אם כך, שלום.
אנו רואים שחוסר האונים מביא לפה הרבה אנשים הערב.
אין זה מקרי שחוסר אונים הוא הדבר שאליו בני האדם מתנגדים יותר מכל, משום ששם, ברגע הקטן והקצר של הכניעה, טמונה האפשרות יקרת ערך לשינוי. משום כך יש כעס כה גדול בעולם – משום שהשינוי כבר מתרחש ומתהווה, וחוסר האונים הולך וגדל.
אלו הם שינויים בקנה מידה ובצורה שלא ניתן לתכנן ולא ניתן לדעת מראש כיצד הם יפעלו, ויש חשיבות גדולה בלאפשר לכוחות עמוקים ורחבים יותר לפעול, ולהביא שינוי שהוא לא רק אישי כי אם כלל עולמי.
בתוך מצב זה הכעס הולך וגדל, כמו גם ניסיונותיהם של אלו המחזיקים בנשק לעצור כל דבר אשר מביא לחוסר האונים הזה. ישנה חמלה רבה אשר נולדת כלפי המאמצים הללו, משום שהם לא יצליחו – השינוי כבר תופס תאוצה, הוא קורם עור וגידים, בין אם הפחד מעוניין בזה או לא, ובין אם נציגיו על פני האדמה מעוניינים בכך או לא. הוא אכן קורה.
אך הדרך היא דרך שאיננה קלה. היא איננה קלה משום שהרבה דברים לא יהיו ברורים יותר, הרבה דברים שנתפסו כמובנים אליהם יתחילו להשתנות – לעיתים בקצב מהיר ולעיתים בקצב שאפשר בקלות להתעלם ממנו, וגם אז, רק עד שלב מסוים, כי שינוי יהיה בכל התחומים ואי אפשר יהיה לפספס וגם אי אפשר יהיה להבין.
הכלים הישנים בעזרתם תפקדתם בחיים, אם אלה כלים שלמדתם מההורים ואם אלה כלים שלמדתם מהמורים הרוחניים שלכם, מהמדריכים שלכם, מהמטפלים שלכם; גם אלה וגם אלה צפויים יותר ויותר להפסיק לתפקד. היכולת שלכם לעשות דברים על מנת לעזור לדברים להגיע למקום שאתם חושבים שהם צריכים להגיע אליו, היכולת הזו תלך ותעלם.
ישנו דבר אחד בלבד, אשר יעזור למי שיבחר בכך, אם במודע ואם לא במודע, לעבור את התקופות הללו ואת השינויים בעודם מתהווים – זו היכולת להרים ידיים, לא להבין, ולאפשר למציאות הישנה לקרוס, גם כשלעיתים אין שום דבר באופק.
אמונה
כאן נולדת בעיה אחרת. היא איננה חדשה, אך עם זאת היא דורשת יותר תשומת לב מבעבר. זו מידת האמונה שיש בכם, והאמון שאתם נושאים ביחס למי שאתם וביחס לאופן שבו הדברים עובדים באמת.
השאלה היא עד כמה אתם מרגישים לבד? עד כמה אתם מאמינים שאיש בעולם אינו יכול לעזור לכם מלבד אתם עצמכם? עד כמה אתם מאמינים שהעולם הוא מקום קשה והישרדותי בעל אופי תחרותי, אשר יש בו משאבים מצומצמים שעליהם צריך להילחם? עד כמה אתם מאמינים שהעולם יכול לפגוע בכם ושהאנשים שאתם עומדים מולם הם אויבים שלכם? עד כמה אתם בוחרים שוב ושוב להשקיע אנרגיה בשביל להתגונן במקומות הנכונים, להשיג את הדברים החשובים לכם, ולהחזיק את הראש צף מעל המים?
ככל שאלו יהיו האמונות שלכם ומתוך זה יהיו הפעולות שלכם, כך החיים שלכם ייעשו יותר ויותר קשים. משום שההגנות שאתם נושאים יהיו כה כבדות בשנים האלה, עד שאתם עשויים למצוא את עצמכם נשרכים הרחק מאחורי המחנה, לעיתים ללא יכולת לזוז, מרוב הכובד של המשא אותו אתם נושאים.
