בין יום השואה לבין יום הזיכרון, החלטתי לדבר על כאב וזיכרון. אני מדבר על כך שזה טוב לזכור, שכואב לנו, שנפגענו, ומדוע חשוב לזכור שגם פגענו והכאבנו. רמז: זו הדרך היחידה להפסיק את מעגל הכאב/מלחמה/סבל/מוות שהעולם שרוי בו (ואנחנו גם).
לאחר מכן טוהר דיברו על אהבה עצמית – הם מציעים תרגיל לימים אלה, כדי לעזור לנו לחזק את האהבה שלנו לעצמנו, ואת הביטחון שלנו להיות כפי שאנחנו בעולם זה.
ניפגש ב"הפנים השונות של האהבה: ביטחון" ב-29.4. זהו מפגש תקשור אונליין, בו נעסוק בביטחון מהיבטים שונים (ויהיה גם תקשור של שאלות-תשובות). לפרטים והצטרפות היכנסו לכאן.
(התקשור הכתוב אחרי הסרטון).
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, כדי לומר מספר מילים, להזכיר כמה דברים.
אנו מבקשים בפעם זו להזכיר לכם להיזכר. אנו מציעים לכם להיזכר בדבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם. אנו מציעים שתהפכו את הדבר הזה שאתם אוהבים בעצמכם, למעין יתד שאתם נועצים באדמה הפנימית. יתד שבעזרתו ודרכו ובזכותו, אתם יוצרים מרחב חדש לחוויה, להוויה, להתפתחות.
דבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם – בחרו אחד כזה ושאו אותו בתוככם, בתודעה. הזכירו לעצמכם, התחברו מחדש ליכולת הזו, לאיכות הזו, למאפיין הזה, לכישרון הזה, כל דבר שהוא. התחברו לזה מחדש.
אולי תכתבו לעצמכם את זה במקום שתוכלו לראות זאת, אולי תציירו זאת או תדמיינו זאת בדמיון. השתמשו בכל אמצעי שמתאים לכם, בשביל לאפשר חיבור מחודש לאותו הדבר שאתם אוהבים בעצמכם.
זה דבר חשוב, משום שלא פעם, כאשר אתם מתמודדים עם ביקורת עצמית ורגשי אשמה ואולי בושה ואולי כעס ואולי פחד מעצמכם, אתם יכולים יותר בקלות לא לראות את מה שאתם אוהבים בעצמכם. אולי לראות זאת אבל להקל בזה ראש, לא להעריך את זה, לא להרגיש את זה, ולקבל מזה את מה שאתם יכולים לקבל מזה. לכן אנו מציעים שתעשו זאת; שתבחרו דבר אחד ותתנו לו יותר מקום בהסתכלות שלכם, בהרגשה שלכם, בסיפור שאתם מספרים לעצמכם, שאתם חיים אותו בימים אלה ובכלל.
באופן הזה, אתם יכולים להעמיק חיבור ולחזק את מי שאתם, את הביטחון שלכם, את היכולת שלכם להיות כפי שאתם.
זו ההצעה שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
