אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. למעשה, מה שמתחילה באמת זו האפשרות שלכם וההזדמנות שלכם לחיות. זו האפשרות שלכם לחגוג.
הבית שאליו אתם מבקשים לחזור, אותה תחושה של אחדות, אותה תחושה של אהבה, הבית ממנו אתם באים, אותו אתם שוכחים ובו אתם נזכרים, מהווה כל דבר. הוא איננו באמת עולם אחר, הוא איננו באמת ממד אחר, הוא איננו באמת כוכב אחר, הוא איננו באמת רסיס האור הטמון עמוק בלב מתחת לשכבות שיש לרפא – למרות שזו הגדרה כמעט מדויקת. אך עדיין, זו איננה הגדרה אמיתית.
הבית נמצא בכל דבר. הוא האנרגיה היוצרת את החומר, אשר יוצר את העולם כפי שאתם מכירים אותו, אתכם כפי שאתם מכירים את עצמכם. הוא יוצר את חלקיקי החומר הקטנים ביותר אשר יוצרים את היצירות החומריות הגדולות ביותר. הוא כל דבר.
האהבה יוצרת את הגוף שלכם, והיא יוצרת כל דבר שאתם רואים, כל דבר שאתם מרגישים, כל דבר שאתם שומעים, כל דבר שאתם מריחים. היא נמצאת בכל דבר.
אולי זה לא יפתיע אתכם ואולי כן – מה שלא נמצא בכל דבר זה אתם. כלומר, בעוד שהאהבה מהווה את הגוף שלכם, והיא נמצאת ויוצרת את מה שאתם, הרי שאתם לא נמצאים שם.
מעטה של הפרדה
הגוף שלכם מתנהל מתוך חוכמה, מתוך חוכמה עתיקה מאוד, מתוך ידע מיוחד מאוד. האהבה אשר צורפה עם אלגנטיות, ביחד מייצרות יצירה שיש בה הרבה חוכמה. אך בכל זאת, אתם לא נמצאים בתוכה, בתוך היצירה הזאת. אתם רחוקים מהגוף שלכם.
אתם רחוקים משום שישנם פחדים שאתם מאמינים להם, והפחדים הללו מייצרים מעין מעטה הגנה דק מאוד, בלתי נראה לעין שהיא איננה פתוחה, אשר מכסה את כל התאים. הפחדים הללו מייצרים ללא הרף מחשבות. המחשבות הללו הן אלו אשר עוברות בראש שלכם ומניעות אתכם לעשות, להשיג, להבין, לדעת, להגדיר, לרצות. הן מוציאות אתכם מהגוף, והפחדים הללו, בכל פעם שאתם מתקרבים אל הגוף, בכל פעם שאתם עומדים לגעת או לחצות את אותו מעטה דק של הגנה, פועלים בעוצמה גדולה יותר, מעוררים סערה מחשבתית חזקה יותר, יוצרים הסחות דעת עוצמתיות יותר, בשביל להמשיך לנתק אתכם.
וכך אתם חיים ליד, ליד הגוף. אתם חיים ליד החיים. זה משפט שאנו רואים בהרבה מהאנשים שאנו פוגשים. שהם אינם חיים את החיים, שהם חיים לידם, שהחיים חולפים לידם. אנו שומעים את המשפט הזה נאמר גם כשהאדם איננו בהכרח אומר זאת. הוא נשמע בתוך המצוקה הגדולה ביותר שלכם; הוא נשמע שם כל הזמן.
הדבר שלידו אתם חיים באמת, הוא הגוף שלכם. הגוף שלכם הוא היצירה של כוח החיים, והיצירה של האהבה. המעטה הזה, שאינכם רואים ואינכם תופסים ואינכם מבינים, מפריד בינכם לבין אותה יצירה; בינכם לבין הבית.
כל הישויות כולן, כולן ללא יוצא מהכלל, כל אלו ששמעתם עליהם או פגשתם בהם מאז שנולדת ועד היום, כולל אלו אשר נמצאים כעת בחדר ומדברים איתכם, וכאלה אשר נמצאים בחדר ולא מדברים אתכם, כל הישויות הללו אשר מקורן הוא מהבית, נמצאות למעשה בתוככם. אנו נמצאים בכם, באותה מידה שאפשר לומר שאנו נמצאים מחוצה לכם. כשתבינו שאין הבדל בין החוץ לפנים אז תבינו את הפרדוקס הטמון בכך.
אנו טמונים בפנים, מעבר למעטה אשר מייצר את התחושה שישנו עולם אחר להגיע אליו, עולם אחר לחזור אליו, תודעה אחרת לחזור אליה.
