ארבעת הרעיונות

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים. אנו נפגשים פעם נוספת כדי לעסוק במתרחש בעולם זה של בני אדם; לעסוק באופן שבו הדברים נערכים בזמן הזה, כמו מסתדרים מחדש במקומם. זו התנועה שבה הכול נמצא – הכול תופס מחדש את מקומו, מתמקם מחדש במרחב. התכוננות לקראת התנועה החדשה.

התחלנו לעסוק בכך בזמן האחרון שלכם; התחלנו לומר ששנה זו אשר מסתיימת, הייתה שנה של בחירה. בשנה זו נעשתה בחירה, והיא נעשתה לפני מספר חודשים בלוח השנה שלכם.

הפרידה מהרעיונות

מהותה של בחירה זו היא להניח מאחור את מה שכדאי להניחו מאחור. להניח מאחור תפיסות שאינן מתאימות עוד ורעיונות, שאולי היו נכונים בעבר ואולי נשמעו מלהיבים בעבר, אבל הם אינם מתאימים למי שאתם הופכים להיות. הפרידה הזו מרעיונות היא אחת הפרידות הקשות ביותר שעליכם לעבור במסע ההתפתחות.

בחודשים אשר עברו מרגע הבחירה, הדברים מתחילים להיערך מחדש, והתהליך הזה של היערכות מחדש מגיע לשיאו. הכול כמו תופס מחדש את מקומו במרחב, כאמור לקראת תחילתה של תנועה חדשה.

בדרך עליכם להיפרד מרעיונות. רעיונות בדבר מה אפשר ואי אפשר, מה יכול לקרות ומה לא יכול לקרות, מה הגיוני ומה לא הגיוני. רעיונות שלפעמים מגבילים אתכם עד מאוד. רעיונות שלפעמים מלהיבים אתכם מאוד, אבל הם אינם באמת קשורים למי שאתם. רעיונות, אשר לעיתים יכולים להיות טובים מאוד עבורכם, אבל אז נכנס רעיון אחר למרחב ואומר, שזה לא באמת מה שמתאים לכם.

יש לכם רעיונות שונים, ורבים מהם אינם מתאימים במיוחד למי שאתם יכולים להיות.

כאמור, יש רעיונות של מגבלות, ויש רעיונות בדבר אפשרויות. רעיונות של מגבלות שאינם נכונים, רעיונות של יכולות שאינם באמת מתאימים. אין זה אומר שאתם יכולים הכול, אין זה אומר שעליכם להפסיק לחלום. זה ממשיך להיות רלוונטי עד מאוד, שתחלמו. זה ממשיך להיות רלוונטי עד מאוד, שתכירו במה אפשרי ולא אפשרי לכם, שתכירו במה שמתאים ולא מתאים לכם. כל זה רלוונטי עד מאוד. עם זאת, ישנו צורך עז להיפרד מרעיונות שאינם מתאימים עוד, כאלה שאינם מאפשרים לכם לחיות בנינוחות, כאלה שיוצרים מידה של צמצום, מידה של ניתוק.

התרחבות או התכווצות?

הדרך לדעת אם רעיון נמנה עם הקבוצה הזו, היא לשים לב לתחושות של הגוף. האם הרעיון הזה יוצר התכווצות? האם הרעיון יוצר התרחבות? אם הוא יוצר התכווצות, אז כדאי לבחון את הדברים מחדש. אם הוא יוצר התרחבות, אתם בכיוון שנכון לכם.

אם הרעיון יוצר התלהבות, כזו שממהרת לסחוף אתכם מעל פני האדמה, אז גם אז כדאי לבחון את הדברים, משום שפעמים רבות ההתלהבות אינה נובעת מחיבור לעצמכם. היא נובעת מרעיון שאינו קשור ואינו מתאים למי שאתם. אתם מנסים לרצות משהו, להיות משהו, שאינו מתאים באמת למי שאתם.

אם תבחנו את הדברים, אז אתם יכולים לגלות שבתוך ההתלהבות נוצרת גם התכווצות. אם לא תמהרו לפעול ולא תמהרו לפסול, אז אתם תוכלו לזהות שבתוך ההתלהבות ישנה גם התכווצות. היכן שההתכווצות נמצאת, שם כדאי לעצור. זו אינה תנועה שמתאימה למי שאתם. אבל אם ישנה התרחבות, אז זה כיוון שכדאי להמשיך לחקור ולבדוק ולממש. זה כיוון שיכול להיות נכון עד מאוד.

הרעיון הראשון: מישהו צריך לדאוג לי

אנו מבקשים לדבר בפעם זו על ארבעה רעיונות שכדאי לכם להשאיר מאחור, כאלה שאתם עשויים להאמין להם, כאלה שנראים כאמת.

