אמש התקיים הפגישה הראשונה בסדנה המתוקשרת "יוצאים מהפינה". הפגישה עסקה בהסתרה, ואני משתף איתכם חלק קטן מהתקשור של טוֹהר מאותה הפגישה. כדאי לקרוא אותו במיוחד אם יש לכם בעיות אוטואימוניות (אבל לא רק):
"כן, אתם נרדפתם. לא פעם ולא פעמיים. חלקכם סבלתם בתקופות חיים מסוימות סבל גדול מאוד. חלקכם חוויתם נטישה עמוקה מאוד. חלקכם נושאים ברגעים אלו ממש כעס על הרוח, בדיוק בגלל זה. הרגשתם שאלוהים נטש אתכם, שהרוח בגדה בכם, שהאהבה הפנתה לכם עורף. אתם יודעים על מה אנחנו מדברים.
"כן, זה קרה. נרדפתם ונפגעתם, והקשרים שהצלחתם ליצור עם הרוח לעיתים נעלמו. כן, חלקכם בפעמים כאלה ואחרות שקעתם לתוך מקומות חשוכים מאוד. מקומות של ייאוש, של חוסר תקווה, מקומות של "אין אפשרות" ו"אין סיכוי". אתם שקעתם עמוק.
"חלקכם עוד כועסים. יש עוד כעס על אלוהים, על בני אדם. לעיתים הכעס הוא על עצמכם, ואנו מבקשים לומר למי מכם שמתמודד בזמן זה עם תופעות אוטואימוניות: דעו שיש בכם כעס, והכעס הוא על החלק הרוחני בכם.
"מתוך אותה פגיעות, אתם תופסים את החיפוש הרוחני כפוטנציאל לאסון נוסף. אותו המקום הפגוע בכם אומר 'בשביל מה לנסות שוב ולהסתכן שוב', ומתוך זה יש כעס על עצמכם ורצון לעצור את עצמכם. לעיתים הכעס הזה הופך לבעיות פיזיות, כאלה שיכולות להגביל, לצמצם את איכות החיים, את החופש שלכם להיות במלואכם.
"אם יש לכם תופעות אוטואימוניות, אנו ממליצים בחום לתת תשומת לב לכעס הזה. יש ריפוי שכדאי ליצור סביב הכעס, כדי שתחזרו לסמוך על עצמכם. כלומר, לסמוך מחדש על החלק בכם שנמצא בחיפוש, שרוצה להתעורר, שמחזיר אתכם שוב למחוזות שבהם נפגעתם בתקופות חיים אחרות.
"אתם אינכם בסכנה. הרוח לא באמת נטשה והאהבה לא באמת הפנתה עורף. אבל לא תמיד חיבורים שהיו יכלו להמשיך להתקיים. החיבורים שאתם יוצרים בתקופת חיים זו יכולים להתחזק, יותר ויותר".