לעומת זאת, אם אתם מאמינים שהכל הוא אחד; אם אתם מאמינים שהכל הוא אהבה, אהבה שאתם חלק ממנה והיא חלק מכם; אם אתם מאמינים שאהבה לעולם לא הנוטשת, לעולם לא בוגדת, לעולם לא עוזבת; אם אתם מאמינים שבכל רגע ורגע יהיה לכם את מה שאתם זקוקים לו – גם אם זה לעיתים יהיה שונה ממה שאתם חושבים שאתם צריכים; אם אתם מוכנים להשתנות, למצוא את עצמכם בפינות שונות מהפינות אליהם חשבתם שתגיעו, בסיטואציות שונות ממה שציפיתם להן; אם תסכימו לחייך בתוך הכאוס הגדול ביותר, מתוך הידיעה הזו, מתוך האמונה הזו, שמה שקורה הוא נכון ושאין שום דבר שהוא נגדכם, גם אם המציאות לא תמיד מחייכת – אם אלו האמונות שלכם, ואם כתוצאה מהאמונות הללו תשקיעו פחות מאמץ ותאפשרו יותר לדברים להתנהל כפי שהם; אם תתנו לדברים לקרות במקום לגרום להם להיווצר – אם אלו יהיו הפעולות שלכם, אז החיים שלכם צפויים להיות קסומים, גם אם המציאות תהיה רחוקה מאוד מזה.
ישנו מספיק אוכל, ישנו מספיק אויר, ישנה עדיין מספיק אדמה בשביל כל אלו הגרים על פניה, ובהחלט ישנה מספיק אהבה. אם תסכימו פשוט לתת לדברים לקרות, ואם תדעו, אם תבינו, שהחיים הם בעדכם ולא נגדכם, אז דברים מעניינים צפויים לקרות.
הגיהנום
אבל בינתיים, עד שגן עדן יהיה על פני האדמה, ישנו גיהנום שצריך להרוס. ישנו עולם שלם העשוי מפחדים, אשר פועל במטרה להפריד, להקטין, לשלוט ולהדחיק, עולם שלם שתפקידו הוא להשתמש בכם בשביל להזין עולמות אחרים של פחד; ישנו עולם שלם של הפרדה ושנאה, של קנאה ותחרות, עולם שלם של ניצול, של שימוש לרעה בכוח ובמשאבים; ישנו שימוש חמור מאוד בעוצמה שבאה מאור על מנת להרוס ולהדחיק, וישנם אנשים תמימים רבים מדי אשר מוצאים את עצמם שוב ושוב בידיים של אלו הבאים להרוס, והם כאלה הקיימים הן בגוף והן לא בגוף.
ישנה תפיסה עמוקה מאוד של פחד על פני האדמה. אמונה עמוקה מאוד בכך שלכל מה שמתחיל ישנו סוף, שצריך להיזהר ולהסתתר, להיבהל ולהגן, להסתיר. זאת על מנת לחיות, על מנת לשרוד, על מנת לאבד רק את מה שצריך לאבד, וליהנות, עד כמה שאפשר, ממה שיכול להישאר כמה שיותר, ולהסתיר את מה שאפשר בשביל לשמור עליו לנצח, למרות שאתם מאמינים בתוך תוככם שבסופו של דבר הכל עומד להגמר.
ישנו הרס רב מדי, ניצול אכזרי מדי, אשר נובע מתפיסות עמוקות מאוד של פחד. האדמה מורעלת, האוויר שלכם לעיתים לא ניתן לשימוש, והאוכל שלכם איבד לגמרי את הקשר לכל מה שקשור בחיים.
אתם עושים יותר מדי מאמצים ויותר מדי פעולות שמטרתם היא לא יותר ולא פחות מאשר אונס – אונס של הגוף שלכם, של הרגשות שלכם, של החברים שלכם, של בני המשפחה שלכם, של האנשים שאתם פוגשים, ובסופו של דבר של אמא אדמה – בשביל להתאים את מה שקורה אל איך שאתם רוצים שהדברים יהיו.
ישנו פחד ערמומי מאוד, שאינכם רואים, שאינכם חווים, שאינכם מכירים. הוא נמצא עמוק עמוק בתוך הלב שלכם, בתוך הגוף שלכם. הוא משתמש בכם ונעזר בכם בשביל להגשים תיאוריה מורכבת מאוד של שליטה ושימוש בכם לטובת דברים אחרים. הפחד הזה גורם לכם להאמין בדברים ההפוכים ביותר מאהבה ומאור, ולעשות את מה שאסור לעשות בעולם אשר בנוי מאור, וכך, מתוך טיפשות, מתוך בורות, מתוך אי הבנה, אי ראיה ואי הקשבה, אתם עושים שוב ושוב את אותן הפעולות שגורמות שוב ושוב להרס של הגוף שלכם, של המשפחות שלכם, של הילדים שלכם, של בני הזוג שלכם, של הדברים שאתם אוהבים ורוצים, משיגים ומקבלים.
זעם האדמה
ישנו זעם וישנו כעס אשר החלו להתעורר במעמקים של האדמה. זעם אשר החל להתעורר בתוך הלב שלכם, על כך שאי אפשר עוד, שלא ניתן יותר, שזה עכשיו או לעולם לא: לעמוד מול האמת כפי שהיא באמת, ולהבין את מה שיש להבין בשביל להפרד מהפחד, מעוד חלק של הפחד, ולעשות מעבר נוסף, חשוב, אל חיים אחרים, אל חיים של שיתוף, אל חיים של חיבור, אל חיים של משחק, אל חיים של שמחה.
