אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים במפגש נוסף, הזדמנות נוספת להכיר את עצמכם מחדש. אלו הם ימים של שינויים גדולים, אלו ימים של מהפיכות, שיתרחשו בעוצמה גדולה יותר מכפי שאתם זוכרים, בעוצמה גדולה יותר מכפי שאתם מבינים, ובעוצמה גדולה יותר מכפי שאתם יודעים.
כל זה מתרחש מסביב לכם, באזור בו אתם מתגוררים, אבל המהפיכה הזו מתרחשת קודם כל בתוככם. על המהפיכה הזו אשר מתרחשת בתוככם בזמן הזה אנו רוצים לדבר בערב זה. זוהי שיחה חיונית. זהו אמנם סוג של מונולוג ובכל זאת שיחה, משום שבערב זה, בהצטלבות זו של זמן ומרחב, אנו מבקשים לדבר עם התאים שלכם. אנו מבקשים לדבר עם החלק האלוהי אשר ער בתוככם. אנו מבקשים לעזור לכם לגשר על הפער, עד כמה שניתן, בין החלק החיצוני, המודע, לבין החלק הפנימי, הלא מודע. אנו רוצים לשוחח עם הרבדים העמוקים של מי שאתם. בזמן זה שהוא זמן של מונולוג ברמה המודעת, אנו מבקשים לשוחח ברמה הלא מודעת, ואנו מציעים ומזמינים בזמן הזה להתכנס פנימה. הקשיבו עד כמה שתוכלו למה שאנו אומרים. אנו מציעים להתכנס פנימה משום שאתם עשויים בזמן הזה לשמוע את התשובות שיעלו מתוככם, את אותם הקולות שאיתם אנו עכשיו מדברים.
גבול האישיות נפרץ
מה קורה בזמן הזה, מה קורה בתוככם? אפשר לומר באופן שהוא פשוט וברור שמתחלף שלטון. לפחות זו המגמה. אתם רגילים כבר זמן רב ללכת בעולם ולהכיר את עצמכם. במידה כזו או אחרת יש לכם הכרות עם מי שאתם. דעות מסוימות, הרגלים מסוימים, דברים מסוימים שנוחים לכם, דברים אחרים שאינם נוחים לכם. אתם ברמה כזו או אחרת מכירים את עצמכם, ויש גבול מסויים שבתוכו אתם נמצאים, שבתוכו אתם יכולים להגדיר את עצמכם ולזהות את עצמכם. זהו הגבול של האישיות, אשר קובע מה אפשר ומה אי אפשר, מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא נכון. הגבול הזה הוא זה שנפרץ בזמן הזה.
ברמה מסוימת מתרחשות שיחות, מתרחשים דיונים כל הזמן. שינויים, רפורמות, מתקיימים ברגעים כאלו ואחרים כל הזמן. אתם במידה כזו או אחרת נמצאים בתהליך של התפתחות, ובזמן הזה, זו הופכת להיות התפתחות מואצת, זו הופכת להיות התפתחות דרמטית.
אתם לא רק נזרקים מהגדר – היא מתמוטטת לעיתים בזמן שאתם יושבים עליה, לעיתים היא נעלמת כאילו מעולם לא היתה. אתם מוצאים את עצמכם בטריטוריות לא מוכרות, מתנהלים מתוך מערכים שאינם ברורים. רגשות, חוויות, מחשבות, רצונות שאינכם מכירים, שאינכם זוכרים, שאינכם מבינים, עולים בתוככם, ואתם מוצאים את עצמכם במידה רבה יותר מאי פעם, אובדי עצות, חסרי אונים, מבולבלים, אבודים במידה כזו או אחרת, אינכם יודעים לאן לפנות ומה לעשות.
אנו כאן כדי להזכיר שמי שפורץ את הגבול הוא החלק האלוהים שבתוככם, זהו אותו ניצוץ איתו אנו משוחחים בזמן הזה. זהו אותו החלק, אשר מעיר אתכם, אשר מערער אתכם, אשר משנה אתכם. אפשר לדמות שהדלקתם מעט יותר את האור הפנימי, סובבתם מעט את הכפתור, והאור דולק בעוצמה גדולה יותר. הנוכחות של מי שאתם באמת הופכת להיות ברורה יותר, בולטת יותר. פחות ניתנת להכחשה, פחות ניתנת לביטול. יותר דורשת ביטוי.
הפחד גובר
התוצאה של השינוי הזה הוא שאתם נדרשים להתאים את עצמכם מחדש, לוותר במידה מסוימת על מה שהכרתם בעצמכם. תפיסות, דעות, לעיתים התנהגויות, לעיתים גם דברים מסוימים במציאות שלכם צריכים להפרד מכם, לעזוב אתכם, משום שאינם רלבנטיים עוד, אינם אפשריים עוד להכלה עם מי שאתם גדלים להיות, עם מי שאתם הופכים להיות.
