אחדות שליטה וחופש – קובץ להורדה
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן של התכנסות, זמן של התפתחות. אפשרות לבחון יותר לעומק את מה שמתרחש בזמן הזה, את מה שמתפתח.
ישנו דבר מה מעניין אשר מתרחש בעולם בו אתם חיים. הוא חורג אל מעבר לגבולות של הכוכב הפיזי שעליו אתם נוכחים בזמן הזה. מערך פלנטרי של כוכבים שונים, של אנרגיות שונות, המתייצבים זה בצד זה, זה אל מול זה, באופן כזה המביא דברים אל הקצנה.
עקשנות רבה מתגלה ונחשפת ומתחזקת בזמן הזה אצל בני אדם. אלו אשר מבקשים שליטה, מבקשים שליטה יותר מבעבר; אלו המבקשים חופש, מבקשים חופש יותר מבעבר. שני כוחות, לכאורה מנוגדים, אשר נובעים מאותה מהות, אותו מערך של כוכבים אשר מחייב את בני האדם לכדי התמסרות.
אתם יכולים לראות את מה שמתרחש בזמן הזה בתור הקצנה, אולי בתור הידרדרות. אך אפשר להסתכל על כל זה בתור התמסרות, אולי לא מודעת, אך בהחלט התמסרות, ובאותה המידה זו גם הזדמנות.
שלב של בחינה מחדש
כאשר בני אדם הולכים אחר אמת מסויימת, כאשר הם הופכים להיות האמת הזו, הם יכולים לא רק להכיר את מהותה, לא רק למצות מסלול התפתחות מסוים, אופציה מסויימת הכתובה גם בחוזה האישי וגם בחוזה הקולקטיבי; זה גם מאפשר לשאול שאלות עמוקות יותר, זה מאפשר לבחון את המציאות מנקודת מבט רחבה יותר.
זה עדיין, אולי, איננו מתבטא באופן שבו אתם רוצים שזה יתבטא; זה בהחלט לא מתרחש בקצב שבו חלק מכם היו רוצים שבו הדברים יתנהלו. חוסר האמונה גורם לכם לרצות שהדברים יהיו ברורים יותר ומהירים יותר, חוסר אמונה מלווה בעיוורון. עיוורון שהוא מנת חלקן של כל אותן הישויות, כל אותן הנשמות, אשר נכנסו אל גוף ובחרו לקחת חלק מסוים במשחק המסוים הזה בזמן הזה. משחק שהוא יצירה משותפת, והשלב שבו אתם נמצאים במשחק הוא שלב של בחינה מחדש, בחינה מחדש אשר מתאפשרת אך ורק מתוך התמסרות אל אמת מסויימת.
כל אדם רואה את האמת מנקודת המבט שלו. כל נקודת מבט נתפסת בזמן הזה כאמיתית עד מאוד, כאמת מוחלטת, כאמת אובייקטיבית. זהו מושג שבני אדם רבים משתמשים בו, והוא מעט משעשע מנקודת המבט שלנו, משום שהדבר האובייקטיבי היחיד המתקיים בכל זו אהבה. אך אהבה היא במהותה סובייקטיבית, משום שהאהבה שואפת להתפתחות, משום שהאהבה שואפת להתגלות, משום שהאהבה מניעה חיים. אז האובייקטיבי הוא במהותו סובייקטיבי, ואלו המתווכחים על האמת האובייקטיבית, מדברים על עצמם. כך שמעבר לקיומה של אהבה, אין אמת אבסולוטית אחת, אך יש את האופן שבו כל אדם רואה את המציאות.
גיל התבגרות קולקטיבי
אלו המבקשים חופש ואלו המבקשים שליטה, נמצאים כל אחד במסלול אחר, על פניו מנוגד. זה אכן יוצר מידה של התנגשות, מידה של מלחמה, בתוך העולם שלכם. זה יכול, איך לומר, להשפיע, ואולי אף לשאוב אתכם למחוזות של פחד, לתוך ייאוש. אתם עשויים להרגיש מסכנים מאוד בזמן הזה, שכך העולם שלכם נראה.
אבל אם אתם זוכרים את גיל ההתבגרות שלכם, אם אתם זוכרים כיצד הייתם כאשר התחלתם להתבגר ולמצוא את הזהות העצמאית, האם אתם זוכרים עקשנות? האם אתם זוכרים ביטחון מוחלט באמת? אמיתות שעל חלקן אתם עשויים להסתכל היום, ולהבין שהן לא בהכרח האמת האובייקטיבית, המוחלטת, כפי שחשבתם בעבר. אם אתם זוכרים את גיל ההתבגרות שלכם, אז כדאי להבין שמבחינה תרבותית, קולקטיבית, אתם נמצאים בפתחו של גיל התבגרות.
