אם כך שלום,
אנו מתחילים מפגש נוסף, צעד נוסף, שלב נוסף. נדבר מעט על המתחולל בזמן הזה, על המהות של הזמן הזה, שהוא איננו זמן רגיל.
זהו איננו זמן רגיל מכמה סיבות. הראשונה, יש לזמן נטייה גדולה מבעבר להתכווץ ולהתרחב. נדמה שאתם עשויים לחוות זאת בתדירות גבוהה יחסית מבעבר. כיצד הזמן לפתע מאט, כיצד הזמן לפתע מאיץ. זה עשוי להיתפס ברגעים כמעט כמובן מאליו משום שזה קורה, איך לומר, כבר זמן מה. ובכל זאת, בזמן הזה, הממד של הזמן עובר, איך לומר, הוא הופך להיות גמיש יותר מבעבר. נזיל יותר מבעבר.
אנו מציעים לשים לב למשחק הזה שמנהל ממד הזמן ובעיקר לשים לב לקשר בין המשחק הזה לבין מה שקורה בתוככם. זה עשוי להיתפס כחיצוני ובמובן עמוק מאוד זה עדיין כזה, אבל מה שמתחיל להיווצר, שוב, בזמן הזה, הוא התחלה של יכולת, של אפשרות, לגלות כיצד אתם משפיעים, כיצד אתם מזינים את ממד הזמן. כיצד הזמן עובד לטובתכם, או, אם תרצו, נגדכם. אבל זה כבר עניין של הגישה שלכם למציאות.
כך או כך, הזמן הופך להיות יותר גמיש והקשר שלכם לממד הזה הופך להיות יותר בהיר. הוא הופך להיות יותר נגיש ואתם יכולים להתחיל לעקוב אחרי זה ולאט לאט, מתוך המעקב וההכרות עם האופן בו הדברים באמת עובדים, תוכלו בהמשך לגלות כיצד לעיתים, אפילו באופן מודע, אתם יכולים לשחק עם הממד הזה. אם אפשר לומר, כיצד אתם יכולים במודע לעצור את הזמן או להאיץ את הזמן.
הזמן מתחיל להפסיק, אט אט, להיות חיצוני לכם. זה עשוי להיות כלי עזר משמעותי בתהליכים שאתם עוברים, ככל שתגלו כיצד אתם משפיעים על הזמן וכיצד הוא מגיב לרצונות שלכם, לרגשות שלכם, למחשבות שלכם. כיצד אתם, איך לומר, מתפעלים אותו.
שינויים תכופים יותר
סיבה נוספת שבגללה זהו זמן מעט שונה מהרגיל, משום שזהו זמן של מעברים. כפי שאתם רואים היטב גם במציאות הפיזית, מעברים בין עולמות, בין ממדים, בין חוויות, בין הוויות. המעברים הללו הופכים להיות תכופים יותר מבעבר. רגע הדבר הוא כך ורגע אחרי הוא יכול להיות אחר לגמרי.
שוב, אתם עשויים להיות רגילים במידה כזו או אחרת לשינויים מהירים שכאלו, אבל בזמן זה שבו אתם נמצאים השינויים הופכים להיות תכופים יותר, התדירות שלהם גוברת.
זה דורש מכם, כמי שחיים בתוך הגוף בזמן הזה, כמי שנמצאים בהצטלבות זו של זמן ומרחב, לגלות גמישות גבוהה יותר מבעבר. זה דורש מכם להסכים להשתנות יחד עם המציאות, באופן שלעיתים אינכם חושבים שאתם יכולים. רמה גבוהה יותר של אקרובטיקה נדרשת מכם בזמן הזה. הדבר דורש לעשות יותר מתיחות של האיברים הפנימיים שלכם. בעיקר של המיינד שלכם, שנוטה להיות דבוק למקומו, להאחז במוכר ובמה שנתפס כנוח.
אנו רוצים מעט לדבר על מה שנתפס עבורכם כנוח. נדמה שבזמן שדברים משתנים במהירות – והם יכולים להיות סוגים רבים שוונים של שינויים, אבל בכל מקרה שבו הדברים משתנים במהירות, אתם מרגישים אובדן שליטה. האדמה פתאום איננה כפי שאתם רגילים אליה גם אם אתם חושבים שאתם מכינים את עצמכם…
- דודה שלי נפטרה, קיבלתי עכשיו את ההודעה.
מעברים הם דבר טוב, גם כאשר הגוף מפסיק לעבוד. זמן לברך את מי שחוזר הביתה, משום שהחזרה הביתה בכל מקרה היא דבר טוב.
