הייאוש יכול להיות חזק במיוחד, אבל טוהר מזכירים לנו לא להאמין לו. במקום זה, הם מציעים לנו לקרקע את עצמנו בתוך המציאות, ובסרטון תבינו במה מדובר.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, לומר מספר מילים. אנו מוסרים לאלו המהססים, אלו שאינם בטוחים, אלו ששואלים את עצמם האם יש טעם להמשיך, האם יש לאן להתקדם; שאולי זה הסוף, אולי יותר טוב מזה לא יכול לקרות, אולי צריך להסתפק במה שיהיה.
לכם אנו מוסרים שלא כדאי להאמין יתר על המידה למה שאתם מרגישים. אנו מציעים שיש אפשרויות שאינכם רואים. אנו גם מציעים שלא תנסו לראות את האפשרויות, שכן הניסיון לראות אותן עשוי לייאש אתכם עוד יותר. זאת משום שפעמים רבות אינכם יכולים לראות את מה שיכול לקרות.
האם אתם יכולים להסתפק במה שאנו מוסרים? להסתפק ברעיון, במה שאנו מוסרים כעת, שישנן אפשרויות שאינכם רואים? שאתם יכולים מאוד להתפתח ויכולים מאוד להתקדם? שהמציאות האישית והקולקטיבית יכולה להיות טובה יותר? האם אתם מסכימים לרעיון הזה, לאפשרות הזו, גם אם זה אינו נראה כך?
אם התשובה היא חיובית, אז חזרו אל עצמכם. חזרו לקרקע את עצמכם בתוך עצמכם. כלומר, בררו מה אתם צריכים, מה אתם רוצים, מה מתאים לכם, מה נכון לכם, ותחיו את חייכם בהתאם. אל תוותרו על מה שטוב לכם, משום האמונה שאומרת שיותר טוב מזה לא יכול לקרות. אל תוותרו לעצמכם ועל עצמכם, גם אם ההרגשה היא קשה, גם אם המציאות נראית כבלתי אפשרית.
המשיכו לקרקע את עצמכם, לחבר את עצמכם למציאות, למה שאפשרי ומה לא, למה מתאים ומה לא, מה נכון לכם באמת ומה לא, מה אולי היה מתאים בעבר, אבל לא מתאים לכם כעת. זה מה שאנו מציעים לכם להתמקד בו.
הקרקוע הוא חשוב, משום שמתוכו תוכל להיווצר התפתחות חדשה, תוכל להיווצר תנועה חדשה. עשו זאת ככל שאתם יכולים, בדרכים ובכלים שמתאימים לכם.
אלה הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
