מנגינה של זיכרון – קובץ להורדה
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים, מפגש נוסף. זמן נוסף של התכנסות, זמן נוסף של התבוננות. זמן נוסף שבו אתם ממשיכים ללכת לאיבוד.
מנגינה חדשה מנגנת בעולם שלכם. מנגינה ישנה, שמזמן לא נשמעה, ובקרב בני האדם החיים בזמן הזה, אין מי שזוכר את הפעם האחרונה שבה המנגינה הזו נוגנה. אבל בימים אלו, כאשר המנגינה הזו נשמעת, כאשר היא חוזרת, כל בני האדם מרגישים תחושה מוכרת, דגדוג מוכר, לא מוסבר, בתוך הלב.
לרגע קט, כזה או אחר, כל בני האדם בזמן הזה מוצאים את עצמם עוצרים לרגע, באופן פתאומי, לא הגיוני, לא מוסבר, ומקשיבים למנגינה שהם לא שומעים, משום שזו מנגינה שמנגנת ברמה אחרת, שאוזניים אחרות, פנימיות, מסוגלות לשמוע אותה. כשזה קורה, כשאותן אוזניים פנימיות שומעות מחדש מנגינה שנשכחה, בני האדם מוצאים את עצמם עוצרים, עצורים, עומדים במקום, גם אם באמצע התנועה, גם אם באמצע קפיצה, גם אם אמצע נפילה, ושומעים מנגינה, מנגינה ישנה.
לספר את הסיפור מחדש
המנגינה הזו בזמן הזה מזכירה לכם מהיכן אתם באים. היא מספרת מחדש את הסיפור של העולם הזה. היא מספרת מחדש כיצד הכל התחיל, מדוע הכל התחיל, ומדוע אתם כאן, בזמן הזה, בעולם הזה. המנגינה מספרת לכם מה באתם לעשות, מי באתם להיות, לאן אתם יכולים להתפתח, מה יכול לקרות. היא מספרת לכם את כל האפשרויות, מזכירה את כל העובדות, שאתם נוטים לשכוח לגבי מי שאתם. היא מזכירה לכם באיזה עולם אתם חיים, באיזו מציאות אתם יכולים לחיות. מהו תפקידו המקורי, הממשי, של העולם הזה. כיצד אתם משתלבים בתוך זה.
המנגינה מספרת לכם את זה בזמן שאתם ישנים, היא מספרת לכם את זה בזמן שאתם ערים. אתם עשויים לשמוע צלילים שאינם קיימים במציאות הפיזית. לרוב אתם שומעים מנגינה שאינכם מסוגלים לשמוע אותה, ובכל זאת, אתם כעת בזמן עמוק של הקשבה.
האם ליהנות או לסבול?
בזמן שהמנגינה מנגנת, בזמן שהמנגינה מתנגנת, בזמן שאתם נזכרים במי אתם, במי באתם להיות, באיזה עולם באתם לחיות ומה באתם לעשות ממנו, כל מה שסובב את מי שאתם רועד וזועק, מתערער וזועם. היציבות הולכת ונעלמת, ויחד איתה גוברת התשוקה, גובר הרצון, ולעיתים גובר הצורך של בני האדם לכפות את תפיסת על אחרים. לכפות את תפיסתם על עצמם, לכפות את תפיסת על חייהם, להחזיר סדר ושלטון, יציבות ובטחון, אל תוך מידה רבה של כאוטיות, אשר רק הולכת וגוברת, אשר תלך ותגבר בעתיד הקרוב.
יש לכם כבני אדם בזמן הזה שתי אפשרויות עיקריות. במובן מסוים, הן תמיד היו אותן השתיים ובזמן הזה אין עוד אפשרויות אחרות. אתם יכולים להקשיב למנגינה או להקשיב לפחד. אתם יכולים לחזור ללב או להגנב על ידי הפחד, לחזור לעצמכם או לברוח מעצמכם, להכנע לשינוי או לעצור את השינוי. ליהנות מהשינוי או לסבול ממנו.