אז מה קורה בזמן הזה, שהכל בבת אחת כאמור משתנה, והנה זה קורה היטב במציאות פיזית? האדמה נפערת מתחת לרגליים ואתם מרגישים סוג של ריקנות. מידה מסוימת של חלל. גם אם אתם חושבים שאתם מוכנים, פעמים רבות השינוי מגיע כהפתעה. במובן רחב מאוד, השינויים נתפסים כהפתעה. בייחוד אלו שהייתם רוצים להמנע מהם. אז, מה אתם עושים? כיצד אתם מגיבים? מה קורה בתוככם?
בדרך כלל נדמה לנו, אתם מתחילים להלחם. אתם ראשית כל נתקפים בפחד ובמהירות כזו או אחרת הפחד הופך לכעס. אתם מתחילים לחפש דרכים לעצור את מה שאפשר לעצור, ואם אינכם מוצאים דרכים אופרטיביות כיצד לעצור את השינוי, אתם מתחילים להעביר ביקורת על עצמכם. אתם חושבים שאם תהיו אחרת שינויים מסוג זה, הפתעות מסוג זה, לא יקרו בפעם הבאה. אתם לא משנים את המציאות, אתם משנים את הפנימיות. כך או כך, יש ניסיון לעצור את התהליך.
חוויה של חלל
הדבר, נדמה לנו, המורכב והקשה לתפיסה ועוד יותר מכך לחוויה, בתוך דינמיקה מסוג זה, היא ההרגשה של החלל שאתם חווים בכל פעם שהאדמה נפערת מתחת לרגליים. העדר המוצקות של המציאות, המוצקות שאתם רגילים אליה, פותחת חלל – והחלל הזה מבהיל אתכם עד מאוד.
אתם עושים כל מה שאתם יכולים בשביל לא להרגיש זאת, לא להיות בזה, וכאמור, כל התגובות הרגשיות אותם ציינו, הן ניסיון נואש להפסיק את ההרגשה הזו, את החוויה הזו של חלל.
אנו כמובן מציעים לכם בדיוק הפוך. החלל הוא המקום שבו אתם צריכים להיות. אם הייתם יכולים לראות את הדברים כפי שהם בנויים באמת, הייתם רואים שהכל מורכב בעיקר מחלל. כל החומר בעולם הפיזי שבו אתם חיים, רובו ככולו חלל. הריק יותר גדול מהממשות ובכל זאת הממשות היא זו שתופסת אתכם. אתם מזהים את החלל כשאתם מסתכלים לשמיים, אך למעשה כל דבר שיש לו נוכחות פיזית הוא למעשה בעיקרו ריק. או לפחות, כך או נתפס, בעיניים של מדע.
אבל אם תסתכלו על הדברים כפי שהם בנויים בצורה עמוקה יותר, הוליסטית יותר, אתם תגלו דברים מעניינים מאוד הקורים בחלל – ואין מדובר פה בהכרח על חוצנים במובן של דברים הנפרדים מכם. החלל מלא בהתרחשות, מלא בנוכחות, נוכחות שבני אדם לרוב אינם מסוגלים לחוש אותה, לתפוס אותה, בעיקר משום שהם מנסים לראות אותה, להבין אותה, ואם אפשר, לדבר איתה. והכי חשוב, אם אפשר יהיה לעשות ממנה כסף.
זו תמיד תהיה השאיפה של בני האדם. הראשון שיצליח לעשות את זה צפוי להיות עשיר מאוד. או לפחות ככה אתם חושבים. אבל האמת היא שאת מה שנמצא בתוך החלל לעולם לא תצליחו לראות במובן הזה, שאתם מצפים לו; ובהחלט שאי אפשר יהיה לעשות מזה כסף.
מה כן? נדמה לנו שבחוויות הללו בהן החלל נפער, זה בדיוק המקום שבו כדאי להיות. לחצות את קשת הרגשות שהדבר מעלה ולהסכים להיות בתוך החוויה עצמה, להסכים להיות בתוך האין. זהו הפחד הגדול ביותר שלכם, במובן רחב מאוד. כאשר אתם מדברים על המוות אתם מדברים על החלל הזה, אתם מדברים על החוויה של ריק. כך המוות נתפס בקרב כמעט כל בני האדם.
אך למעשה, מה שנתפס כריק הוא התרחשות מלאת חיים, השופעת הומור ושמחה. ההתרחשות הזו מתנהלת היטב בתוך האטומים של הגוף שלכם, בתוך החלקים של האטומים, ביניהם. ההתרחשות הזו ממלאת למעשה את רוב רובכם. מה שאתם מגדירים בתור אני הוא למעשה רק חלק קטן מתוך מה שאתם באמת.
