בהמשך לשיחה על חוסר אונים בשבוע שעבר, אני מדבר השבוע על חוסר השפעה: תזכורת למי שצריך זאת, שיש לנו יותר השפעה על המציאות ממה שאנחנו לפעמים מרגישים. טוהר ממשיכים את הקו הזה, ומזכירים לנו בתקשור שישנו אור, גם אם כעת הוא אינו נראה או מורגש.
(התקשור הכתוב נמצא מיד לאחר הסרטון).
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. אנו נפגשים פעם נוספת בדרך זו, באמצעי זה, כדי להזכיר לבני אדם שישנו אור. את זה אנו מבקשים להזכיר. גם אם הוא לא נראה כעת, גם אם אתם בתוך החשכה.
זה העניין עם חשכה – אתם אינכם יכולים לראות אור בתוך החושך, באותה המידה שאתם אינכם יכולים לראות חושך כאשר אתם נמצאים באור. גם כאשר אתם באור, ישנו חושך, אלא שהוא אינו בסביבתכם. כך גם להפך – כאשר אתם בחשכה, ישנו אור, גם אם הוא לא בסביבתכם באופן שאתם יכולים לזהות אותו ולהתנחם בקיומו.
מאחר וכך, אנו מבקשים במפגש זה, במסר זה, להזכיר את קיומו של אור, את קיומה של תקווה, את האפשרות שדברים יתחברו, גם אם נראה שהחיבור אינו אפשרי.
זה מה שאור עושה – הוא מחבר. הוא מאיר את הקיים ומחבר את הדברים זה לזה. בכך שהוא יוצר את החיבורים, הוא מאפשר לתודעה להתרחב, והוא מאפשר לבריאה לנוע בחופשיות.
אור פעמים רבות קשור בידע, משום שהאור, בעודו יוצר חיבורים, מאפשר לידע לנוע, לתובנות להגיע. החיבורים שהאור יוצר הם התשתית להתפתחות, ואור הוא מה שאתם זקוקים לו, אור הוא מה שחסר.
זה מה שאנו מציעים לכם לזכור, שישנו אור גם אם אינכם יודעים לזהות אותו ולומר "הנה הוא", ולהתנחם בקיומו.
אם אתם חווים חשכה, אפשרו לעצמכם לחוות אותה אבל זכרו לא להאמין לחשכה, לחוויה שלה, יתר על המידה. זכרו שגם היא תחלוף. זכרו שישנו אור והוא יוצר חיבורים גם ברגעים אלו ממש, באופן שעשוי להיות מעט מאתגר להבנה.
אלו החיבורים שהאור יוצר אשר חושפים את הקרעים, את הנתקים המתקיימים בעולם זה. אלה חשופים וברורים ובולטים, ויש שיאמרו שגם מחמירים. מנקודת המבט שלנו, הם בעיקר בולטים יותר מבעבר. הם ברורים לכם יותר, וזה חשוב וזה הכרחי, שכן דרך ראיית מה שחסר, אפשר למצוא את הדרך ליצור אותו ולברוא אותו מחדש.
אם אתם בתוך חוויה של חשכה, הרשו לעצמכם לחוות זאת, ואל תאמינו לזה יתר על המידה. האור קיים, והוא עושה את שלו, וכל זה עוד יראה.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