הרצון הנשכח
באופן כמעט מתבקש, ככל שאתם חיים יותר זמן, כך אותו מעטה של הגנה הולך ונהיה יציב יותר, נהיה חזק יותר, יש לו כוח גדול יותר. בשנים הראשונות שלכם, ככל שאותו מעטה נבנה, כך גם הרצון שלכם לחזור הביתה חזק יותר, וככל שעוברות השנים, במידה ואותו מעטה של פחד מצליח במשימתו להפריד אתכם מהמקור – אז הרצון שלכם לחפש לרוב הולך ונעלם, משום שאתם כבר שוכחים, שכוחים שיש לאן לחזור. שוכחים שיש מעבר לחמשת החושים.
אנו נספר לכם שיש הרבה חושים מעבר להם, אך רק כאשר תגיעו לגוף ותתחברו אליו תוכלו להכיר אותם. אלו המוכרים הם בסך הכל חמישה חושים של השרדות שאתם מסוגלים להפעיל למרות העובדה שאתם לא נמצאים בתוך הגוף שלכם.
ככל שהרצון לחיפוש, לחזרה הביתה, הולך ונעלם, וככל שהשנים נוקפות, כך גם המחלות הולכות ובאות. לוקח זמן לאירועים מסוג זה להתרחש בעולם שלכם, אך לרוב הם מתחילים בערך באותם הגילאים, באותה התקופה בהתפתחות, שאז אותו מעטה הגנה של פחד הוא חזק כל כך, עד שהאהבה אשר יוצרת את הגוף שלכם מתחילה להחנק.
המעטה איננו רק מפריד אתכם מעצמכם; הוא מפריד כל תא מהתא שלידו. התאים, אשר אמורים לפעול ביחידה אחת הרמונית של שיתוף פעולה, מופרדים לתאים בודדים אשר נמצאים זה בסמוך לזה, ובכל אחד יש את הידע – או הזכרון – של התפקוד שלו.
אתם יכולים לתאר לעצמכם מה קורה לתאים הללו, אשר נמצאים לבד הרבה מאוד שנים, אשר מופרדים על יד פחדים מכל מה שמסביבם. הם, גם הם, מתחילים לשכוח בשביל מה הם קיימים, מה הם אמורים לעשות ומה המטרה שלהם – ואז אתם מתחילים למות.
היכן שיושבים יותר פחדים מתפתחות יותר מחלות. אותם חלקים בגוף נפגעים יותר בעוצמה, יותר בחוזקה, וכך מגיע הסוף, כאשר הגוף כבר שוכח לגמרי. אז אין ברירה אלא להשאיר את אותה מעטפת חומרית, אותה מעטפת יצירתית, מאחוריכם, ולהמשיך הלאה. לרוב למסע נוסף, לגלגול נוסף, להתחלה חדשה.
עכשיו, מה קורה לאלו שנזכרו – ורובכם או כולכם שנמצאים פה הערב, או אולי קוראים אותנו, נזכרתם. חלקכם הקטן מעולם לא שכח שיש משהו מעבר, שיש באמת מעטה שמעבר אליו טמונה אמת. אתם מחפשים, מחפשים לחזור הביתה.
עכשיו, שימו לב כמה הפחדים חכמים ומתחוכמים. קודם כל הם שולחים אתכם אל הידע. הם שולחים אתכם אל הידע ואל הטכניקות. הם שולחים אתכם לחפש כישורים מיסטיים, יכולות רוחניות. אנו שומעים על הרבה אנשים שרוצים קודם לתקשר, לראות, לדעת, להבין. במילים פשוטות, מה שהפחדים עושים בהתחלה הוא להסביר שהדבר הכי טוב שתוכלו לעשות, הדרך הטובה ביותר לחזור הביתה, היא להמשיך להתנתק מהגוף. הם מפתים אתכם להגיע לעולמות אחרים או ממדים אחרים, עם יכולות שהם אינן כביכול ארציות.
הרבה אנשים נשארים בשלב הזה. חלקכם יכולים להפוך את המצב הזה לשלב. על ידי שאתם בוחנים את גבולות האמת, על ידי זה שאתם בוחנים את מהו מיסטי ומהו אמיתי, מהו דימיוני ומה נכון, אתם יכולים יותר ויותר להגיע להכרה שישנו דבר מה שהוא מעבר. אם תסכימו להפוך את המצב הזה – של חיפוש מחוצה לכם של יכולות מופלאות אלו ואחרות, אחר ידע נסתר וטכניקות מרתקות – לשלב, אז השלב הבא יהיה לחזור פנימה. לשים בצד את אותן טכניקות, את אותו ידע, את אותן הבנות, את אותן יכולות מיסטיות מעניינות יותר ומעניינות פחות, ולהתחיל לטפח וליצור מחדש מערכת יחסים עם הגוף שלכם, עם הרגשות שלכם ועם החיים בכדור הארץ.