זו הבחירה שבתוכה אתם נמצאים, וזוהי בחירה משמעותית, משום שככל שהמנגינה מנגנת, היא מנגנת תמיד בקול עדין. היא אינה חזקה, אינה אלימה, קל שלא לשמוע אותה. הפחדים בזמן הזה צועקים צעקות רמות, דורשים סדר ושליטה, היגיון וגבולות חדשים, ישנים-חדשים, ברורים יותר, מאי פעם. אתם נמצאים בתוך בחירה מסוג זה, למה אתם מקשיבים, אחרי מה אתם הולכים.
זמן לחזור פנימה
עד כמה שהמציאות הקולקטיבית המשותפת הרחבה הנדמית כגדולה מכם, כזו שאינכם יכולים להשפיע עליה, אנו נמצאים כאן בזמן הזה, בערב זה, בשביל להזכיר שזו המציאות שאתם יוצרים. גם אם נדמה לכם שאתם קטנים ויחידים, נטולי השפעה, אנו כאן כדי לומר לכם, שאינכם מבינים עד כמה גדולה ההשפעה של כל אחד ואחד על מה שנעשה בעולם שלכם.
ההשפעה שלכם היא עצומה, בכל מה שקשור למציאות הפרטית שלכם – ובמציאות הזו אנו מציעים לכם להתרכז, משום שמבנים גדולים, מורכבים, של עולמות ומדינות, של מערכות ומוסד כזה או אחר, אינכם יכולים לשנות באופן אקטיבי. אינכם יכולים לכוון באופן שהוא כביכול מעשי. אבל אם תתמקדו במציאות הפרטית שלכם, אם תיישמו את השינויים בחיים שלכם, במערכת היחסים הפנימית, מתוך זה תהיה השפעה גדולה עד מאוד על הנעשה בעולם הזה.
לכן אנו ממליצים ומזכירים ומבקשים בזמן הזה, חזרו פנימה. בני אדם נוטים מתוך בהלה לצאת החוצה מעצמם, לעסוק במה שקורה בחוץ. אנו מבקשים, זה הזמן לחזור פנימה, לחזור אל המציאות הפרטית שלכם, לחזור ולהזכר מדוע הדברים עובדים כפי שהם עובדים, מדוע המציאות חוזרת על עצמה באופן שהיא חוזרת על עצמה, מדוע אירועים קורים בחיים שלכם כפי שהם קורים. היכן המציאות משקפת את המלחמה הפנימית שלכם והיכן המציאות משקפת את ההתמסרות הפנימית שלכם. גלו את התשובה לשאלה הזו בזמן הזה, חזקו את המקומות בהם אתם מתמסרים ואת האופן שזה מתבטא ביום יום שלכם, וטפלו במלחמה, טפלו במאבק שלכם לשמור על שליטה.
לנשום מתחת למים
המים שהציפו אזור מסוים בעולם שלכם בזמן הזה, מציפים את כולכם בתוככם ברגע זה ממש. הגלים אינם חיצוניים עבור רובכם, אבל הם קיימים בהחלט בתוככם. גלים מציפים ובהרבה רגעים אתם טובעים, וזה הזמן להזכר שאתם יודעים לנשום מתחת למים.
זה הזמן להרים ידיים ולטבוע בתוך הנהר הרגשי, בשביל להזכר שזו הממלכה שלכם, שזה המקום בו אתם קרובים לעצמכם, זה המקום שבו אתם הופכים יותר להיות אחד עם מי שאתם באמת. זה הזמן להתיידד עם הרגשות שלכם פעם נוספת.
זה הזמן לעמוד מול הרגשות שאתם רגילים להמנע מהם, לכעוס עליהם, להדחיק אותם, לפחד מהם. לעמוד מול הרגשות הללו, ובמקום להפנות מבט ולהתרחק, זה הזמן להתקרב ולחבק. זה הזמן להתחבר ולהתיידד מחדש עם המקומות בתוככם שאתם רגילים לשנוא, שאתם רגילים להכחיד, שאתם רגילים לזלזל בהם.
