אם כך, שלום.
אנו מתחילים, מפגש נוסף. מה שהחל כרעידות אדמה הפך למלחמה. מלחמה שבה האדמה רועדת. עולמות רועדים, לבבות רועדים. למה תהפוך המלחמה? האם לעוד מלחמה? או האם לפיוס? האם היא תביא שלום? האם ברצונכם להגיד שלום למלחמה?
אם כן, תפקידכם הוא לעשות שלום עם המלחמה. לגלות את הלוחם והלוחמת, אם אלו אשר נפגשים זה מול זה, זה מול זו, בשדה הקרב הפנימי. המלחמה בזמן הזה היא כה גדולה; חוסר האמון הוא כה גדול. ובו זמנית יש אפשרות לחולל שינוי. ליצור שלום, ליצור הדברות בעולם פנימי כמו גם בעולם חיצוני.
לצורך כך, נדמה לנו, השמים נפתחים בזמן הזה. השמים מנקודת המבט שלכם הם הגבול העליון, המקום בו מסתתר הלא-ידוע, והיכן שמסתתר הלא-ידוע, שם בהכרח מסתתר אלוהים. זה כמעט נכון, אלא שאתם מתעלמים מהעובדה שהלא-ידוע קיים גם בתוככם. יש לא-ידוע רב ביחס למה שקורה בתוככם, ביחס למי שאתם. כך שלפי ההנחה הזו, התרבותית, אם במקום הלא-ידוע נמצא אלוהים, אתם עשויים להבין שהוא גם נמצא בפנים.
כך שהשמים הללו שנפתחים, נפתחים בחוץ ונפתחים בפנים. שמים שמחברים לממדים אחרים, שמביאים מזור לכאבים ישנים. השמים הללו נפתחים במעמקים, במקומות שהעין איננה רואה, שהאוזן אינה שומעת. במקום שבו היד אינה מסוגלת לחוש או להגיע. במקומות הנסתרים ביותר קורות פעולות משמעותיות ביותר, ומה שנתפס כממד ברור, עולם ברור של שלושה ממדים, הופך מבלי שתשימו לב לרב-ממדי.
לעצור את השינוי
זו הסיבה האמיתית, כך נדמה, למלחמה הזו. ניסיון נואש לעצור שינוי, שינוי שבחרתם, שינוי שרציתם, שינוי שקורה, שיוצר אימה, שבו אתם מאבדים שליטה ונפתחים. מתרחבים לצורות קיום שונות, שבו עליכם לאבד חלק מהמוכר, מהידוע, מהתפיסות המקובעות, הישנות, של נכון או לא נכון, של מותר ואסור, של צודק וטועה.
התפיסה הזו של צודק וטועה היא כה עמוקה וכה מושרשת, כה מקובעת, עד שהבקשה לוותר עליה מעט כפי שאתם מתבקשים בתוככם בזמן הזה, מחוללת תגובה כה חריפה, עד שבעולם הפיזי שלכם יש מלחמה. כל צד נלחם על הצדק שלו, כל צד רואה טעות בצד שמולו.
גבולות, נדמה לנו, הם הדרך הבטוחה ביותר לחולל מלחמה. ותרו על הגבולות, ויכולה להיות הרמוניה. אבל לצורך כך עליכם להסכים למעשה של אומץ, להקריב תפיסות ישנות של קורבנות, תפיסות עתיקות של צדק וטעות. האם זהו הרצון שלכם? האם הרצון שלכם הוא לחיות טוב יותר?
מה זו התפיסה הזו של צודק וטועה? יש בה שני מרכיבים עיקריים. יש בה טפשות מצד אחד ובורות מצד שני. חסר בה דבר אחד: חסרה בה אמת. כיצד מציאות יכולה להיות טעות? כיצד יצירה יכול להיות בלתי נכונה? כיצד יש אפשרות לפשל? אם תראו את החיים כמושלמים כפי שהם… קשה הוא הדבר, משום שזה דורש מהפיכה פנימית. מעבר דרמטי שלא ניתן לעשות אותו ברגע למרות המאמצים של חלק, מעבר מתפיסת חיים של קורבנות לתפיסת חיים של פשטות.
אם הכל נכון, אין מאבק. אם יש הבנה שהכל נכון אין מאבק, אין מאמץ ליצור דברים אחרת. אם אין מאמץ ליצור דברים אחרת אין אכזבות. לא יכולה להיווצר מרירות על חוסר הצלחה, ולפיכך בסופו של דבר לא יכולה להיווצר מלחמה.