הרעיון הראשון אומר בפשטות, "מישהו צריך לדאוג לי". שימו לב למי אתם מפנים את הרעיון הזה. יש המפנים את הרעיון הזה לבן או בת זוג. יש המפנים אותו לילדים או להורים. יש המפנים אותו לחברים ומכרים אחרים. יש המפנים אותו למדינה, לממשלה, או לגופים אחרים שאמורים על פניו להגן, לשמור, ולתת מענה לצרכים כאלה ואחרים.

איננו אומרים שכל זה אינו מתאים ואינו נכון. כמו תמיד, גם בהמשך, עליכם ללמוד לקבל עזרה, כי אינכם באמת יכולים לדאוג לעצמכם, לבדכם, בכל ההיבטים ובכל הזמנים. למרות כל זאת, אנו אומרים שישנו רעיון שאומר, "מישהו אחר צריך לדאוג לי". כלומר, אני לא צריכ/ה לקחת אחריות, כי מישהו אחר ישתנה בשבילי. מישהו אחר יתאמץ בשבילי. מישהו אחר יענה על השאלות, או יעשה את הפעולות.

זה שונה מלבקש עזרה. אתם לרוב מבקשים עזרה כאשר אתם מזהים צורך ומגבלה; צורך שדברים יתקדמו, ישתנו, או מגבלה, כלומר, את חוסר היכולת שלכם לעשות דברים בכוחות עצמכם. צורך בעוד נקודות מבט, בעוד מקורות של תמיכה ויצירה.

הרעיון שאומר, "מישהו אחר צריך לדאוג לי", אומר למעשה "אני יכול/ה שלא להיות מעורב/ת". הרעיון הזה אומר, שאפשר לקבל הכול מבלי לתת דבר.

זה רעיון אחד שיש לכם כבני אדם, שכדאי להניחו מאחור. באופן הזה אתם יכולים להתאכזב פחות וליהנות יותר. יש מי שיכול לעזור לכם בעודכם עוזרים לעצמכם, אבל אין מי שיעשה דברים ויחיה חיים במקומכם.

הרעיון השני: אי אפשר לקבל הכול

הרעיון השני אומר בפשטות שעליכם להתפשר על משהו. דיברנו על כך בעבר באופנים שונים, אנו עוסקים בכך גם הפעם. אתם ספוגים ברעיון שאומר שאי אפשר לקבל הכול, שצריך להתפשר. במילים אחרות, צריך לסבול ולחוות מידה כזו או אחרת של תסכול, של חוסר ושל צמצום.

זה נכון שבמסע החיים שלכם אתם פעמים רבות מתגמשים, ומגלים שמה שמתאים ונכון לכם עשוי להיות שונה ממה שחשבתם קודם לכן. השינוי הזה עשוי להיחוות כפשרה, כוויתור, אבל הוא אינו כזה; זה שינוי, שאם אתם מתמסרים אליו, הוא מביא להתרחבות.

אם מלכתחילה אתם מונעים מתוך הרעיון שאומר שאי אפשר לקבל הכול בחיים, אז אתם מלכתחילה ניגשים בחייכם למצבים של בחירה והחלטה עם תסכול, עם מידה של קורבנות. במצבים כאלה, הבחירה שתעשו עשויה להיות שלא לטובתכם. היא תמשיך לממש או להוכיח שאתם באמת לא יכולים לקבל הכול.

בני אדם יכולים לעבור חיים שלמים, במהלכם הם מקבלים החלטות שמגשימות את הרעיון שאומר שאי אפשר לקבל הכול, בזמן שהם יכולים לקבל החלטות אחרות, וליהנות הרבה יותר, רק שהאפשרות הזו אינה גלויה בפניהם, הם אינם מזהים אותה. היא נסתרת מהם, גם כאשר היא ניצבת לפניהם.

זה רעיון שעשוי להיות מציאותי מאוד. החוויה שהוא יוצר, גם היא יכולה להיות מציאותית מאוד. אך אין סיבה לחיות בקורבנות.

הרעיון השלישי: אין מספיק אהבה

הרעיון השלישי שעומד בעת הזו לבחינה מחודשת, או לפחות ראוי שיעמוד לבחינה מחודשת, הוא הרעיון שאומר שאין מספיק אהבה. אם אין מספיק אהבה, אז במוקדם או במאוחר אתם תישארו בלי הדברים שאתם צריכים ורוצים, בלי מה שנחוץ לכם, בלי מה שחשוב לכם.

אם אין מספיק אהבה, אז בהכרח תהיה בדידות, בהכרח יהיה ניתוק, בהכרח יהיה ריחוק. אם אין מספיק אהבה, אז גם אם אהבה תהיה ניצבת מולכם, אתם עשויים שלא לבחור בה. אתם עשויים לומר לעצמכם, יש לי מספיק, יש אחרים שצריכים את זה יותר ממני. אבל יש מספיק לכולם. לוותר על מה שאתם צריכים ורוצים, לא ייצור עוד שפע בעולם זה.