אלוהים נמצא בחיים
אלוהים לא נמצא בשום מקום. הוא לא נמצא לא בשתיקה, לא במנזר, לא בהתנזרות; הוא איננו נמצא ביכולת שלכם לעשות מדיטציה הרבה שעות, והוא לא נמצא ביכולת שלכם להיות בחמלה; הוא איננו נמצא באהבה שאתם חווים או בשמחה שלכם – הוא נמצא בחיים, הוא נמצא בכדור הארץ. הוא נמצא בכל אותם דברים שאתם אינכם אוהבים, שמהם אתם רוצים לברוח, שמהם אתם מנסים להיפטר, שאותם אתם רוצים לפתור. ביחסים שלכם עם הקרובים שלכם, עם הכספים שלכם, עם המחלות שלכם, עם העבודות שלכם, עם הילדים שלכם, עם ההורים שלכם, עם עצמכם.
שם הדברים נמצאים, שם באמת טמונה שמחה, שם באמת יכולה להיוולד חמלה. כך באמת אפשר להגיע הביתה. אותו מעטה הגנה דק, אשר עוטף את כל התאים, אשר עוטף את מי שאתם ומסתיר את מי שאתם מכם, הוא המעטה שבו אתם צריכים לטפל – ומאחר והמעטה הזה הוא פיזי לגמרי, רגשי אבל פיזי, עליכם לחזור לכדור הארץ, לחזור לגוף שלכם, לחזור לחיים היום-יומיים, החומריים, שאינכם אוהבים בדרך כלל, ולטפל במה שנמצא שם. במה שלא פתור, במה שאיננו עובד, במה שאיננו כפי שהוא יכול להיות.
שימו לב לפשרות שלכם, משום שחוסר האמונה שלכם ביכולת ליצור את מה שאתם באמת רוצים, את מה שבאמת אפשרי, הוא לעיתים כה גדול, עד שאתם מספרים לעצמכם שמה שיש הוא הכי טוב שאפשר – וכך דנים את עצמכם לחיי אומללות של פשרה, שבסיומם תצטרכו לחזור לפה עוד פעם. אנו ממליצים לכם לא להתפשר הפעם, ואולי להפוך את המסע הזה למסע נצחון, ולא לעוד חזרה גנרלית זו או אחרת.
המתחתרת פועלת
מה קורה בזמנים הללו, שבשבילם ולכבודם אנו מתכנסים הערב ונושאים את המילים הללו?
נדמה שמחתרת התחזקה בזמנים האחרונים. מבלי שאותו מעטה הגנה של פחד ישים לב, חלק מהתאים החלו לדבר ביניהם. הם יצרו דרך ליצור קשר מחדש אחד עם השני, והם החלו לארגן פעילות מחתרתית במטרה לפרוץ את אותו מעטה של הפרדה, ולהתעורר מחדש אל היכולת האמיתית שלהם.
זה זמן מה שהמחתרת הזו פועלת באופן כזה שהפחד אינו מזהה אותה, אבל עכשיו נדמה שהיא חזקה מספיק בשביל לפרוץ מבפנים החוצה את אותו מעטה הגנה אשר סוגר אתכם.
כוח החיים מתעורר, והוא מתעורר ממעמקי העצמות שלכם. הוא מתעורר מהעומק שלכם. ההפרדה של הפחד נשברת בצורה שהיא מעולם לא נפרדה. אחדות מתחילה להתחולל בצורה שמעולם לא התחוללה. אתם לא רק נזכרים שהבית הוא אפשרי – אתם מתחילים להרגיש את עצמם קיומו.
שימו לב שאתם עשויים בתקופה הזו להפסיק לראות ראיה על חושית ואולי לשמוע קולות של ישויות אלו ואחרות, משום שהחיבור לגוף עשוי להיות לרגעים כה חזק, עד שבאופן זמני יכולות של חיבור לממדים אחרים ייעלמו, עד שתתאזנו בנוכחות החדשה שלכם ותוכלו ליצור מחדש קשרים בין ממדים. אז אם הדבר צפוי לקרות אל תבהלו – הוא טבעי ואף הכרחי.
כוח החיים עומד להתפוצץ בפנים. הוא הולך לעשות זאת בשמחה, הוא הולך לעשות זאת בהומור, הוא הולך לעשות זאת מתוך העצמות, מבפנים החוצה, באופן כזה שאת ההדף של אותה התפוצצות לא תוכלו לפספס.