אז מהי הדרך להגיע אל הפשטות? כאן אפשר לומר, שזוהי איננה דרך פשוטה. המעבר מקורבנות לפשטות הוא מעבר מורכב. הדבר דורש מכם פעם אחר פעם לחבר את המודע שלכם עם תת-המודע שלכם, ולעיתים לחבר את המודע שלכם עם הלב שלכם. לגלות מדוע הדברים הם כפי שהם, מה יוצר אותם, מה גורם להם, מה מניע אותם.
יש סיבות מדוע האירועים מונחים לפניכם באופן שבו הם מונחים לפניכם. יש סיבות מדוע מציאויות מורכבות נוצרות. יש חוכמה גם במקום שבו נדמה שהיא לא קיימת. האתגר הוא אט אט להיחשף אל אותה חוכמה, לראות את המציאות ולחוות את המציאות כיצירה אישית ולא כעונש. לרפא לעיתים, אם יש צורך, את מה שמונע את אותה קבלה. לעיתים הריפוי הוא מורכב. פעמים רבות…
לראות את הדברים בתור יצירה שלכם, וגם כאן אין יצירה שהיא טעות.
מלחמת הסחת הדעת
זה הזמן, נדמה לנו, לחזור אל האמת הבסיסית הזאת, ולראות היכן אתם מצויים במלחמה בחיים הפרטיים שלכם, על מה אתם נלחמים.
אולי אתם נוטים שלא להשתמש במילה הזו בגלל שהיא שלילית בכלל. אז תבדקו מה אתם רוצים לשנות, היכן אתם אולי חסרי סבלנות. פעמים רבות חוסר סבלנות הוא כסות מתוחכמת למלחמה. היכן אתם במלחמה? היכן הכעס הוא כה גדול על דברים, עד שאין שום הסכמה לראות את הדברים כפי שהם, את החוכמה היוצרת אותם? מהי הסיבה שבגללה הדברים הם כפי שהם? אין באמת אויב בפנים כשם שאין באמת אויב בחוץ.
אלה שיוצאים להגנה של מדינה, מרחיקים את תשומת הלב שלכם ממה שקורה בתוך המדינה. הסחת דעת… זו צריכה להיות שמה של המלחמה הזו שאתם נמצאים בה, מלחמת הסחת הדעת. הסחת הדעת ממה שבאמת קורה, ובעיקר ממה שלא קורה.
מה לא קורה? כבוד ומימוש של הרצונות של אלו אשר חיים במדינה. מה כן קורה? הסחת דעת מהשתלטות הולכת וגוברת של כוחות אנושיים על משאבים של אלו אשר חיים במדינה. יש הסחת דעת, או כפי שאתם נוהגים לומר – עובדים עליכם.
אנו יודעים שיש עיסוק מסוים בכך במדינה הזו, בפראייריות. בני האדם אשר חיים פה, במקום הזה, לא אוהבים להיות פראיירים. מדוע אתם לא אוהבים להיות פראיירים? אולי משום שאתם כבר כאלה? אנו מציעים שלא להאמין להבטחות של אלו אשר מחזיקים במושכות. אתם עשויים מהר מאוד למצוא את עצמכם מובילים את המרכבה במורד המדרון. זה נדמה לנו מה שקורה כעת, מה שמנסים לגרום לו כעת. אנו אומרים – התעוררו. אלה אשר אומרים לכם יש אויב, אנו צודקים – הם טועים. הגיע הזמן להתעורר, זה המסר אשר מדובר במעמקים שלכם, במקום שבו השמים נפתחים.
זהו המסר אשר מדובר לא רק ביחס לפוליטיקאים, זהו המסר המדובר גם ביחס לעצמכם. שימו לב, שימו לב לקורבנות שלכם. חוסר האמת הוא כה גדול, שימו לב מתי אתם חושבים שאתם צודקים. שימו לב מתי אתם בטוחים שמי שעומד מולכם טועה. בייחוד שימו לב לאלו אשר אתם חושבים שהם פוגעים בכם, בוגדים בכם, מרמים אתכם, שהם באים ולוקחים לכם משהו השייך לכם. אנו מציעים לבדוק מה אינכם מוכנים לתת… מה אינכם רוצים לשתף בו, שאתם מגינים עליו באופן כה גדול עד שבאים ולוקחים מכם. זה מה שקורה במדינה שלכם, לוקחים לכם אנשים. כך הרי התחילה המלחמה הזו שלכם, באים ולוקחים לכם אנשים. מדוע? על מה אתם מגינים כבני אדם פרטיים? מה אינכם רוצים לתת?