זהו תהליך אינטנסיבי, זהו תהליך כאוטי, זהו תהליך במידה מסוימת מפחיד, משום שאותו הפחד אשר מנהל רבים מהאנשים שמתבוננים במהפיכות החיצוניות, הוא הפחד המנהל את האנשים בעוד מתמודדים עם מהפיכה פנימית. השינוי, ההתמזגות אל תוך האור, נתפסת כאסון, או לפחות במקרה הטוב כפוטנציאל לאסון. דבר מה רע עומד לקרות, אתם בטוחים, ככל שהמסכים נפתחים, ככל שהגבולות מתמוססים, ככל שהאחדות הולכת וגדלה.
זו אימה צרופה, אשר זועקת בתוככם, זהו פחד טהור, אשר מזדעזע במעמקים שלכם. אינכם יודעים מה לעשות, אינכם יודעים לאן ללכת, כיצד לפעול ומה לחשוב, ומה בדיוק לעשות עם כל הרגשות שעולים בזמן הזה. אינכם יודעים האם לפנות ימינה או לפנות שמאלה, האם להשאר במקום או ללכת קדימה. הבלבול הזה יכול לבוא לידי ביטוי בהחלטות קטנות, יומיומיות, והוא יכול לבוא לידי ביטוי בהחלטות גדולות, יותר משמעותיות.
בזמן הזה דבר אחד ברור, והוא יהפוך להיות יותר ויותר ברור ככל שהזמן יחלוף – המערך הפנימי של מי שאתם משתנה. מי שאתם זוכרים את עצמכם כבר לא יהיה יותר, באופן שהוא טוב, באופן שהוא הרמוני, באופן שמבטא את הצד האלוהי שבתוככם. אתם משתנים. גם אם ברגעים רבים המציאות נתפסת כחזקה מכם, כגדולה עליכם, למעשה, אתם מתחברים יותר ויותר ליכולת שלכם לברוא מציאות, ליצור מציאות, כפי שנכונה לכם.
הקשר בין הפנים לחוץ מתבהר
שימו לב בזמן הזה, כיצד הדיאלוגים הפנימיים שלכם מתממשים במהירות גדולה יותר מאי פעם במציאות החיצונית שלכם, כיצד מי שאתם בכל רגע, מתבטא במהירות גדולה מאי פעם, כיצד הכל הופך להיות ממשי. הגבול בין הפנים לחוץ הולך ונעלם. המציאות הפנימית והמציאות החיצונית הופכות להיות אחת.
נכון הוא שהן תמיד היו אחת, אבל לכם לא היתה את היכולת לראות זאת. במידה רבה, לאורך כל ההיסטוריה לא יכולתם לזהות את הקשר, כך שבמובן מסוים מה שיהיה יותר נכון לומר הוא שבזמן הזה, היכולת שלכם לראות כיצד אתם יוצרים את המציאות שלכם, כיצד המציאות שלכם משקפת את מי שאתם, גדלה. אין יותר במידה רבה לאן לברוח. אתם עומדים שוב ושוב מול עצמכם, ואתם עשויים בזמן הזה בתוך חוויה כזו לכעוס, להתקרבן, להתמסכן, להבהל ועוד כל מיני הטיות רגשיות מהסוג הזה.
כל זה הוא לגיטימי, כל זה הוא מותר, וחשוב לעבור את כל הרגשות הללו. חשוב לתת להם להתבטא, משום שבמידה רבה, מנקודת מבטנו, אתם דומים כעת לאנשים אשר זכו במפתיע בסכום מאוד גדול של כסף, והם בלחץ כי הם לא יודעים מה לעשות איתו. אתם זכיתם במובן מסוים ביכולת פשוטה יותר מאי פעם, קלה יותר מאי פעם, לכוון את המציאות שלכם כפי שאתם רוצים. היא יכולה להיות התגשמות של חלומות, היא יכולה להיות התגשמות של סיוטים. הצדדים שאתם תדחיקו, אלו שאתם תבחרו להלחם בהם ולהכחיש אותם, ידרשו את מקומם, יבואו לידי ביטוי במציאות כדי שתשימו לב אליהם. הצדדים הללו יכולים להיות כאבים ישנים אבל הם יכולים להיות גם חלומות ישנים. גם הלב שאתם נוטים להלחם בו, עשוי לדרוש יותר הקשבה. באותה המידה, הצדדים שאתם מתחברים אליהם, אלו שאתם מחבקים אותם, אלו שאתם אוהבים, יביאו את עצמם במהרה, בפשטות, בקלות, למציאות שלכם.
כנות וסדרי עדיפויות
כל זה דורש מכם יותר מאי פעם לקחת אחריות. לקחת אחריות על מה שאתם רוצים, לקחת אחריות על מה שאתם מרגישים, לקחת אחריות על מה שאתם חושבים.
כשאנו אומרים לקחת אחריות אנו מתכוונים ראשית כל לכנות. לזהות מה אתם מרגישים, מה אתם חושבים ומה אתם רוצים. להיות כנים עם עצמכם בין אם הדבר נעים לעצמכם לשמוע ובין אם לא, בין אם הדבר מוסרי ובין אם לא, בין אם הדבר לגיטימי ובין אם לא.
