תקשור ושיחה על בושה

בתהליכי השינוי שאנו עוברים, ההתמודדות עם בושה יכולה להיות אתגר משמעותי. הסרטון עוסק ברגש הזה ובאופן שבו אנו מושפעים ממנו.

(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)

אם כך, שלום.

אם כך, אנו מתחילים. אנו נפגשים בפעם זו כדי לעסוק בעולם זה שמשתנה, לעסוק באפשרות שגם אתם תשתנו כעת וגם בהמשך.

אנו בעיקר מבקשים לשאול, האם יש בכם את הנכונות לשינוי, או שאולי אתם רוצים שהעולם ישתנה ושאתם תישארו אותו דבר? האם ישנה הנכונות לשינוי עצמי? זו השאלה.

הנכונות אינה חייבת לבוא ללא פחד, בהחלט. לפחד משינוי יש מקום, ואין צורך להתעלם ממנו או להעלים אותו. עם זאת, כדאי לבחון האם ישנה הנכונות לשינוי. האם אתם מוכנים, בין אם זה לראות אחרת את המציאות או את עצמכם, בין אם לפעול אחרת בתוך המציאות. האם אתם מוכנים?

זה לא תמיד קל לבני אדם להשתנות. זה לא תמיד קל לכם לראות את הכל אחרת. רגשות שונים אתם עשויים להרגיש בעודכם משתנים, והמרכזי שביניהם הוא בושה. רגש זה עשוי להיות מכשול של ממש, ככל שאתם נמנעים מלהרגיש אותו.

אתם עשויים להתבצר בעמדה, במציאות הנוכחית, בנקודת המבט הנוכחית, שכן להרפות יגרום לכם להרגיש בושה. רגש זה מעורר קושי רב, משום שכאשר אתם מרגישים בושה, אתם נמצאים הכי רחוק מהאהבה. ברגש של הבושה יש את הנוכחות המועטה ביותר של אהבה, ולכן, אתם תעשו כמעט הכל כדי לא להרגיש אותה.

אנו מציעים שבתהליכים של שינוי, בושה היא רגש שלפעמים עולה. אם עולה בושה, חשוב לזכור שרגש זה אינו אומר את כל האמת. זה שאתם מרגישים בושה אינו אומר בהכרח שיש לכם על מה להתבייש. זה שיש לכם על מה להתבייש, אם יש, אינו אומר שאתם אינכם ראויים לאהבה.

כלומר, הבושה יכולה להיות שלב ולא סוף דרך, וזה שלב חשוב בתהליך, שכן אם אתם לא מסכימים להרגיש בושה ולרפא אותה, לא תוכלו להגיע לשינוי שאתם רוצים להגיע אליו.

כדאי לבחון אם אתם נמנעים מלהודות במשהו ולשנות משהו מתוך בושה, או יותר נכון, מתוך הרצון שלא להרגיש בושה. אם כן, אז במקום הזה כדאי להביא וליצור ריפוי. במקום הזה כדאי ללמוד שבושה היא שלב ולא סוף דרך, וזה שלב שכדאי לעבור אותו.

אלה הדברים שלנו לפעם זו.

שמחנו,

אם כך, שלום.

טוהר.