למרות שמרבית האנשים הזקוקים להתבגרות הזו עברו מזמן את גיל ההתבגרות הפיזי, הרי שמבחינה תודעתית אתם בפתחו של גיל התבגרות. הדרך היחידה להתבגר באופן הזה היא ללכת עם אמת מסויימת עד הסוף, בשביל לאפשר מעבר אל תוך מצב תודעה חדש, כזה אשר רואה תמונה רחבה יותר, כזה אשר איננו נמצא בתוך תהליך התבגרות כי אם בוגר.
אז, אם בכלל, אנו מזמינים אתכם לחגוג את מה שמתרחש בעולם שלכם. זה עשוי להשמע מוזר; יהיו אשר יקראו או ישמעו את המילים הללו ויהיו מוטרדים מכך, כיצד אפשר לשמוח בתוך מציאות מהסוג הזה? אבל המציאות הזו, קשה ומאיימת ככל שהיא, היא חלק מתהליך של התבגרות. ההתבגרות הזו מתרחשת יותר ויותר, וכרגע, כולם נאחזים באמת אחת.
יהיה שלב, יהיה זמן, שבו בני אדם יסתכלו אחורה על הזמנים בהם אתם נמצאים כעת, ויצחקו, משום שאין אמת אחת. כשם שאין אלוהים אחד ואין עם אחד, אין אמת אחת.
השלב שבו העולם הזה ניסה להיות אחד, עבר במידה רבה. הפעם האחרונה שהאנושות ניסתה להיות מהות אחת, הדבר הסתיים במלחמה כואבת במיוחד.
שאיפה לאחדות של הלב
עכשיו יש דבר מה אשר כדאי להבין בתוך השאיפה הזו לאמת אחת, לאותה אמת אובייקטיבית. זה תרגום, תרגום שאיננו נכון, לגבי האופן בו הדברים עובדים. אתם זוכרים כולכם את האחדות ממנה אתם באים; כל בני האדם, מודעים או לא, רוחניים או לא, הגיוניים או לא, כל בני האדם נושאים בתוכם את הזיכרון של האחדות, של הבית ממנו אתם נובעים, ואתם מחפשים את האחדות הזו מחדש.
בדרך אתם מבלבלים את המושג של אחדות. אחדות איננה אומרת שכולם זהים וכולם אותו דבר, אך בכל זאת זה מה שפעמים רבות מה שאתם מבקשים ליצור. אתם עושים זאת באופן קולקטיבי כעם, אתם עושים זאת באופן קבוצתי בתוך קהילה כזו או אחרת, ואתם עושים את זה בתוך עצמכם, במערכות היחסים שלכם, בחיים שלכם. אתם רוצים שהכל יהיה זהה, שהכל יהיה אותו דבר, שאנשים יחשבו ויראו ויבינו, באותה הצורה, באותה המידה, באותה האיכות, באותו העומק, באותו הגובה, באותה הכמות.
אתם מבקשים את זה משום שאם זה קורה, לרגע אחד אתם חושבים שאתם תרגישו בבית. זה מצחיק, מנקודת המבט שלנו, משום שהאחדות הזו שאתם זוכרים בלב שלכם, היא איננה כלל וכלל כמו זו שאתם מנסים ליצור. זו איננה אחדות של אהבה, זו אחדות של פחד, זו אחדות של שליטה.
אז אתם מבינים, כל אלה הנלחמים כעת על האמת שלהם, כל אלו המנסים לכפות אמת אחת על בני אדם, המכנה המשותף שלהם הוא הרצון לחזור הביתה. זה הרצון באחדות, באחדות של הלב, המניע את כולם. האם אתם מסוגלים לראות את זה? האם אתם מסוגלים לראות את זה באלו המעוררים בכם כעס, המעוררים בכם זעם, המעוררים בכם רתיעה ודחיה? האם אתם מסוגלים לראות את זה באלו המייאשים אתכם, המעוררים בכם זלזול? האם אתם מסוגלים לראות את זה שכולם רוצים לחזור הביתה?
זהו תרגום לא נכון של מושג הבית, של מושג האחדות, היוצר את המציאות בה אתם נמצאים.
לוותר על המאמץ
האם אתם מסוגלים לקחת את כל מה שאנו אומרים על המציאות הקולקטיבית לבחון את עצמכם, עד כמה אתם נותנים לעצמכם חופש? מאילו חוקים אתם מוכנים להיפרד בזמן הזה? איזו שליטה נוספת, פנימית, אתם מוכנים לפרק? לאילו צדדים נוספים במי שאתם, אתם מוכנים לתת ביטוי? ייתכן ואלו צדדים שיש להם ביטוי מסוים, וזה זמן להרחיב ולהעמיק את הביטוי הזה; וייתכן ואלו צדדים שאינם באים לידי ביטוי כלל, וזהו זמן להביא אותם לראשונה לידי ביטוי.