ההתפוצצות יכולה להיות מצחיקה מאוד. היא יכולה להביא שעשוע והומור רבים מאוד למציאות שלכם. אך יהיו מקומות שבהם, כשאותו מעטה של הגנה יישבר, תהיה החרפה בבעיות פיזיות איתן אתם מתמודדים. ייתכן שיהיו בעיות ישנות שיתעוררו מחדש, וייתכן ויהיו חדשות שלא הכרתם. ייתכם ובמקרים מסויימים הדבר ידרוש מכם להתחיל להכנס למסע ריפוי חדש של הגוף ושל הפחדים אשר יוצרים את אותן מחלות, אך ברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית.
ההתפוצצות הזו תשבור את מעטה הגנה במקומות שבהם הוא קשה מאוד. השבירה שלו תגרום לכאוס באותו אזור בגוף, אשר עשוי ליצור מחלה – ברוב המקרים אנו מאמינים שאלו יהיו תופעות זמניות, כך שאם תאפשרו לעצמכם את ההילינג הנכון ואת המנוחה הנכונה; אם תאפשרו למה שאתם מרגישים להיות, הם יעברו מבלי הצורך לדאוג או להתאמץ.
נדמה שבזמן הזה חשובה מאוד התקשורת עם הגוף שלכם, חשובה מאוד התקשורת עם הרגשות שלכם, עם האופן שבו הישות שאתם באמת מדברת איתכם. חשוב מאוד להשקשיב, חשוב מאוד לשים לב. אנו מזהים הרבה הומור באותה מחתרת, הרבה שעשוע באותו מקום שבו היא עומדת להתפוצץ מבפנים החוצה. זה דורש מכם יציבות, זה דורש מכם אחריות, זה דורש מכם לשיב לב, לעמוד על המשמר, ולא להתפתות לדברים גדולים מדי, זוהרים מדי. הדבר דורש שתי רגליים יציבות על האדמה, והוא בהכרח יציב בפניכם מראה היכן הרגליים אינן יציבות. זה ידרוש מכם לקחת אחריות על אותם תחומים, בין אם הם בריאותיים, בגוף הפיזי, ובין אם באחרים, בהם לא נתתם את הדעת על מה בעצם קורה, מה בעצם מייצר את מה, לאן הדברים לוקחים ומה אמור לקרות.
אתם תידרשו להתסכל באמת על דברים שלא טיפלתם בהם – אולי משום שזה לא היה הזמן, אולי משום שלא רציתם, ואולי משום שהדברים היו חבויים מהעין. אל תהססו להתסכל במראה גם אם התמונה לרגע תהיה כואבת. הכאב יהיה לרגע, אבל החופש שהוא יפתח יהיה גדול מאוד.
כבר אין זמן, אין זמן למעגלים, אין זמן למשחקים. נדמה שאפילו הזמן של החזרות הולך ונגמר. יש פעולה ממשית של התעוררות שנעה מבפנים, ישנו רצון ממשי של הלב שלכם, של מי שאתם באמת, לממש את היכולות ואת הפוטנציאל, לבקוע את אותו מעטה של הגנה אשר סוגר גם אתכם וגם את הפלנטה עליה אתם חיים, ולחזור אל אותו שיתוף פעולה קוסמי, אם אפשר, רוחני אם תרצו, בתוך עצמכם, בינכם לבין אנשים אחרים, ובשלבים מאוחרים יותר בין התרבות הזו לבין תרבויות אחרות. לכן אפשר לומר שהחוצנים באים, אבל אתם תגלו בעוד כמה וכמה שנים שאתם החוצנים, ואתם הבאים לעולמות האחרים, ולא להיפך. באמת כבר יכולה להסלל ולהפתח הדרך של שיתוף פעולה ממשי בין תרבויות, בין עולמות, בין גלקסיות אם תרצו.
בינתיים, עד אז, עליכם ליצור בעומק שיתוף פעולה פנימי. נדמה לנו שאתם תופתעו שהריפוי בזמן הזה יעשה אתכם צעירים יותר, בריאים יותר. ישנו פוטנציאל לאריכות ימים רבה יותר בגוף הפיזי אשר עדיין איננה ממומשת, ואפשרות לחיות לזמן רב יותר חיים טובים יותר. המסע של הפלנטה לוקח את מי שבוחר במסע הזה בדיוק לשם.
שיתוף פעולה כזה יביא הקלה, יביא לשמחה, בכם, במי שלידכם, בחברים שלכם ובעולם שלכם.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