האדמה, האדמה רועמת. היא זועמת על ניצול, על השימוש שבני האדם עשו במתנות שלהם, היכולות שלהם, באופן כזה אשר הולך והורס בשיטתיות את כל מה שהוא יפה וטוב, את כל מה שהוא נכון והולם, את כל מה שהוא יפה.
ישנו זעם עמוק מאוד, אשר הולך ומתעורר בתוך הלבבות שלכם, על דברים ישנים שהאמנתם להם, על פחדים שהחזקתם בהם כנכונים, על דברים שעשיתם מתוך הפחדים האלה, ועל המחיר ששילמתם על כך. זוהי לא רק התעוררות, זוהי התפכחות עמוקה מאוד שלא ניתן לעצור אותה, שלא כדאי לעצור אותה, משום שהאדמה החלה לדבר.
אלו כוחות עמוקים מאוד, השוכנים בלב ליבה של האדמה, אשר החלו לדבר, אשר החלו לפעול. שיתוף פעולה עם כוחות של אור הבאים מעולמות אחרים במטרה להסיר מעטה של פחד אשר עוטף שנים רבות מדי את העולם בו אתם חיים.
הרבה כעס, הרבה זעם, הרבה שנאה. כל אלו מתעוררים עכשיו כפי שלא התעוררו מעולם. אלו הם רגשות אשר נוח לעיתים להדחיק אותם, אשר נוח להתמסר מהם, שלעיתים נדמה כמה זה פשוט לא לחוות אותם, ובכל זאת, אם תלכו לבדוק את החיים האנושיים על פני כדור הארץ ותחקרו מהן המחלות הנפוצות ביותר, תגלו כיצד הן קשורות או לכעס או לשנאה. כיצד אותם רגשות שאתם מדחיקים בצורה רכה משכנעת פוגעים בכם בצורה כה מוצלחת.
עכשיו אין זמן להיות חולים, למרות שיש ניסיונות כלל עולמיים לייצר מחלות בשביל להמשיך לשלוט בכם; עכשיו זה הזמן לכעוס, עכשיו זה זמן להתעורר, עכשיו זה זמן לעמוד על האמת שלכם. להבין הבנה עמוקה וחד משמעית מדוע המציאות בה אתם חיים, אותם חלקים בחיים שלכם שאינכם אוהבים, מדוע אתם מייצרים אותם. מדוע הם כאלה, מהיכן הם באים. מה מייצר אותם. אלו אמונות, אלו זכרונות, אלו תפיסות מציאות, אלו רגשות יושבים שם. לחשוף את אלו לאור, להרגיש את אותם רגשות, להתבונן באותן אמונות – לא התבוננות מנותקת, כי אם התבוננות חווייתית. לפרק גושים שהתאספו לאורך דורות רבים, שמייצרים מציאות שלעיתים נדמה כי בלתי ניתנת לפתרון, ולהמשיך ממנה הלאה אל מציאות אחרת.
לעמוד על שלכם הוא לא רק להתייצב כנגד בוס זה או אחר, כנגד הורה זה או אחר, אלא לעמוד מול תפיסות עמוקות של פחד, מול זיכרונות שנדמה לעיתים שהם עדיין האמת, ולהבין שכל אלה הם אשליה אשר משפיעה כל עוד אתם מאמינים לה. כאשר הבנה כזו מתחוללת, אז השינוי מתחיל לתפוס תאוצה, ומציאות חדשה מתחילה לרקום עור וגידים, ראשית בכם, ולאחר מכן בחיים עצמם, בחיים שלכם.
זעם ברחובות
זה זמן להתעורר, ולשים לב היכן אתם מנצלים את עצמכם. היכן מנצלים אתכם. היכן אתם מנצלים. היכן אתם עושים שימוש לא נכון במתנות שלכם, ביכולות שלכם, בראיה, בהקשבה, בדיבור, בהבנה.
היכן חברות הוחלפה באויבות, היכן מאבק נמצא איפה שיכולה ואמורה להיות חברות. לבדוק היטב מדוע הדברים הללו קורים, מהיכן זה בא.
העיוות הזה אשר יוצר ניצול הוא חוסר עמוק באהבה, אותה תחושה אשר חסרה לרבים באופן גדול כל כך. זו תחושה שאתם אהובים וראויים, אותה תחושה שאתם חלק. היא התחושה אשר יוצרת את הידיעה אשר מביאה לאמונה, אמונה אשר מאפשרת לכל להיות, אשר אינה מבקשת עוד מאמץ.