כנות היא המפתח החשוב ביותר בכל הקשור ללקיחת אחריות, משום שכאשר אתם כנים את עצמכם אינכם יכולים להיות קורבנות של עצמכם, ובקורבנות אתם מבזבזים את הכוח שלכם, שולחים אותו לחלל הריק שסביבכם. כשאתם כנים עם עצמכם, כשאתם מודעים למי שאתם, אתם פותחים פתח ליצירה של שינויים, ואלו הופכים להיות יותר ויותר גדולים. כך שהדבר הראשון הוא כאמור כנות.
הדבר השני, אפשר להגדיר אותו בתור סדרי עדיפויות. מה באמת אתם רוצים? יש בתוככם בלילה גדולה של תשוקות, של חלומות. חלקכם ממוקדים יותר וחלקכם מפוזרים יותר, אבל בתוככם יש לא מעט קולות, ורבים יותר מהקולות הללו, יותר מאי פעם, יכולים להתממש במציאות שלכם. השאלה שעליכם לשאול את עצמכם היא מה אתם רוצים. מי אתם רוצים להיות, איזה סוג בני אדם אתם רוצים להיות. אם הייתם מקבלים עכשיו סכום בלתי נתפס של כסף, איך הייתם משתמשים בו? האם הייתם משתמשים בו כדי להביא טוב לעולם או הייתם משתמשים בו לטובתכם האישית בלבד? מה אתם רוצים ומה תבחרו לעשות בזמן הקרוב עם החיבור הגדול יותר מאי פעם לבורא הפנימי? כיצד תשתמשו ביכולת הזו? כיצד תשתמשו בפשטות? איזו מציאות אתם רוצים לברוא לעצמכם? אילו רגשות אתם רוצים להרגיש בתוך המציאות הזו? אילו רגשות אתם רוצים שהאנשים סביבכם אתם רוצים שהאנשים סביכם ירגישו? איזו חוויה אתם רוצים לחוות?
זמן להתמקד
אלו שאלות שצריך לשאול יותר מאי פעם בזמן הזה. משום שיש לכם יכולת גדולה יותר מאי פעם בזמן הזה להגשים את עצמכם, אבל כל עוד אתם כאוטיים, כל עוד אתם טובעים בתוך הבלילה הפנימית, קשה לקולות ליצור מציאות. כאשר אתם מרובי קולות כפי שאתם פעמים רבות, אתם עשויים לראות כיצד הקולות השונים מקבלים ביטוי ברמה כזו או אחרת במציאות. לעיתם הקולות סותרים זה את זה, לעיתים גם המציאות עצמה יכולה לסתור את עצמה.
כדאי בזמן הזה להתמקד. כדאי בזמן הזה לשאול את עצמכם מה אתם רוצים. אתם יכולים להיות עשירים ועניים, בריאים וחולים, אומללים ומאושרים, עצובים ושמחים, נטולי כל ובעלי שפע גדול. אתם יכולים להיות כמעט כל דבר שאתם רוצים. מה אתם רוצים באמת? איזו מציאות אתם רוצים לעצמכם? ומדוע אתם רוצים את אותה המציאות?
מדוע רבים מכם חושבים ברגעים אלו ממש 'כסף, אני רוצה כסף'. מדוע אתם רוצים את הכסף הזה? מדוע אתם רוצים להיות בשמחה? האם זה בגלל שאתם מפחדים מהעצב שלכם? האם בגלל שהשמחה בשבילכם היא המקום בו אתם מרגישים בבית, חוויה שאתם מתגעגעים אליה? מדוע אתם רוצים להגשים חלום כזה או אחר? האם אתם מפחדים להתמודד עם ההגשמה של החלום או האם זה החלום של הלב שלכם?
במובן מסוים, אפשר לומר שבזמן הזה יש האצה של תהליך שאיננו חדש. תהליך שבמסגרתו הכוח חוזר מיחידים לרבים. לאט לאט מתפרקת ונעלמת אותה קבוצת כוח חיצונית אשר יכולה לשלוט בכם ולנהל אתכם, והיכולת של כל אדם ליצור לעצמו את המציאות המתאימה לו והנכונה לו, הולכת וגדלה. זהו חופש גדול עם אחריות כבדה, ועליכם להתנהל איתה בחוכמה.
אז אם בזמן הזה אתם מבולבלים, חסרי אונים, כועסים, עצובים, מסכנים, הרשו לעצמכם להיות. הרשו לעצמכם להיות כל מה שאתם עוברים, כל מה שאתם מרגישים. כאשר תסתגלו יותר למי שאתם הופכים להיות, תתחילו מחדש לשאול שאלות. היו כנים עם עצמכם, שאלו שאלות עמוקות לגבי מי אתם רוצים להיות.
העולם הזה שבו אתם חיים, חוזר יותר ויותר במהירות אל נקודת האפס. בנקודת האפס הכל מתחיל מחדש. השאלה הגדולה שכל בני האדם צריכים לשאול אותה, היא לאן אתם רוצים בנקודה הזו להתפתח? לאן אתם רוצים להגיע?
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.