ההסתתרות וההתקבצות מאחורי גבולות; האובססיה לכמות גדולה של אנשים שתגן על הגבולות; אתם יוצרים חיים ומדינה באופן שהולך נגד המהות שלכם. המהות היא התרחבות ושיתוף פעולה, ולא הסתגרות וגדילה פנימה. משום שאתם פועלים כעם באופן הלא נכון אתם מייצרים כל העת מלחמה.
אתם במלחמה נגד הטבע שלכם. שימו לב למלחמה הזו בתוככם, בני האדם אינם אמורים לחיות לבד. ובכל זאת אתם מנוהלים על ידי תפיסה כה עמוקה אשר אומרת שזו הדרך. אתם נחשבים למצליחים את אתם משיגים דברים לבד, בכוחות עצמכם. משום כך, גם אם מתקיימים השגים כאלו או אחרים, אתם לרוב מגיעים אליהם מרוטים ועצבניים. משום שאתם מנהלים את המאמץ הזה במלחמה, את ההשגיות הזו.
יש אפשרות לקבל את מה שאתם מבקשים עבור עצמכם, יש אפשרות להצליח… הסכימו יותר ויותר לנתינה, לקבלה, לשיתוף פעולה. הסכימו לעזרה. האם אתם מבינים? מדוע כה רבים מתאמצים עדיין להחיות את התפיסה שאין לה יותר כוח במציאות? ראו זאת בתוככם, ראו זאת מסביבכם.
איננו מציעים להשתמש כה מהר בחוויות מהעבר שאומרות "פגעו בי ולכן אני לא סולח יותר". הזהרו מהכאב הזה, שאותו אתם משמרים כדי להשתמש בו על מנת להצדיק את הלבד שלכם. טפלו בו. בטראומות שלכם, טפלו בהן. טפלו בחוסר האמון, הוא קיים בכם כבני אדם והוא קיים בכם כמדינה, כעם. טפלו בו. הסכימו להשתנות, הסכימו להפוך להיות משהו אחר ממה שאתם מכירים את עצמכם.
להפרד מהפגיעה
זוהי נקודה קריטית בה הכל נמצא. ריפוי מסוים נעשה, עוד צעד נדרש בשביל להפוך ריפוי של כאב לשינוי במצב תודעה. לא רק לרפא כאב שיש בפנים, אלא לפתוח דלת שהיתה סגורה, להסכים לסוג חדש של שיתוף פעולה, שיהפוך את עצמכם לחדשים בפני עצמכם. זוהי המשמעות של שינוי מצב תודעה, הפיכה לבני אדם חדשים בעיני עצמכם.
כאן אתם נדרשים לעוד צעד של אמון, אתם נזכרים שאתם פגועים ולא יכולים, ויוצרים מלחמות. אין צורך ואין סיבה לעשות זאת באופן הזה. במקום זאת הסכימו להשתנות. לא רק להיפרד מכאב של פגיעות ישנות, אלא גם מהפגיעה עצמה, מהפוגע והנפגע. הסכימו להיפרד פרידה מתפיסת עולם, ולעבור למצב תודעה שאינכם זוכרים כבר באופן מודע, שבו הלב יותר פתוח, יש בטחון פנימי ומוגנות פנימית מהסוג שאיננו מביא פגיעה כי אם כבוד ושיתוף פעולה.
כך שאם אתם מרגישים שעליכם להגן על עצמכם מפני העולם, טפלו בכאב הזה, אבל הסכימו להיות מופתעים. הסכימו ללמוד, הסכימו להשתנות. לראות דברים אחרת. כך דברים יוכלו לבוא בצורה נכונה יותר. אם תרצו, זורמת יותר, אם כי אנו לא בטוחים שאתם רוצים.
צורה זורמת יותר, דברים חדשים יכולים להיוולד מתוך שיתופי פעולה חדשים. עולמות חדשים, חוויות חדשות, מציאויות חדשות. אם תרצו בהמשך הזמן, בתוך האזור הגאוגרפי הזה, גם שלום חדש. משום שיש את האפשרות ויש את המקום, ויש כפי שאתם אומרים, את הפרטנר.
כל מה שחסר זו הסכמה להיפרד מתפיסות ישנות. אויבות, שמנקודת המבט שלנו היא לא יותר מאשר המצאה.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