שכבות-שכבות של כעס, של כאב, צריכות להתפרק בתקופה הזו. זה מה שצפוי לקרות. לא מעט הבנות חדשות עומדות להגיע, נקודות מבט חדשות לגבי האופן שבו דברים ישנים עבדו לאורך זמן רב מאוד. שחרור משמעותי מכלא שהייתם בו לאורך זמן צפוי לקרות לחלק מהאנשים אשר יבחרו בכך, אך הפוטנציאל והאפשרות קיימים בשביל כולם.
שינוי של ממש מתחיל לקרות, משום שהאדמה אינה מוכנה לשתוק עוד. משום שאתם, באותו מקום פנימי ועמוק של הלב שלכם, אינכם מוכנים עוד להיות משהו שאינכם באמת. ההתעוררות הזו, היא חייבת לקרות, והיא עומדת לקרות. הזעם עומד לשטוף רחובות שלמים וערים שלמות. הכעס יעלה באש יערות רבים מאוד. אין עוד זמן, אין עוד אפשרות לשחק משחק שהוא איננו האמת. ישנו צורך גדול מאוד לזוז הלאה, להמשיך קדימה.
לאבד שליטה
בתוך מציאות מסוג זה, ההסכמה להרים ידיים היא חשובה עד מאוד. לעיתים אתם צפויים למצוא את עצמכם בתוך שרשרת כה אינטנסיבית של הבנות, עד שמה נכון ומה לא נכון יהיה ניסיון בלתי אפשרי למימוש, שאלה שלא תהיה עליה תשובה, שהתשובה עליה לא תהיה חשובה באמת.
אתם תידרשו שוב ושוב להשתנות, לעבור מדבר לדבר, מרגש לרגש, מזוית אחת על הדברים לזוית אחרת, ולגלות כיצד אתם מתבלבלים ולא מבינים. אנו נאמר כבר כעת, שבכמעט כל המקרים הכל יהיה נכון, ובו זמנית אין זה משנה מה נכון באמת. המבחן הקובע יהיה האופן בו אתם תרגישו, ומה צפוי לקרות בחיים שלכם בתקופה שתבוא. בעוד זמן נוכל אולי לשבת בפורום זה או אחר, ותשבו אתם בפורום שתבחרו לשבת בו, ותסתכלו אחורה על הזמן שעומד לקרות, ותדעו מה באמת השתנה.
ההבנות אינן חשובות, הידיעה איננה רלבנטית. מה שחשוב הוא לאבד שליטה וללכת עם הדברים אל מה שתמיד רציתם. דברים שייתכן שביקשתם אותם, דברים שייתכן שאינכם יודעים עליהם, אך הם הולכים להתחיל להגיע.
שימו לב לאדמה. שימו לב לקשר אליה. לאופן שבו אתם מתייחסים אליה כאשר אתם פוגשים אותה. שימו לב איך אתם מרגישים, משום שאתם אינכם בקשר איתה גם כאשר אתם חושבים שאתם כן. אתם אינכם שומעים אותה. מעטים האנשים אשר יודעים לעשות זאת, מעטים מהם אשר מצליחים, אשר רוצים.
האדמה קוראת לכם. היא מדברת, היא צועקת, היא כועסת. יש חוכמה רבה בתוך האדמה, ולאלו אשר יודעים לעבוד איתה יהיו הפתעות מעניינות בתקופה הזו, משום שהיא צפויה להעלות אל פני השטח דברים שבעבר לא היו, או לא היו גלויים כמו שבו הם עשויים להיות בתקופה הזו. הקשיבו לה, דברו איתה, ואל תפחדו ממנה.
זהו הביטחון הממשי היחיד שלכם, משום שהאדמה אינה הולכת לשום מקום, ובאופן כמעט אירוני, לכל מקום שהיא הולכת – אתם הולכים איתה. היא הדבר היציב היחיד שיהיה, למעט המקומות בהם נמצאת האהבה. הבטחון אשר האדמה מעניקה הוא אשר יכול לעזור לאמונה בדבר השייכות שלכם לאהבה לגדול.
היעזרו בה אם אתם מרגישים אבודים. דברו איתה, חושו בה, ותנו לה לזעום עכשיו. תנו לה לכעוס. חושו את הכעס שלה, כי הכעס שלה הוא הכעס שלכם, הוא הכעס של הלב שלכם.
אין זה זמן לישון. אין זה זמן להירדם. זה זמן להתעורר ולנוע קדימה. זה גם זמן לשמוח, משום שאחרי הכל, זו הבטחה ישנה ובחירה עתיקה שעשיתם כולכם, אשר מתחילה להתממש. זו מציאות חדשה, אשר אתם מתחילים להכנס אליה. גם אישית וגם עולמית. ואם תשארו איתנו עוד זמן בשביל לראות כיצד הישנה מתחלפת בחדשה, אתם עשויים להיות מופתעים ממה באמת יכול לקרות.
שמחנו.
אם כך, שלום.
טוהר.
