קורונה

הדיקטטורה של הרגש בה אנו חיים מתפתחת להיות דיקטטורה רפואית, המתפשטת בעולם. הכל מתחיל בציפייה לא ריאלית לחיות במרחב בו לא יהיה מה שיגרום לכאב או מחלה

הדבר שכדאי לעשות הוא גם אחד הדברים שמפחידים אותנו יותר מכל. טוֹהר מדברים על פגיעות ושבריריות בתקשור מצולם זה

עלינו ללמוד מחדש להגיד לא, מאחר שלימדו אותנו שלהגיד לא זה לא בסדר. במיוחד בעת הזו, בה יש לחץ בלתי פוסק על אנשים להתחסן בניגוד לרצונם

טוֹהר מתארים את ההתמודדויות שלנו מנקודת מבט רחבה – השינוי שהעולם עובר בעשרות השנים האחרונות, התפקיד של הקורונה בתהליך, המאבק בו כולנו נמצאים והפחד המדבר

מדוע נוצר וריאנט האומיקרון? מה הוא בא ללמד אותנו, בני האדם? טוֹהר מתייחסים לכך בתקשור כתוב, קצר וחשוב

הניסיון שלנו להתעלות מעל הפגיעות, האופן שבו הקורונה מחייבת אותנו להתמודד עם פגיעות, ומדוע כדאי לנו להיפרד ממעטה ההגנה שאנו רגילים אליו. טוֹהר מסבירים זאת ועוד

האם הלא-מתחסנים הם אגואיסטים? כן. כך גם האנשים שמתחסנים. למעשה, כולנו אגואיסטים בכמעט כל דבר שאנו עושים, וזה הדבר הכי טוב שאנו יכולים לעשות למען אחרים

אז מי אשם במצב בו אנו נמצאים? הסינים? הפוליטיקאים? משרד הבריאות? הלא מתחסנים? טוֹהר מציגים נקודת מבט שונה לגמרי ביחס למציאות בה כולנו נמצאים

התהליך בו אנו נמצאים הוא משמעותי, והמאבק סביב החיסונים לקורונה הוא ביטוי חלקי ובו בעת משמעותי של התהליך הזה. טוֹהר שופכים אור חדש על המציאות שלנו

מה הקורונה באה ללמד אותנו, מדוע אנשים חולים במחלה, ואיך יכולים הלא-מחוסנים להתמודד עם רגשות אשמה. טוֹהר עונים על שאלות

מה טוב בקרונה? מה זה אומר עלינו, שאנו חולים? כיצד יוצרים בריאות של ממש? ואיזה שינוי בגישה כדאי לנו לעבור, בכל הקשור בגוף ובבריאות? טוֹהר מדברים על כל זה

רבים מרגישים כלואים בימים אלה. טוֹהר מדברים על ההרגשה הזו ומכוונים לכלא המשמעותי ביותר שחשוב להשתחרר ממנו