היכן נמצא המאבק הפנימי?
אנו מציעים בזמן הזה לכל אחד מכם, לבחון את עצמו היטב, לראות תחום אחד או שני תחומים, אם תרצו שלושה, בהם המאבק הזה מתקיים. היכן המלחמה הזו קיימת בתוככם וכיצד היא משתקפת במציאות שלכם. מה אתם לא אוהבים בעצמכם וכיצד חוסר האהבה הזה יוצר חוסר ביום יום שלכם. כיצד השנאה העצמית שלכם יוצרת מינוס בבנק, כיצד זלזול עצמי יוצר מבודדות, כיצד ביקורת עצמית יוצרת בעיות בריאות.
בדקו היכן הדברים הללו מתרחשים, הכנסו עמוק פנימה יותר משאתם רגילים בשביל לבחון מי נלחם במי. יותר משחשוב להתיידד עם אותם החלקים שאינכם אוהבים, חשוב בזמן הזה להכיר את מי שרגיל לא לאהוב, להכיר את מי שרגיל לשנוא, את מי שרגיל לזלזל, את מי שרגיל להעביר ביקורת. הכירו מחדש את אותו החלק בכם אשר רגיל להגיד 'לא'.
לא הפחד שלכם, לא הכאב שלכם, לא הכעס שלכם ולא החלומות שלכם, זקוקים לכם לריפוי שלכם ולתשומת הלב שלכם. זהו החלק הכועס, השונא, המתנגד, הנלחם, המורד, הוא זה אשר צריך בזמן הזה את מלוא האהבה שלכם, את מלוא תשומת הלב.
הוציאו אותו לאור, ושימו לב כיצד ברגעים אלו ממש הוא נמצא בכל מקום, כיצד הוא ממלא הבטים רבים במציאות הקולקטיבית, כיצד הוא מתבטא בחלקים מסוימים במציאות האישית.
מי לא אוהב את מי?
מי בתוככם לא אוהב את מי בתוככם? זו השאלה שאנו מבקשים מכם בזמן הזה לשאול את עצמכם. גם אם התשובה אינה ברורה, גם אם התשובה חמקמקה, גם אם התשובה בנאלית, גם אם התשובה כביכול ברורה וגם אם נמאס לכם לשאול את השאלה ולשמוע את אותה תשובה, אנו מבקשים בזמן הזה לשאול אותה ולא להרפות, לשאול ולתת לרגשות לצוף, לשאול ולתת לרגשות להציף, לשאול ולטבוע בתוך מי שאתם.
חשוב בזמן הזה להתקדם קדימה. זו הדרך, איך לומר, הפרקטית. אלו הן המשימות שמביאה איתה אותה המנגינה, שיעורי הבית אם תרצו, שהיא מבקשת מכם לעשות. אנו כאן בתור דוברים, בתור עוזרים, מזכירים לכם, מציעים, לשאול את השאלה – מי בתוככם לא אוהב את מי בתוככם?
התשובה עשויה להיות קשה, התשובה עשויה להיות מעצבנת, היא עשויה להיות מביכה, אתם עשויים להתבייש בעצמכם, אתם עשויים להתמלא אשמה. תנו לכל הרגשות לעלות. כל הרגשות הללו לגיטימיים ואף אחד מהם אינו קשור למציאות. תנו לכל להציף, לנו לכל להתנקות, משום שמעבר לרגשות הללו, מעבר לתשובות, מצוי חופש עבורכם. מצויה הקלה וחופש גדול יותר של פעולה, של הגשמה, של ביטוי עצמי.
מאחר ואתם באתם לעולם הזה בשביל לגלות מחדש את החופש הזה ולהביא אותו לחיים שלכם בעודכם נמצאים בגוף, זה הזמן יותר מאי פעם לשנס מותניים, לשאול שאלות ולצלול פנימה בעקבות התשובות.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