ההתרחשות הזו מתחוללת רוב הזמן, מהווה את רוב רובכם; ועם זאת, מבחינתכם, היא אינה קשורה אליכם. היכן היא מתגלה או מתחילה להתגלות? באותם רגעים בהם אתם חווים את החלל הזה.
יש הרבה נחמה והרבה אהבה וכמות מכובדת של ריפוי, שיכולים לבוא מתוך ההסכמה להיות בתוך החלל הזה. הדבר דומה להתמזגות עם אלוהים, אם היתה נוכחות כזו בשמים. אך השמים כאמור ריקים והדבר היחיד שמלא הוא החלל, בכל הרמות ובכל הרבדים. החלל מלא וההרגשה של החלל היא זו שאתם מרגישים כאשר המציאות משתנה.
מהמיינד ללב
זו אחת הסיבות העיקריות שבגינן המציאות שלכם עוברת טלטלות כה רבות. אתם חייבים לעשות מעבר הולך וגובר בין המיינד או מתוך המיינד – ללב. הדרך היחידה לעשות את המעבר הזה היא דרך החלל. הלב הוא המקום בו אתם צריכים להיות. למעשה, הוא צריך להפוך להיות מרכז הכובד, המקום הדומיננטי שמתוכו אתם פועלים בעולם.
שנים רבות מאוד היה זה המיינד האנושי שהיווה את מרכז הכובד של ההתנהלות שלכם. אבל זה מפסיק להיות כך והלב הוא זה שהופך להיות המרכזי. בשביל לעשות כזה מעבר פנימי צריך לעבור טלטלות רבות והן קורות שוב ושוב בצורות שונות, הן באופן אישי והן באופן קולקטיבי. המציאות אינה אותו הדבר כפי שהיא היתה אתמול. השינויים הולכים וגוברים בתדירות הולכת וגוברת, וזוהי רק ההתחלה של האופן שבו הדברים יתנהלו בשנים הבאות.
המציאות תהפוך יותר ויותר דומה להוריקן, המקום השקט היחיד שיהיה לכם הוא אם תהיו במרכז הסערה. דווקא במקום שבו אנשים מפחדים להיות יותר מכל, בלב של הדברים, בלב נמצא השקט.
ההסכמה וההרגשה של נינוחות בתוך החוויה הזו של חלל היא שנדרשת מכם בשביל לגלות כיצד הכל עובד, איך לומר, הפוך מהציפיות שלכם. משום שכאשר המיינד שלכם שומע שינויים הוא בעיקר שומע אסונות. הוא בעיקר שומע טרגדיות. אבל אתם, נדמה לנו, עשויים להיות מופתעים מכמה שינויים יכולים להיות מלאי הומור, מה שאתם תגדירו כחיוביים.
אבל אין זה משנה מה יהיה טיבם של השינויים, בשביל המיינד שלכם הדבר תמיד יהיה בגדר אסון, גם אם מה שעומד בפתח הוא הצלחה גדולה. המיינד שלכם תמיד ילחם על מקומו גם אם המקום שלו הוא סוג של עוני. כך שלא כדאי להאמין למה שהמיינד אומר, לא במקרה כזה ולא במקרה כזה.
ההרגשה שהאדמה איננה יציבה, שהיא איננה קיימת, ההרגשה של החלל שנפער, הוא בדיוק המקום בו כדאי לכם להיות. הוא בדיוק המקום בו כדאי לכם לגלות מה באמת קורה מעבר לאופן בו הדברים נראים, מה באמת קורה מעבר לאופן שבו הדברים פועלים. מה באמת קורה?
חגים
זו הסיבה השניה מדוע הזמן הזה שבו אנו נמצאים הוא מעט שונה. יש סיבה שלישית והיא התקופה הזו שאתם קוראים לה חגים. זו מילה מעניינת, חג, היא קשורה כמיטב הבנתנו למילה חגיגה, ובכל זאת זו נדמה לנו תקופה שמרבית בני האדם באזור הזה נמצאים בסוג של אבל. אתם בדרך כלל יותר עליזים אבל לא בתקופה הזו שנקראת חגים.
אנו רוצים מעט לומר כמה דברים ביחס למה שקורה בתקופה זו.
נדמה לנו שהדבר הראשון – והוא יותר ברור ומיידי – הוא החוויה שהדברים אינם כפי שהם היו. בזמן הזה אתם יותר חווים, נמצאים ורואים, ובעיקר מרגישים את הדברים כפי שהם, את הדינמיקה המשפחתית כפי שהיא. לעיתים הפער בין האופן שבו הדברים מתנהלים באמת לבין האופן שבו הם היו צריכים להיות, או לבין איך שהם היו בעבר, הוא כה גדול, עד שהזמן הזה הופך להיות עבורכם בלתי נסבל. הכאב הופך להיות גדול מאוד.
