע את הכל בשחור. הוא ינסה לעשות זאת, הפחד, ואתם עשויים ליפול אל תוך תהומות של ייאוש ברגעים אלו ואחרים. אתם חייבים לחצות אותן. חייבים לחצות אותן בשביל לאפשר באמת לכוח החיים החדש אשר התעורר בפנים לעשות את מה שהוא מתבקש לעשות, ושהתוכנית אשר רקמתם לעצמכם במשך זמן כה רב תוכל לקרות, תוכל להתממש.
אין סיבה עוד להפסיד, אין סיבה להתפשר, אלא אם כן אתם מאמינים לעשרות התירוצים שנותן לכם הפחד. שם אנו לא יכולים לעזור, מלבד לספר שהמציאות שבה אתם נמצאים, בייחוד זו אשר אתם מרגישים ונראית נורא מכל, היא ההיפך המוחלט של המציאות שבה אתם באמת נמצאים בתוככם; היא ההפך המוחלט של המציאות שאתם הולכים לחיות בה. היפך מוחלט, לא חלקי, כי אם מוחלט.
אפשרות אחרת
בזמן הזה החיים מדברים. למי שישנה השמיעה המוזיקלית מהסוג האלוהי – לאו דווקא מהסוג האנושי – יוכל לשמוע את מה שאותם חיים מדברים בפנים. ישנו סיפור עתיק יומין של חיים אחרים, סיפור עתיק יומין על אפשרות אחרת, על עולם אחר, אשר מסופר מחדש. זה נעשה ברגעים אלו בתוך התאים שלכם. האמונה מדברת שוב, היא מספרת לאן אפשר להגיע, היא מספרת מה יכול לקרות.
אפשר להגדיר זאת בתור מתקפת הנגד של כוחות האור לשטיפת המוח התמידית של הפחד. אין בכך אולי דבר מה חדש, כי סיפורים מעין אלה סופרו כבר בעבר, ובמובן מסוים אלו המלווים אתכם עושים זאת כל הזמן. אך הפעם, בתקופה זו, השינוי מתבטא בכך שאת הסיפור הזה אתם מספרים לעצמכם בתוככם. חלק עמוק מאוד, שאיננו ניתן לאיתור בקלות, שאיננו ניתן לזיהוי בפשטות, מספר לכם מי אתם, המספר לכם מה יכול לקרות. הוא מבקש לא רק סבלנות, הוא מבקש את ההסכמה שלכם.
אתם מבינים, כוח החיים התפוצץ. הפחדים בזמן הזה עפים מהגוף כמו רסיסים העפים מתוך פיצוץ של חומר נפץ זה או אחר – הם עפים במהירות, הם עפים לכל עבר, והם קטנים מאוד, אך ההדף שלהם עשוי להיות מורגש. אך בכל זאת, למרות שפיצוץ כזה עשוי להביא אנשים מסויימים – או הביא אנשים מסויימים – עד לכדי הארה של ממש, הרי שמכוח ההרגל אתם נסוגים אחורה, ומתחילים בעצמכם להדביק מחדש את המציאות שהכרתם, להדביק מחדש את עולם הפחד שהוא העולם שבו אתם רגילים לחיות.
שימו לב בזמן הזה. מה קורה לכם כשהרגלים נשברים? שימו לב כשאתם מאבדים שליטה, שימו לב כיצד אתם מגיבים. האם אתם מוכנים להכנע באותו הרגע לחוסר האונים שאתם חווים, או האם אתם מנסים בכוח לחזור למה שאתם מכירים? האם אתם כועסים ומנסים לפעול מתוך הכעס הזה, או האם אתם כועסים ומוכנים לאפשר לכעס להתפוגג, מתוך ידיעה, מתוך זכרון שהוא זכרון של אמת, אשר אומר שמה שאתם נאבקים עליו צריך ללכת, משום שהוא יפנה מקום לדבר מה טוב יותר?
שימו לב כיצד אתם פועלים בזמן כזה, במצב כזה, מהי התגובה. אתרו את המקומות בהם אתם מחברים את המציאות המרוסקת ובונים אותה מחדש למה שאתם מכירים. אנו מציעים, שבמקום לבנות אותה מחדש, קחו מטאטא ונקו את ההריסות שלה; משום שמציאות אחרת צריכה להיבנות. לפני זה, המשטח שאתם הגדרתם בתור 'אני', אשר הגדרתם אותו בתור הבית, חייב להיות נקי. חייב להיות נקי מרסיסים, מזכרונות, מצער על מה שהייתם, מכאב על מה שאיבדתם. אתם חייבים להיות פנויים בשביל להכיל את מה שאפשרי.
הזמן הזה, החודשים הללו, שהם החודשים החיים בעולם שבו אתם נמצאים, הם גם החודשים החמים בתוך העולם הפנימי שלכם. הם חמים משום שהפעם, יותר מבעבר, השינוי אפשרי. הפעם, להבדיל מבעבר, השינוי גם קורה. זו איננה כבר מילה, זו איננה כבר הבטחה, זוהי עובדה, וכעת אתם חייבים להיות יציבים וגמישים בשביל לתת לזה להתממש. האמונה שלכם בזמניות של הפחד, האמונה שלכם במה שיש מעבר – אם תרצו לקרוא לזה אלוהים, אם תרצו לקרוא לזה היקום, אם תרצו לקרוא לזה האני העליון שלכם, אם תרצו לקרוא לזה מי שאתם באמת – האמונה הזו בכוח שהוא מעבר למי שאתם רגילים להיות, היא זו אשר תמדד כעת; היא נמדדת כבר עכשיו, ברגעים אלו, משום שכבר כעת יכולת ההכלה שלכם את השינוי נמתחת עד לקצה שלה, וכאשר תבקשו שהיא תורפה מחדש, נדמה לנו שימתחו אותה עוד קצת.
אתם חייבים להרים ידיים. האמונה שלכם הכרחית כעת, גם אם אתם חושבים שהיא לא נמצאת.
מעבר לכל אנו רוצים לחזור ולציין את העובדה כי הפעם, להבדיל מבעבר, השינוי קורה, השינוי אפשרי. הוא תלוי בכם, אך הוא גם לא ישאיר אתכם מאחור. הוא לא ישאיר אתכם מאחור, משום שהוא קורה כאן ועכשיו. אם תהיו קשובים מספיק תוכלו לשמוע את סיפור האהבה של הלב שלכם, אשר מסופר מחדש לכל אחד ואחד מהתאים שלכם, אשר בהקפדה חוזרים אחד אחד אל החיק האוהב של הבית.
עוצמה חדשה נולדת מתוך ההריסות, עוצמה שלא ניתן להשתיק, שלא ניתן יהיה לבטל, שלא ניתן יהיה לפספס, שלא ניתן יהיה להשאר אדישים אל מולה או רציניים אל מולה. עוצמה של ממש.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