עד כמה אתם מוכנים לוותר על המאמץ להיות דומים לכולם, לרצות את כולם, כדי ליצור תחושה של אחדות, כדי להרגיש לרגע שוב בבית? עד כמה אתם מוכנים לוותר על המאמץ הזה, מאמץ שלעולם לא מביא אתכם לאן שאתם רוצים להגיע, ולהחליף אותו, לאמץ במקומו, את החופש שלכם להיות מי שאתם?
חזרו פנימה בזמן הזה, אל העקשנות הפנימית היודעת כל, אל אותו החלק בכם אשר זוכר מהו בית, ומתרגם אותו לא נכון. החלק אשר זוכר מהי אחדות ומנסה ליצור אותה על ידי מחיקת השונות, על ידי הסתרה, על ידי העלמה, על ידי הכחשה. חזרו פנימה, משום שבזמנים הללו, בתוך שלב זה או אחר בתהליך התבגרות אישי וקולקטיבי, יש בפניכם אפשרויות רבות יותר למימוש עצמי.
חיים במציאות חדשה
אתם עשויים לא להרגיש זאת, משום שאתם רגילים לראות את המציאות באופן מסוים. אתם רגילים לביקורת עצמית בצורה מסויימת, לקשיים שהיו לאורך שנים רבות, ובמובנים רבים אתם עשויים להרגיש שדבר לא השתנה, שאתם מתמודדים עם אותן הבעיות, עם אותם ההרגלים ועם אותם החוסרים כפי שהתמודדתם איתם לפני 5, 10, 20 שנה, ואולי 30 ו-40 שנה.
אבל משהו בכל זאת השתנה. הוא לא השתנה עכשיו, זה שינוי אשר בקרוב אתם תציינו שלוש שנים לתחילתו. זה שינוי אשר החל באותו מעבר אנרגיה, ב-21 בדצמבר 2012.
אתם נמצאים בטריטוריה חדשה. כלים של אור זמינים עבורכם יותר מבעבר, והיכולת ליצור את המציאות שאתם רוצים, התואמת את מי שאתם, נוכחת, קיימת, כפי שלא היתה בעבר. התקשורת שלכם עם הבית ממנו אתם באים, עם אלו המלווים אתכם, זמינה יותר ופשוטה יותר מבעבר.
כל זה מחייב אתכם להיות קשובים לעצמכם, משום שמלחמה פנימית יכולה להיווצר יותר בקלות במציאות, ושיתוף פעולה פנימי באותה מידה. לכן, בשביל לשגשג ולחיות בשפע ובהנאה בתוך העולם הזה, בתוך שדה האנרגיה החדש שבתוכו אתם חיים, אתם מתבקשים להיות יותר מבעבר נאמנים למי שאתם. לא למי שאתם חושבים שאתם צריכים להיות, לא למי שאומרים לכם שאתם צריכים להיות, אלא למי שאתם.
נאמנות עצמית יוצרת מציאות של שפע, חוסר נאמנות עצמית יוצר מציאות של חוסר. השינויים בין זה לזה יכולים להיות יותר קלים, יותר מהירים, מכפי שאתם זוכרים.
אם אתם רגילים להסתכל על הדפוסים שלכם, על הבעיות שלכם, על החוסרים שלכם, מתוך ייאוש, מתוך תחושה של שוב פעם זה קורה ודבר לא משתנה, אנו מציעים לכם, אפילו אם זה יהיה מלאכותי, להסתכל על הכל מנקודת מבט חדשה. הבעיות דומות לאלו שהיו בעבר, אך המציאות שבה אתם נמצאים שונה.
אתם, מבלי לשים לב, הופכים להיות בעלי הבית שאתם. היכולת שלכם ליצור את מה שאתם, את מי שאתם, מונחת מולכם. ברגע זה ממש, בתוככם, כל מה שעליכם לעשות הוא להגיד 'כן'. להגיד 'כן' פנימה, לעצמכם. להגיד 'כן'. מילה פשוטה, ורבים בקרב בני אדם נלחמים עכשיו על הזכות לומר 'לא'. אבל זו אמירה של 'כן', אשר תביא אתכם למקום אליו אתם רוצים להגיע. זה מה שיעזור לכם לחזור להיות מי שאתם, ליצור את השפע שאתם רוצים להיות.
בשלב זה אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