הוויתור על מה שאתם צריכים ורוצים יוצר עוד חוסר בתוככם, וזה משפיע על העולם סביבכם. זה עניין של תודעה – ככל שיותר ויותר אנשים חיים את תודעה של צמצום, של אין, כך שיתופי הפעולה שהם יוצרים מביאים לעוד אין. ככל שיותר ויותר בני אדם חיים מתוך רווחה, שיתופי הפעולה שהם יוצרים מאפשרים לאותה רווחה לגדול. התודעה האישית משנה מציאות קולקטיבית הלכה למעשה. יש מספיק אהבה.

שימו לב לעצמכם, כאשר אתם נוטים לוותר על מה שאתם צריכים ורוצים, כמו מתחשבים באחרים. אם אין אחרים, במה אז תבחרו? מה מתאים לכם? מה נכון לכם? תבחרו בהתאם לכך, כדי ליצור עוד יש בעולם זה.

הרעיון הרביעי: העולם הוא מקום מסוכן

הרעיון הרביעי שכדאי יהיה לבחון מחדש אומר בפשטות גם הוא, שהעולם הזה הוא מקום מסוכן שאתם עשויים להיפגע בו; שאם תתערבבו בו יתר על המידה, אתם עשויים להיפגע בו אנרגטית, רגשית ואף פיזית. זה רעיון שמאתגר להתמודד איתו, משום שפעמים רבות נפגעתם.

הרעיון הזה הופך להיות יותר משמעותי ככל שאתם מטפלים בלב השבור שלכם, ככל שאתם יוצרים עוד ריפוי ועוד איחוי וחיבור מחדש. האנרגיה שלכם בתהליכים כאלה הופכת להיות יותר ויותר עדינה. אתם עשויים לחוות את הפגיעות שלכם, ומתוך זה אתם עשויים לחוות את העולם כמרחב שמסוכן לכם להיות בו, שאתם עלולים להיפגע בו בגלל הפער, בגלל השוני.

אם יש את הפחד להיפגע שאתם מכירים מחייכם, אז ישנו רובד נוסף של פחד להיפגע, שנובע מתוך מסע ההתפתחות שאתם עושים.

שימו לב לרעיון הזה. אתם יותר חזקים מכפי שאתם חווים את עצמכם. אתם מוגנים יותר מכפי שאתם תופסים זאת. אתם עושים עבודה של איחוי וחיבור חלקים. העבודה הזו מגדילה את האור שבכם, את נוכחות האור שלכם במרחב, והאור הזה הוא המגן שלכם. אתם אינכם באמת צריכים עוד ועוד מערכי הגנה, או לחלופין, להסתגר ולהתרחק מהעולם. אתם כבר מוגנים מעצם החיבור.

המוגנות אינה אומרת שאתם לא רגישים או לא מרגישים. אתם עשויים בהחלט להמשיך לחוות את העולם בצורה חד-משמעית, יותר מכפי שחוויתם אותו עד כה, אבל אתם גם מוגנים יותר מכפי שאתם מבינים.

זה עניין של תודעה – ככל שנוכחות האור של האדם יציבה יותר, כך מה שאתם מביאים למרחב שלכם הוא עוד אור. הרעיון שאומר שעליכם להיזהר, יוצר עוד בדיוק מאותו הדבר שאתם רוצים שלא יקרה לכם. הרשו לעצמכם לנוע בעולם הזה בבטחה, אפילו בגאון. אפשרו לעצמכם להיות נינוחים ופתוחים בעולם זה, בדיוק כפי שאתם.

זהו הזמן שלכם

ארבעה רעיונות שאינם בהכרח חדשים, אבל המפגש איתם בעת הזו הופך להיות רלוונטי במיוחד. התנועה אשר הולכת ומתהווה היא תנועה של התרחבות. לפיכך, ללמוד מחדש שיש מספיק, שאתם מוגנים, היא למידה חשובה עד מאוד. אתם יכולים להיות כפי שאתם, לנוע ולהניע את עצמכם כפי שאתם, בדיוק כפי שאתם רוצים.

שימו לב לרעיונות אשר יוצרים התכווצות. שימו לב לרעיונות היוצרים התרחבות. תבדקו פעמיים רעיונות שמעוררים התלהבות. לעיתים, ההתלהבות היא אמיתית, וההתכווצות היא של פחד שיש לטפל בו. אבל לעיתים ההתלהבות היא בת חלוף, וההתכווצות היא הלב אשר אומר לכם, שימו לב.

שנה של בחירה עומדת להסתיים. שנה של שינוי עומדת להתחיל. במובנים שונים, שנה זו כבר החלה. תנועה של שינוי כבר מתקיימת, ותנועה זו תתגבר ותואץ בחודשים הבאים. תדאגו לעצמכם. קחו אחריות על חייכם. תרשו לעצמכם לנוע בעולם הזה יותר בבטחה, יותר פתוחים. זהו הזמן שלכם.

אלו הן המילים שלנו לפעם זו.

שמחנו,

אם כך, שלום.

טוהר.