אבל יש סיבה נוספת שבגללה הזמן הזה הופך להיות קשה, והיא קשורה בדברים שנאמרו עד כה. בזמן הזה הממדים הופכים להיות מעט יותר קרובים. מאחר וההטבעה של המשפחתיות שישנה בתוך העם שלכם היא כה גדולה, הימים הללו של חגים הופכים להיות כה משמעותיים עבור כל האנשים והמפגש המשפחתי הופך להיות כה משמעותי, הרי שהמשפחה תמיד מתקרבת עבורכם בזמן הזה, גם אם המשפחה נמצאת בזמן השני, גם אם המשפחה היא קבוצה של ישויות שמעולם לא היו בגוף אבל באופן עמוק הם חלק מהמשפחה שלכם.
כך שבזמן הזה, כאשר המשפחה הפיזית אמורה להפגש ואולי לעיתים היא נפגשת ואולי לעיתים לא, קורה עוד דבר מה. הממדים נפגשים עבורכם, והדבר מתרחש יותר בזמן הזה עבור העם שלכם משום הכוח שאתם נותנים לימים הללו. משום שהכוח שאתם נותנים למפגשים אשר אמורים לקרות בזמן הזה.
כך, פעמים רבות, אנשים מוצאים את הזמן הזה שנקרא חגים בתור זמן קשה ואינם מבינים למה. אין זה רק בגלל הפער עליו דיברנו קודם, אלא בגלל שהנוכחות של אלו שהיו ואינם עוד או אלו שמעולם לא היו אבל אתם זוכרים אותם בליבכם, הנוכחות שלהם הופכת להיות קרובה יותר. זה מעיק פעמים רבות, זה מציק פעמים רבות, זה עשוי לגרד לכם בעורף ואינכם מבינים למה, מה נוגע בכם לעיתים, מה מעקצץ באזור הזה של הגוף.
עכשיו אפשר להבין שיש מי שנמצא בצד השני אשר נוגע בכם. לעיתים הם כאלו שהכרתם ולעיתים הם רק כאלו שאתם זוכרים בלב. אבל הממד שנמצא מעבר הופך להיות קרוב יותר, המגע בין הממדים הופך להיות ברור יותר. הדבר יכול פעמים רבות להעלות הרבה כאב, לעתים להביא מידה של הקלה אך בדרך כלל זה אינו מה שקורה כי אינכם יודעים לזהות מה באמת קורה. אתם מתבלבלים משפע הרגשות שאתם חווים בזמן הזה. גם המפגש עם המשפחה הפיזית, הקרבה הגדולה יותר עם המשפחה הנמצאת בצד השני, הכל הופך להיות קשה מאוד.
אינכם לבד
הסיבה שאנו מתייחסים לדברים הללו היא משום שאנו רוצים להרחיב מעט את המודעות שלכם למה שאתם עוברים בזמן הזה. זה לא בהכרח ישנה באופן מיידי את החוויה אבל זה יוכל לעזור לכם בהמשך. אם תדעו לזהות יותר בבהירות מה אתם חווים בזמנים מסוג זה, תוכלו להרגיש יותר במודע את הנוכחות של אלו הנמצאים מעבר. לעיתים זה אכן עשוי להיות עצוב גם אם אין מדובר בכאלו שהיו בגוף אלא רק אלו הנמצאים בזכרון של הלב. אך עם זאת פעמים רבות זה יכול להביא נחמה.
דווקא משום שבזמן הזה החלל הופך להיות גדול יותר, החוויה שלו הופכת להיות מוחשית יותר, הרי שבצד השני מתקרבים כדי להזכיר לכם שאינכם לבד; שמה שאתם מתרגמים ומזהים בתור סוף הוא בכלל לא סוף, הוא רמה אחרת של קיום, שאתם אינכם תופסים אותה.
מה שבני אדם רבים מכנים בתור הממד החמישי הוא מה שמתקיים בתוך אותו חלל, בתוך אותו סוף. עולמות שונים הנמצאים סביבכם, ביניכם ובתוככם. אם הייתם תופסים את עוצמתם הייתם נשארים פעורי פה וללא מילים.
כל אלה הופכים להיות בזמן הזה ברורים יותר, נגישים יותר, קרובים יותר, ואנו מציעים לתת להם את תשומת הלב שלכם, את הכבוד שלכם ואת ההקשבה, בעיקר את ההקשבה. יש הרבה שאפשר לקבל גם אם זה איננו מילולי מסוג כזה של קרבה.
זהו, נדמה לנו הדברים לגבי הזמן הזה שבו אתם נמצאים.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
